אלה אינם "ילדים של", והם לא הצטרפו לשותפות בזכות לקוחות שהביאו למשרד. שעות עבודה רבות, אהבה למקצוע, רגישות לצורכי הלקוח ומיקוד בתחום ההתמחות עוד מגיל צעיר הביאו אותם לצלוח את אחד השלבים הקריטיים בקריירה של עורך דין - השותפות.
בשלהי 2007 הודיעו מרבית המשרדים הבולטים על צירוף שותפים זוטרים. בין השאר, הודיע משרד גולדפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות' על צירוף תשעה שותפים; משרד עמית, פולק, מטלון מינה חמישה שותפים; משרד גורניצקי ושות' הוסיף שישה שותפים צעירים; ולמשרד רון גזית, רוטנברג ושות' הצטרפו ארבעה שותפים חדשים.
עו"ד רותה לובן, 31, ממשרד יגאל ארנון ושות'; גיא כץ, 34, מהרצוג, פוקס, נאמן; גיא פירר, 35, מש. הורוביץ; ועדי ברקן-לב, 35, ממשרד עו"ד ועורכי פטנטים סורוקר-אגמון מרכיבים דיוקן של השותף הצעיר בראשית 2008, וגם מספקים כמה עצות לעמיתיהם - עורכי דין שעמלים ומייחלים להגיע לדרגת השותף.
רק 5% נשארים במשרד שבו התחילו
ישנם כמה קווי מתאר שמאפיינים את השותפים הצעירים: כולם עובדים במשרד שבו צורפו לשותפות עוד משלב ההתמחות, והם לא שקלו לעבור למתחרים - על אף שכולם מדווחים כי קיבלו הצעות למעבר כזה. הקמת משרד עצמאי לא באה בחשבון מבחינתם, מכיוון שזו לא תאפשר להם לטפל בעסקות בהיקפים גדולים, שעמן הם מתמודדים כיום, ובתיקים מעניינים כמו אלה שמעסיקים אותם כעת, ימים כלילות ובסופי שבוע.
המשכורת החודשית של השותפים הצעירים אמנם עלתה, יחסית למשכורתם כעורכי דין מן השורה. ואולם מכיוון שהם צורפו רק בתחילת 2008, הם עדיין לא יודעים מה יהיה היקף הבונוס השנתי שלהם. בפירמות הגדולות בישראל, שכרו החודשי הממוצע של עורך דין מתחיל, מיד לאחר התמחות, הוא כ-13 אלף שקל ברוטו. בדרך כלל, עורך הדין מקבל בונוס בסוף השנה, ולעתים הדבר תלוי בהערכת ביצועיו על ידי הממונים עליו. הבונוס השנתי המינימלי הוא בהיקף של כ-12 אלף שקל, על פי הערכות.
שותף צעיר בפירמות הגדולות ביותר, לאחר שבע שנות ותק כעורך דין, מרוויח בממוצע כ-25 אלף שקל ברוטו בחודש. לכך יש להוסיף את הבונוס השנתי, המשתנה בהתאם לרווחי השותפות בשנה מסוימת ולחלקיו היחסיים של השותף הזוטר ברווחים אלו. בהערכה גסה, השכר השנתי הממוצע ברוטו - כולל בונוסים - של שותף זוטר בפירמה מובילה בישראל הוא כחצי מיליון שקל.
ליאורה לבנשטיין, יועצת ארגונית למשרדי עורכי דין ובעלת חברת אנשי מפתח, אומרת כי לפי הסקר האחרון שערכה בסוף 2007, מבין עורכי הדין בעלי ותק של יותר מעשר שנים - רק 5% נשארים במשרד בו החלו לעבוד.
לדברי לבנשטיין, התסריט השכיח הוא של עורכי דין שעוזבים את המשרד בו החלו לעבוד לאחר ארבע שנות עבודה בממוצע, עוברים למשרד אחר או פותחים משרד עצמאי עם עמית למקצוע.
למי יש זמן לתחביבים
מבין אלה שמטפסים במהירות למעמד של שותף, נראה כי סיכוייהם של בוגרי אוניברסיטאות גבוהים יותר. מבין ארבעת המרואיינים יש רוב לבוגרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב. גם תואר שני עוזר בדרך.
ארבעת המרואיינים גדלו במושב כפר הריף, בקרית אונו ובירושלים, רובם מתגוררים עם בני זוגם בתל אביב, קרוב למשרד, ולמרות שעות העבודה הארוכות הם גם הורים טריים.
חמישה חודשים לאחר המינוי, מספרים השותפים הצעירים כי הם נהנים בעיקר מעצמאות רבה יותר, מאחריות מוגברת על ניהול התיקים, ממתמחה צמוד - ומכבוד. מי שהגיע למעמד של שותף, מקבל יחס של הערכה, בעיקר מעורכי הדין הצעירים יותר, וגם מהמתמחים ומהלקוחות. לעבוד שעות רבות הם כבר רגילים, כך שמבחינה זו לא השתנה דבר.
לא תוכלו למצוא כאן מידע על חיי הפנאי של עורכי הדין המצליחים, וזה לא מפני שלא ניסינו. הם אמנם טוענים שאינם עובדים קשה יותר מבעבר, אבל כששאלנו מהם התחביבים שלהם - רובם פשוט נותרו בלא מענה.
ממליצה לקחת הכל ללב
>> "כשהייתי בת 6, הוקרנה בטלוויזיה סדרה בשם 'המירוץ אחרי הגלימה', על סטודנטים שלומדים משפטים. כמה שנים אחר כך שודרה 'פרקליטי אל-איי', והחלטתי שאני רוצה לעסוק בליטיגציה, שזה התחום שמעניין אותי - ההופעה בבית המשפט", מסבירה עו"ד רותה לובן איך בחרה את תחום התמחותה.
המציאות, אומרת לובן, אינה דומה לדרמות הטלוויזיוניות, "אבל אני חושבת שעשיתי את הבחירה הנכונה. התחום קשה ושוחק אך הסיפוקים גדולים. העניין רב כי יש גיוון גדול מאוד וכל תיק הוא עולם ומלואו".
לובן החלה את ההתמחות במשרד יגאל ארנון בתל אביב ב-2000, ומאז היא שם. בינואר צורפה כשותפה. בראש המשרד יש גוף מנהל המורכב משישה שותפים, המקבלים את ההחלטות המינהלתיות החשובות ביותר. ישנם הסכמים והסדרים חסויים המסדירים יחסים פנימיים בין השותפים לבין עצמם. לובן מוסיפה כי "כל השותפים נמצאים בסטאטוס דומה מכל בחינה אפשרית".
איך הגעת למשרד?
"כשחיפשתי מקום להתמחות, שלחתי עשרות קורות חיים והגעתי לשלושה ראיונות. בין השאר זימנו אותי לעו"ד ברק טל במשרדנו. התקבלתי, ומאז אני עובדת בצמוד אתו".
קיבלת הצעות לעבור למשרדים אחרים?
"פנו אלי מדי פעם. לא ניסיתי למנף זאת, וההצעות שהגיעו לא התקדמו מעבר לשיחת טלפון אחת כי היה לי ברור שכאן מקומי. סטנדרט העבודה הוא מהגבוהים שיש והאווירה מצוינת. לא היתה לי התלבטות אמיתית".
חשבת לפתוח משרד עצמאי?
"אני לא חושבת שאני בנויה לזה, אני אוהבת להיות חלק מארגון. גם בעתיד הנראה לעין אני לא רואה שום יתרונות ביציאה לדרך עצמאית. אני אוהבת את העבודה שאני עושה, ובתחום שלנו אלו דברים שלא קל להשיג - תחושת סיפוק והנאה".
לדברי לובן, היו לה מחשבות לנטוש את המקצוע, ואם לא היתה עורכת דין היתה בוחרת בפסיכולוגיה. ואולם, היא מוסיפה, "גם המחשבות האלו לא היו מעבר לפנטזיה".
מה את ממליצה למי שמעוניין להיות שותף במשרד?
"השילוב בין מקצועיות, רצינות, מסירות והתמדה חשוב. מצד אחד יכולת לעבוד בצוות, ומצד שני יכולת להוביל דברים באופן עצמאי. חשוב לקחת דברים ללב, להרגיש אכפתיות מהתיק שאתה מטפל בו ומהאינטרס של הלקוח. על אף שיש בכך חסרונות, כי זה מעייף ומעמיס רגשית, זו תכונה חשובה. אני לוקחת ללב, וכל תיק הוא כמו תיק ראשון. זה מה שמביא התלהבות ודרייב".
הילה רז
ביקשת שותפות? קיבלת
>> לפעמים צריך יוזמה כדי לקבל שותפות. עו"ד גיא פירר פשוט ביקש: "שבע שנים וחצי לאחר שהגעתי למשרד, פניתי מיוזמתי לשותפים הבכירים, אמרתי שאני רואה את עתידי במשרד והוספתי שאשמח להיות שותף. לשמחתי, במסגרת ישיבת השותפים שנערכה כמה שבועות לאחר מכן הוחלט לצרף אותי, ומתחילת השנה אני שותף".
איך הגעת למשרד?
"במהלך הלימודים חיפשתי עבודה באחד המשרדים הטובים ביותר. לא ידעתי אם אני רוצה להיות עורך דין או לפנות לעסקים. חשבתי להתחיל במשרד פרטי גדול, ומשם להתקדם. בשנים הראשונות רציתי בעיקר לצבור ניסיון בתחום העסקים, וככל שהעמקתי בתחום המסחרי זה עיניין אותי יותר. כיום אני מתעסק במגוון רחב של עניינים ועובד עם שותפים בכירים בעלי ניסיון רב. אלו פריווילגיות שיש רק במשרד גדול".
איך בא לידי ביטוי מעמד השותפות במשרד?
"לשותפים במשרד מוצמד מתמחה שיושב אתם באותו החדר. מבחינה מקצועית, לשותף יש יותר אחריות בניהול תיקים, יותר אפשרויות לחפש כיוונים מעניינים ואפשרות להתפתח בכיוון מסוים שמתאים לו. שעות העבודה נותרות אותו דבר - מ-9:00 עד 20:00 - ואם יש עסקה גדולה, ימים ולילות. מבחינה כלכלית אנחנו נחשבים שותפי רווח".
למה בחרת בתחום העסקות?
"כשהגעתי למשרד, לא ידעתי אם אפנה לעולם העסקי. חשבתי להשתלב בתחום המסחרי של עריכת הדין, כי אם ארצה לפנות לעולם העסקים זו תהיה הדרך הקלה ביותר. כעורך דין אני רואה איך קליינטים בונים עסקות, איך הם מנהלים משא ומתן. אני נחשף לחישובים ולשיקולים שהם עורכים בעת ביצוע העסקה ולאופן הפעלת החברה השוטף".
אילו המלצות יש לך לעורכי דין שמעוניינים להגיע לשותפות?
"לעבוד קשה בשנים הראשונות ולא לוותר על הצד העיוני של המשפט. להמשיך להתעדכן בפסיקה, בספרות המקצועית ובפסקי דין של מדינות זרות. כדאי לא להתמקד רק בצד הפרקטי של עריכת הדין. צריך למצוא נישה שתאהבו ותיהנו ממנה, שתהיה מאתגרת. קשה להתעדכן ולעשות זאת בשעות הפנאי אם לא ממש אוהבים את זה. המסלול לא קצר, ולאורך זמן צריך ליהנות ממה שעושים".
גם אם הלקוח מציק בשבת - לענות
>> גיא כץ, רואה חשבון ועורך דין בהשכלתו, גדל בכפר הריף שבדרום. בצבא הוא שירת כקצין ביחידת שמשון. מיד לאחר השחרור החל ללמוד במסלול המשולב לחשבונאות ומשפטים באוניברסיטת תל אביב, ומגיל 29 הוא מרצה בחוג לחשבונאות.
את ההתמחות בראיית חשבון עשה כץ במשרד רואי החשבון סומך-חייקין KPMG, ומצויד בידע החשבונאי עבר להתמחות במשפטים במשרד הרצוג, פוקס, נאמן. מסלול הקידום של כץ היה מהיר מאוד, גם במונחים של הרצוג, פוקס, נאמן: הוא צורף כשותף לאחר פחות מארבע שנות עבודה כעורך דין. במשרד היו מוכנים להחשיב את שנות ניסיונו הקודם כרואה חשבון.
איך בחרת במשרד?
"הבחירה היתה קלה. מבחינת מסים זהו המשרד הגדול ביותר, עם מחלקת המסים הרצינית ביותר מבין המשרדים הגדולים. באופן כללי, רוב העסקות המשמעותיות מתבצעות דרך המשרדים הגדולים. העדפתי להשתלב במשרד כזה על פני משרד בוטיק. זה המקום היחיד שהתראיינתי בו, ואני שמח על כך עד היום".
למה בחרת בתחום המיסוי?
"את הבחירה ללמוד משפטים וחשבונאות קיבלתי בתקופת הצבא. תמיד נמשכתי לתחומים כלכליים, ותחום המסים משלב חשיבה חשבונאית עם משפטים. אין לי רקע משפחתי של עורכי דין, אבל משפטים נראה לי תחום זוהר. בכל בוקר אתה קם ומתנסה בבעיה חדשה. קשה לי להגדיר מאיפה באה ההשפעה".
היה לך ברור מלכתחילה שתמשיך במשרד?
"מהרגע שבו התחלתי את ההתמחות היה לי ברור שאני רוצה להמשיך לעבוד בהרצוג, פוקס, נאמן. כמות העסקות המטופלות כאן גדולה מאוד".
לא חשבת להשתלב במשרד המתמקד בדיני מסים?
"לדעתי, על סמך ראייה של מה שנעשה בעולם, משרדי הבוטיק לא שורדים. גם המשרדים של רואי החשבון הלכו וגדלו, ואני מעריך שזה מה שיקרה למשרדי עורכי הדין בתחום המסים. זהו תחום שמתפתח והולך בקצב עצום, ובמשרד קטן קשה להשתלט על כמות הידע הנדרשת".
מהן ההמלצות שלך לעורכי דין?
"הרבה מאוד עבודה קשה לאורך השנים. בעיקר, צריך להשקיע זמן ומסירות כלפי הלקוח, ותמיד לחזור אליו בזמן, גם אם הוא מציק בשבת. חשוב להקפיד לתת תשובות גם כשזה לא נוח. חייבים לעשות זאת, כי האינטרס של הלקוח הוא הכי חשוב.
"הייתי מציע לנסות ולהתמקד בפעילויות חוץ-משרדיות המגדילות את המקצועיות ואת החשיפה, כמו הוראה באוניברסיטה. אני מרצה בקורס למסים בחוג לחשבונאות וגם משמש כתב ישראלי ב-Taxnote, יומון לענייני מיסוי שיוצא לאור בארה"ב ומופץ בעולם.
"בנוסף הייתי ממליץ להתמחות בתחום ספציפי, על אף שבגיל צעיר הבחירה עדיין קשה. המגמה של מקצוע עריכת הדין היא להתמקד בתתי התמחויות, ואם יודעים במה רוצים להתמקצע כבר בגיל צעיר - זה עוזר".
שותפים בכירים מעריכים נאמנות
>> "הגעתי למשרד סורוקר-אגמון במקרה. הייתי אמורה לעשות התמחות בתחום המעמד האישי, אך לא היה לי טוב בתקופת טרום ההתמחות. במקרה ראיתי מודעה שהמשרד מחפש מתמחים. במהלך ההתמחות עסקתי רק בקניין רוחני, וזו היתה החשיפה הראשונה לתחום. כבר בהתחלה ידעתי שאני רוצה להמשיך לעסוק בתחום, שהוא דינמי מאוד ומעניין", משחזרת ברקן-לב את הליך ההתמקצעות שעברה בתשע השנים האחרונות.
מתי הועלתה ההצעה לשותפות?
"היחסים שלי עם השותפים היו פתוחים מאוד, כבר מההתחלה, וכיום כולנו חברים. הם עדיין המעסיקים שלי, אבל אני מדברת אתם על כל דבר. הצעת השותפות הגיעה חמש שנים לאחר שהייתי עורכת דין במשרד. הופתעתי ממנה. אמנם רציתי להתפתח מבחינה מקצועית ולהתקדם, אבל לא חשבתי שתוצע לי שותפות בשלב מוקדם יחסית של הקריירה.
"אני מוגדרת כשותפה זוטרה, לצד שני שותפים בכירים. זו לא שותפות הון, יש לנו הסדר כלכלי. תואר השותף הוא במידה רבה ביטוי של כבוד ומעמד כלפי עורכי דין אחרים במשרד, אבל זה לא ריק מתוכן כלכלי או מקצועי".
מה הדבר החשוב ביותר לעורך דין שמעוניין להתקדם?
"הדבר החשוב ביותר לבעלי הפירמה הוא להביא לקוחות. אם זה לא הצד החזק שלך, כמו במקרה שלי, אני חושבת ששותפים בכירים מעריכים נאמנות, שיידעו שהם יכולים לסמוך עליך כעורך דין. הם מחפשים מוסר עבודה גבוה מאוד וזמינות תמידית. כיום, מכיוון שאני אמא לשתי בנות צעירות, אני יוצאת ב-15:30 יומיים בשבוע. אבל אני מקפידה לבדוק מיילים מהבית באופן שוטף, זמינה בטלפון ועובדת מתי שצריך".
ברקן-לב מתגוררת בכפר יונה שבשרון, ומציינת כי חלק מההצלחה טמון בבן זוג תומך. "חשוב מאוד ללמוד לחיות עם רגשות האשם", היא אומרת. "השותפים יודעים שהדבר החשוב ביותר הוא המשפחה, ולכל אדם יש מגבלות שמכבדים אותן. אבל במקביל דורשים מחויבות לתפקיד ולעבודה".
המשרד שייך לצעירים: כבר בגיל 30 ומשהו הם הצליחו לטפס למעמד היוקרתי של שותפים במשרד עורכי דין
הילה רז
27.4.2008 / 8:35