האורז הוא רק קצה הקרחון

הפיתות הטובות ביותר בתל אביב התייקרו בכמעט 50% תוך שנה וקצת. האופה במאפיית הבוטיק הקטנה והטעימה ברמת גן סיפר, מבוהל, שמחיר הקמח הוכפל והוא אינו רוצה לגלגל את ההתייקרות ללקוחותיו. רשתות השיווק הגבילו בצאת הפסח את קניית האורז לשני ק"ג ללקוח מחשש למחסור. משבר המזון העולמי נראה קרוב אל צלחתנו מתמיד.

באסיה כבר פרצו השנה מהומות על רקע התייקרותו של האורז, שהוא מצרך הבסיס במטבחם הצנוע של יותר מ-2.5 מיליארד אנשים. ממשלות המדינות הצורכות אורז בכמויות גדולות הטילו הגבלות קשות על יצוא האורז כדי למנוע מחסור מקומי.

רוב האנשים מאמינים כי המשבר הזה שייך לעולם השלישי, וכי לא יפגע בכרסו התופחת של המערב העשיר. אולם הטלת המגבלה על מכירת אורז ברשתות שיווק בישראל השופעת מעוררת חשש יותר גדול מאשר מחסור במג'דרה, תבית, ריזוטו, באכש, ממולאים, אורז סיני מטוגן, נגירי ופריכיות. המהלך הזה, והתגובות לו, מריחים כמו פאניקה.

האם היתה סיבה טובה להגביל את מכירת האורז לצרכנים ברשתות השיווק? מהקופות הראשיות באותם סניפים נמסר כי ההגבלה נובעת מציפיות למחסור או ממחסור של ממש. בכירים ברשתות אמרו ל-TheMarker כי לא צפוי מחסור באורז בישראל.

מחיר של ק"ג אורז הודי או פרסי קלסי של סוגת באתר שופרסל ישיר הוא 8.99 שקלים. מדובר במוצר עממי, שיכול לכלכל משפחה במחיר נמוך יחסית: אם משפחה צורכת ק"ג אורז ביום (כמות שמספיקה לסיר ענק), היא מוציאה 270 שקל בחודש על מצרך בסיסי זה. אם האורז נקנה בשווקים או במותג פרטי זול יותר, ההוצאה יכולה לרדת כדי 180 שקל בחודש ואף פחות. אם האורז יתייקר ב-50%, ההוצאה עליו תגדל ב-90 שקל לחודש.

עבור אנשים מעוטי יכולת, ההוצאה הנוספת איננה זניחה אולם היא קטנה דיה כדי לשאול: מה הבהלה? אז יתייקר, אז נאכל קצת פחות אורז. התשובה האמיתית נמצאת בשדות הנרחבים וכרי המרעה שברחבי העולם. האורז הוא רק קצה הקרחון או הגרגר הקטן שעלול לשבור את גב הגמל. מוצרי המזון היסודיים בעולם אכן הולכים ומתייקרים, הביקוש להם גדל, ובמקומות מסוימים ובנקודות זמן מסוימות עלול להיווצר מחסור. הבעיה הקשה יותר עבור אנשים שאינם סובלים חרפת רעב היא ששאר מוצרי המזון מתייקרים - בשר, חלב, מוצרי מאפה וחיטה. וזה כבר מלחיץ הרבה יותר - גם פיננסית וגם, במקרה הגרוע ביותר, פיזית.

משבר המג'דרה הנוכחי דומה יותר לסערה בקערית אורז מאודה, אבל הוא עלול להופיע שוב - ובגירסת סיר הלחץ. כדי לפתור אותו, דרושים כוחות גלובליים אדירים, כולל לחץ הצרכנים, שיפעלו לאלץ ממשלות להשקיע בטכנולוגיות של דלק חלופי נקי כדי למנוע תחרות על יבולים המשמשים ליצור אתנול - ובטכנולוגיות של יבולים פוריים יותר. יש לפעול להסרת מחסומי סחר לא הוגנים המוטלים על ידי המדינות העשירות (ארה"ב ואירופה בעיקר) על מדינות עניות המייצרות תבואות חקלאיות (אפריקה בעיקר). יש לפעול להגברת המודעות להפחתת גידול בשר על חשבון גידולים חקלאיים מניבים ומזינים יותר.

התיאבון הגלובלי למזון לא יפחת: מיליוני אנשים מגלים כי לא על האורז לבדו יחיה האדם. מוטב שלא יגלו בעתיד הקרוב שאפילו את זה אין להם.