הטרולים של הפטנטים מוציאים מיליונים מחברות הענק

המאבק צירף את NTP לרשימה ידועה לשמצה של אנשים וגופים המכונים "טרולים של פטנטים" (Patent trolls). ג'רום למלסון היה מהראשונים שזכו לכינוי הלא-מחמיא, עם 600 פטנטים ותביעות בסך כמיליארד דולר עד למותו ב-1997. אליו מצטרף רונלד כץ, שלפי הערכתו, ירוויח עד 2009 כ-2 מיליארד דולר מתביעות ורישוי פטנטים.



מעטים שמעו על NTP בטרם הגישה את התביעה נגד RIM ב-2001, אף כי היתה קיימת כבר תשע שנים, ומייסדה פעל בתחום הדואר האלקטרוני עוד בתקופה שבה רק מעטים ידעו מהו בכלל.



מייסד החברה, תומס קמפאנה, המציא שיטה להעברת מיילים בין מחשבים ברשתות אלחוטיות כבר בתחילת שנות ה-90, ואף הציג מערכת אלחוטית בתערוכת התקשורת קומדקס. אלא שבימים ההם למערכת הזו לא היה ביקוש רב, שכן הדואר האלקטרוני לא היה נפוץ. חברת טלפיינד (Telefind), הלקוחה העיקרית של קמפאנה, שהיה גם אחד מבעלי מניותיה העיקריים, קרסה ב-1991.



קמפאנה, ביחד עם דונלד סטאוט, עו"ד שהכיר דרך טלפיינד, הקים את NTP - חברה שנועדה להרוויח מהפטנטים, אף כי היא אינה מציעה מוצר או שירות כלשהו. הם עקבו אחר חברות חדשות שמציעות שירותים דומים, ובדקו אם הן מנצלות טכנולוגיות ש-NTP רשמה עליהן פטנט. כשמצאו חברות כאלה, היו שולחים להן מכתב המתריע על הפרת הפטנט, ומציע להן לרכוש רישיון שימוש מ-NTP.



כך קרה כאשר RIM יצאה לשוק עם בלאקברי - מחשב כף-יד המאפשר שליחה וקבלה של מיילים מכל מקום. אלא שלהבדיל מחברות קטנות אחרות, RIM החלה לרשום הצלחה מיד עם השקת המוצר בסוף שנות ה-90, והמכשיר זכה לפופולריות רבה בארה"ב. להערכת NTP, ב-2004 הגיעו הכנסות RIM מטכנולוגיות המבוססות על פטנטים של NTP לכ-850 מיליון דולר. בשונה מחברות קטנות אחרות, RIM לא התקפלה בקלות, והחליטה להיאבק בתביעות NTP, שטענו להפרת 12 פטנטים.



NTP דרשה לקבל פיצויים בגין הפרת הפטנט וכן תמלוגים מהשימוש בפטנטים שלה בעתיד, והיא החזיקה בידיה קלף מיקוח חזק - איום בצו מניעה שיאסור שימוש בפטנטים. RIM לא נבהלה מהאיום ונערכה למאבק, שנמשך בסופו של דבר חמש שנים. בנוסף על הפיצויים שהסכימה החברה לשלם, היא ספגה נזקים אחרים: מנייתה דישדשה, תדמיתה נפגעה כשלקוחות חדשים נבהלו מאיום השבתת שירות הדואר האלקטרוני, והיא נאלצה לשלם בעבור הוצאות המאבק המשפטי הממושך. עם זאת, להערכת רבים, RIM יצאה מהפרשה בזול.



NTP הרוויחה יפה - עלויותיה היו נמוכות בהרבה, ובניגוד ל-RIM, לא היה לה מה להפסיד. לא היו לה פעילויות ייצור או שיווק שנפגעו, והוצאותיה היחידות היו על המאבק המשפטי - ו-NTP אכן מעסיקה בעיקר צוות משפטי, שתפקידו להגן על כמה עשרות פטנטים שברשותה.



תביעה בקליק אחד



הכינוי פטנט-טרולים נשמע מרושע, וזו כנראה היתה מטרתן של עו"ד פולה צ'אווז והקומיקאית פאם סטון, שיצרו סרטון העוסק בתביעות פטנטים שמגישים גופים אשר אינם מייצרים דבר אך מחזיקים בזכויות על טכנולוגיות מסוימות נגד חברות יצרניות המשתמשות בפטנטים ללא רשות. השתיים היו אלה שטבעו את המונח "טרולים של פטנטים".



במובן זה, דווקא NTP, שגרפה רווח עצום מהתביעה שלה נגד RIM, אינה טרולית טיפוסית. קמפאנה, מייסדה, המציא את הטכנולוגיה ורשם את הפטנט מתוך כוונה מלאה לעשות בה שימוש מסחרי. אלא ש-NTP כשלה, וסטאוט החליט לרשום את הפטנטים ולנסות להרוויח מכך כדי להציל משהו מהריסות החברה. חלק מכספי הסדר הפשרה שהושג הועברו למשקיעים שהפסידו את כספם בחברה המקורית.



ואולם ישנן חברות שמטרתן היחידה היא לרכוש פטנטים ולהרוויח מהם באמצעות גביית תשלומים מהמשתמשים בהם או הגשת תביעה נגדם. באופן שכזה ניתן להרוויח מאות מיליוני דולרים מבלי לייצר דבר, והעלויות העיקריות הן משפטיות.



הדוגמה של MercExchange היא אחת הבולטות בתחום. החברה הגישה תביעה נגד ענקית המכירות הפומביות eBay בגין שימוש בפטנט שלה, המכונה Buy it Now ומאפשר קנייה מהירה באתר, תוך עקיפת תהליך הרכישה הרגיל שדורש הזנת פרטים אישיים ומעבר בין כמה עמודים. מדובר בטכנולוגיה פשוטה ביותר, לפחות לטענת eBay, שגם טוענת כי לא הסתמכה על הפטנט של MercExchange.



חברות אינטרנט רבות עקבו אחר התביעה, שכן תוצאותיה היו צפויות להשפיע גם עליהן. בסופו של דבר הגיעו eBay ו-MercExchange להסכם פשרה בעבור סכום לא ידוע, אף כי נראה שבית המשפט נטה שלא להטיל צו מניעה נגד eBay, בטענה כי אין פגיעה ישירה ב-MercExchange, שאין לה מוצר או שירות העושים שימוש בטכנולוגיה מתחרה. בית המשפט טען כי יש להגביל את השימוש בצווי מניעה במקרים שכאלה. ב-2003 הורתה ערכאה נמוכה יותר ל-eBay לשלם ל-MercExchange כ-30 מיליון דולר בגין השימוש בטכנולוגיית Buy it Now, הידועה גם כ-One Click Shopping.







 הפילוסופיה של הפטנט



דוגמה בולטת אף יותר היא, כאמור, זו של רונלד כץ, שמחזיק בכמה עשרות פטנטים בתחום הטלקום. מאז 1990 קיבל כץ בגין השימוש בפטנטים שלו יותר ממיליארד דולר מ-100 חברות - בהן ענקיות טלקום וטכנולוגיה כמו IBM ו-AT&T וחברות ממגוון תחומים, מקמעונית הביגוד סירס ועד לחברת התעופה דלתא. במגזר הטכנולוגיה כץ הוא כבר אימת הממציאים, וקבלת "מכתב כץ" היא אימת המגזר כולו.



גם כץ אינו ממציא פטנטים רק לשם תביעה - הוא הפעיל בעבר מגוון שירותים. כץ, בשנות ה-70 לחייו, הקים ב-1961 את טלקרדיט, שנחשבה לחברה הראשונה שאיפשרה לחברות לאשר המחאות בטלפון, ללא צורך במרכזנית. הוא היה אחד הממציאים החתומים על פטנטים הקשורים בטכנולוגיה זו. כץ חתום גם על כמה פטנטים בתחום שירותי הטלפון, הקשורים במספרי חינם, מרכזיות אוטומטיות, ניתוב שיחות, שילוב במערכות מחשב וזיהוי דיבור. הוא גם היה ממייסדי חברת פירסט דאטה.



בסוף שנות ה-90 הוא הקים את חברת RAKTL, שמטרתה להגן על הפטנטים שלו. החברה ידועה כאחת התובעות האגרסיוויות בשוק. למעשה, יש הטוענים כי רבים מחזיקים בפטנטים המופרים מדי יום, אך אין להם את הממון ואת המשאבים - או האומץ - כדי להביא לאכיפתם. אחת הסיבות לאגרסיוויות הרבה של כץ בשנים האחרונות - לפי הערכות הוא הגיש כ-3,000 תביעות או בקשות רישוי בגין הפרת פטנטים - היא הזמן הקצר שנותר לו לשימוש בפטנטים, שהתוקף של חלקם יפוג ב-2009.



חברות רבות מנסות להתמודד עם הטרולים מחוץ לבית המשפט, למשל באמצעות לובי פוליטי או הפעלת לחץ על משרד הפטנטים האמריקאי כדי שיבחן מחדש פטנטים. RIM ניסתה שיטה זו וכמעט הצליחה, וכמוה גם חברות שתבע כץ. חברות אחרות פועלות בשיטת המגננה: הן מוציאות פטנטים רבים על כל שלב בפיתוח מוצריהן, כדי שאי אפשר יהיה להגיש נגדן תביעה. יש חברות שעושות צעד נוסף - ומגישות תביעות נגד מי שעושים שימוש בפטנטים אלה.



הכינוי "טרולים" מטיל דופי במגישי התביעות הסדרתיים האלה, אך נשאלת השאלה אם באמת מדובר בנוהג פסול. מצד אחד, נראה כי מי שמחזיק בפטנט אך אינו מייצר דבר המבוסס עליו ומגיש תביעות נגד חברות יצרניות, למעשה מונע חדשנות וקידום טכנולוגי. מנגד, טוענים ה"טרולים" כי הם השקיעו מאמץ בפיתוח הפטנטים, וכי לממציא זכות להרוויח מהמצאתו, גם אם אינו מייצר אותה, אם מישהו מנצל את הפטנט שלו. לדבריהם, החברות המחזיקות בפטנטים רשמו אותם ביושר, או רכשו אותם מהממציאים המקוריים.



שאלה נוספת שעולה כשדנים ב"טרולים" היא אם השמירה הקנאית על זכויות יוצרים מונעת פיתוח וחדשנות, או אולי מעודדת אותם. הפטנטים מאפשרים לממציאים להרוויח מהמצאותיהם, ולהגן עליהן מפני חיקויים, אך לעתים הם מונעים המצאות חדשות ומתקדמות המתבססות על פטנטים אלה.



סוגיה אחרת נוגעת לאופן קביעת הפטנט - מתי רעיון כלשהו באמת זכאי להגנה, ומתי הוא באמת ייחודי? האם המצאה שעליה חשבו כמה ממציאים יכולה להיות תקפה כפטנט? האם הראשון שרץ לרשום אותה הוא הממציא המקורי?



השאלות האלה עמדו בלב המאבק של NTP ו-RIM. יצרנית הבלאקברי ניסתה לערער על הפטנטים של NTP, ולא רק על הטענה כי היא מפרה אותם. בין השאר טענה RIM כי חלק מהפטנטים נרשמו למעשה בעבר על ידי חברת הטלקום הנורווגית טלנור, וכלל אינם תקפים. בנוסף, טענה RIM כי הפטנטים אינם חיוניים לשירות שלה - למעשה, כך נמנעה החברה מצו המניעה שהוטל עליה - והיא מצאה דרכים לעקוף את הפטנטים ולהפעיל את הרשת ללא שימוש בטכנולוגיה השנויה במחלוקת.



 "התופעה עשויה להגיע גם לישראל"



כשעורכי הדין אנתוני פרס ופול יאהן מדברים בהתלהבות על ה"טרול פטנטים" ("patent trolls") ומשווים אותם למפלצות מאגדות הילדים שעליהן גדלנו, קל להזדהות עם גישתם הבלתי סלחנית כלפי התופעה.



ה"טרול פטנטים" הם יחידים או חברות שכל עיסוקם הוא רכישת פטנטים וחיוב חברות שונות לשלם תמלוגים בעבור השימוש בהם. הטרולים עצמם לא עושים שימוש בפטנטים ואינם מייצרים דבר.



פרס ויאהן, עורכי דין במשרד עורכי הדין האמריקאי מוריסון אנד פורסטר, המעסיק כ-1,200 עורכי דין ב-18 סניפים, מייצגים חברות הנתבעות על-ידי טרולים של פטנטים. בין השאר ייצגו השניים קבוצת חברות שנתבעו בידי אחד מהטרולים המפורסמים ביותר בארה"ב, רונלד כץ, והצליחו להביא לאיחוד של כ-100 תביעות שהגיש כץ לתביעה אחת כוללת.



 איך התפתחו הטרול פטנטים?



יאהן: "ב-10 השנים האחרונות ההגנה שהעניקו בתי המשפט בארה"ב למחזיקי פטנט היתה מאוד גדולה, וסכום הפיצויים שפסקו להם היה גדול בהרבה מאשר בארצות אחרות. כך, אנשים ראו שהאפשרויות הכלכליות שגלומות בהחזקת פטנטים גדולות מאוד. יש אנשים, כולל עורכי דין, שראו בכניסה לתחום הזה מעין יוזמה עסקית. לכן בשנים האחרונות הטרולים נעשו יותר ויותר גדולים".



פרס: "הרבה מהטרולים מתמקדים בפטנטים על 'שיטות עסקיות', שאינם כוללים שום טכנולוגיה. ארה"ב היא אחד המקומות היחידים שאפשר לקבל בהם פטנט על כך, והפסיקה שאיפשרה את זה הביאה גם היא לגידול בעוצמת הטרולים".



פרס מסביר כי רשם הפטנטים בארה"ב - בניגוד לרשמים האירופים ולרשם הישראלי - מקנה הגנה לשיטות לתוכנות מחשב, המתייחסות לשיטה לעשיית עסקים. כדוגמה לכך הוא מספר על הפטנט שרשמה חברת אמזון ב-1999 על מה שמכונה "One Click" - רכישה בקליק אחד. אמזון הציעה רכישה בקליק אחד ללקוחות שכבר קנו בחנותה, כך שמרגע שהרוכש זוהה במערכת המחשב שלה, די בפעולה אחת כדי להשלים את הקנייה. רשם הפטנטים הסכים לרשום על כך פטנט, ולדברי פרס, "יש הרבה אנשים בארה"ב שחושבים שלא צריך לקבל פטנט על דברים כאלה".



 מה היחס כלפי הטרולים בארה"ב?



יאהן: "הטרולים לא ממציאים או מייצרים דברים עם הפטנטים שלהם. העסק שלהם הוא להשתמש בפטנט כדי לקבל כסף ולכן, על אף שאין איסור חוקי על מה שהם עושים, הרבה אנשים לא אוהבים אותם כי הם לא תורמים לחברה, הם רק מוצצים כסף מהחברות. התגובה של הרבה אנשים וחברות בארה"ב היא שהטרולים הם טפילים, שמדובר בעוד מס שצריך לשלם".



 איך יכולה חברה להתמודד עם מכתב דרישה שקיבלה מטרול?



פרס: "אפשרות אחת היא להתפשר - הרבה חברות מפחדות לקחת סיכון ומוכנות לשלם מיליוני דולרים לטרולים. הסיבות לכך הן בין השאר שההתדיינות המשפטית היא מאוד יקרה, וגם המושבעים בארה"ב נוטים על פי רוב לצדד במחזיקי הפטנטים".



יאהן: "במקרה של פשרה כדאי לנסות להפנות את התביעה שקיבלת מהטרול לחברת הביטוח שלך או לגורם שמכר לך את המוצר המפר את הפטנט".



אפשרות שנייה שמציעים עורכי הדין היא לבחון את הפטנט שיש לטרול, ולבדוק אם הוא תקף. אפשרות שלישית היא לפנות לבית משפט ולבקש ממנו צו הצהרתי, על כך שלא היתה הפרה של הפטנט. דרך זו, מסבירים השניים, מאפשרת לחברה לקבל יתרון בבחירת מקום ניהול התביעה, שבארה"ב לפחות יכולה להיות לו חשיבות מכרעת. אחרת, סביר להניח שהטרולים יגישו את התביעה בטקסס, שם המושבעים הם שמרנים במיוחד והסיכויים של הטרולים לנצח גדולים יותר.



עוד אפשרות היא לבקש ממשרד הפטנטים שרשם את הפטנט לבחון אותו מחדש. בין השאר ניתן להביא ראיות לכך שבעל הפטנט הרשום אינו זה שהמציא אותו.



אפשרות אחרונה, שרלוונטית לדברי יאהן ופרס בעיקר לחברות גדולות, היא לרכוש את הפטנט נשוא התביעה, ואפילו לרכוש את הטרול - החברה המחזיקה את הפטנט.



 האם יש משהו שחברה יכולה לעשות כדי למנוע אפשרות של קבלת תביעה מטרול?



יאהן: "אין דבר כזה. ככל שהחברה גדולה יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תקבל דרישה כזו. צריך להבין שכאשר מדובר בטרול, אתה לא יכול לתבוע אותו בתביעה שכנגד על הפרת פטנט שאתה מחזיק, כמו שהיית עושה מול כל מתחרה אחר, משום שהטרול לא מייצר כלום ולכן אין לך על מה לתבוע אותו. עם זאת, חברה גדולה יכולה לאמץ אסטרטגיה של רכישת כמה שיותר פטנטים, בניסיון להוציא אותם מהשוק ולמנוע מהם להגיע לידי טרולים".



כיום הבעיה של הטרולים מזוהה בעיקר עם ארה"ב, אך לדברי יאהן, התופעה התחילה להיות נפוצה יותר גם באירופה. עם זאת, שם עדיין לא מדובר ב"טרולים טהורים", אלא בחברות שהמציאו את הפטנט ומגישות יותר ויותר תביעות נגד חברות.



 ומה המצב בישראל?



פרס: "הבעיה של הטרולים טרם התפתחה כאן. הבעיה הזו משפיעה כיום בעיקר על חברות ישראליות שעושות עסקים בארה"ב, אבל היא עשויה להגיע גם לישראל".



 נורית רוט