הישראלים שמים פס על הפנסיה

אלקנית עוז עוסקת כבר חצי שנה בדבר אחד: ייעוץ אישי ללקוחות בתחום החיסכון לפנסיה. אחרי חצי שנה בתפקיד ולאחר שנפגשה עם אלפי לקוחות, יש לה דעה מוצקה על מצב החיסכון הפנסיוני של הציבור: "מזעזע" - זו ההגדרה שבה היא משתמשת. עוז היא האחראית על הייעוץ הפנסיוני במזרחי, הבנק הראשון שהחל לספק ייעוץ פנסיוני מלא. אחריו החלו לספק ייעוץ כזה גם בבנק אגוד, ובחודשיים האחרונים גם בבנק הבינלאומי.

עוז נפגשת עם לקוחות הבנק ומייעצת להם, בחינם, על תוכנית הפנסיה המתאימה להם. נפגשת היא מלה מטעה. בפועל, עוז מתקשרת אל לקוחות הבנק ומתחננת כי יבואו להיפגש עמה. התחנונים אינם עולים יפה: רק רבע מהפניות נענות ומניבות פגישת ייעוץ. מתוך הפגישות - כמחצית מהלקוחות נענים להמלצת הבנק ומשנים את החיסכון הפנסיוני שלהם.

זו השגיאה הבסיסית הראשונה: האדישות בקשר לחיסכון הפנסיוני. רוב הציבור לא מקדיש מאמץ מינימלי כדי להבין אותו כנדרש. עוז ממפה את הטעויות המרכזיות שאתם, ואיתכם כל החוסכים לפנסיה בישראל, מבצעים.

1. לא מתייעצים

החיסכון הפנסיוני הוא החיסכון הגדול ביותר והחשוב ביותר של חייכם. זהו חיסכון גדול פי כמה מזה שנועד לממן את דירת המגורים שלכם. אנשים שקונים דירה דווקא מכינים בדרך כלל היטב את שיעורי הבית שלהם, אבל בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני, רוב האנשים נותרים בורים: אין להם מושג מי מנהל אותו, כמה צבור בו - ובאילו תנאים הוא נצבר. זה נכון גם לגבי אנשים משכילים ובעלי רקע כלכלי. סביר להניח שבמשך כל השנים שאתם חוסכים לפנסיה מעולם לא טרחתם להתעניין במצבו של החיסכון הזה.

13 מי יודע?

את הטרחה השארתם למעסיק שלכם - אם אתם שכירים - או לסוכן הביטוח או רואה החשבון שלכם - אם אתם עצמאים. מעולם לא בדקתם את העצות שאלה נתנו לכם. אפילו עתה, כאשר הייעוץ מוצע בחינם בסניפי הבנקים, אתם מעדיפים לדבוק בבורותכם ולא לנצל את הזכות שניתנה לכם לבדוק את מצב הפנסיה לפני שיהיה מאוחר מדי.

2. סומכים על המעסיק

המעסיק אולי דואג לכם לחיסכון הפנסיה, אבל יש לו אינטרסים משלו. נוח לו, למשל, לעבוד עם קופת גמל או קרן פנסיה מסוימת - ולא בטוח שזאת דווקא הקופה המתאימה לכם. לא נוח לו, למשל, שכל עובד מגיע אליו עם חיסכון פנסיוני אחר, ולכן הוא משכנע עובדים חדשים לנטוש את החיסכון הקיים. התוצאה - עובדים עוברים בין תוכניות פנסיה, שלא בטובתם.

3. סומכים על רואה החשבון

מרבית העצמאים סומכים על העצה של רואה החשבון שלהם. האם אתם בטוחים שרואה החשבון שלכם מבין בפנסיה יותר מכם? פנסיה דורשת התמחות ספציפית. רק מעטים מרואי החשבון מתמחים בתחום הזה.

4. סומכים על סוכן הביטוח

עוז אומרת שאם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. הבנקים עדיין נתקלים בתופעה שבה הם מזמינים לקוח לייעוץ חינם, והוא דוחה אותם בטענה שהוא כבר מטופל על ידי סוכן הביטוח שלו.

סוכני הביטוח אינם יועצים פנסיוניים, אלא משווקים פנסיוניים. הם מקבלים את שכרם מחברת הביטוח או מקופת הגמל. במלים פשוטות: הייעוץ שמעניק להם סוכן הביטוח הוא כמעט בוודאות מוטה - מוטה לטובת חברת הביטוח או קופת הגמל שמשלמת לו את העמלה הגבוהה ביותר. האם אתם רוצים לסמוך על ייעוץ כזה בבואכם לקבוע את החיסכון החשוב ביותר של חייכם?

5. חוסכים מעט מדי

זוהי טעות אופיינית בעיקר לעצמאים החושבים שהפרשה של 1,000 שקל בחודש לפנסיה מספיקה. זו טעות שגובלת בחוסר אחריות. הפרשה כזו לא תניב פנסיה מכובדת.

למרבה המזל, ישראל מעניקה הטבות מס על הפרשות לפנסיה. אצל העצמאים, ההטבות הן בהיקף של כ-20 אלף שקל בשנה - וזהו סוג של סמן ימני שחלק גדול מהעצמאים נסמכים עליו. למרבה המזל, כי ההפרשות בגובה הטבות המס הן המינימליות כדי להבטיח קיום בכבוד.

מרבית השכירים - אלה שיש להם מעסיק מסודר, שדואג להם לפנסיה מסודרת - פטורים מהבעיה הזו, מכיוון שהם והמעסיק יחדיו מפרישים 10%-14% משכרם החודשי לפנסיה.

6. מתחילים לחסוך בגיל מבוגר מדי

טעות נוספת שאופיינית בעיקר לעצמאים שבינינו. הפנסיה נמצאת איפשהו מעבר להרי החושך, כלומר מעבר לגיל 65. בגיל 25-35 יש דברים יותר חשובים לעשות עם הכסף. למשל, להשקיע בביסוס העסק. למשל, חתונה מדהימה. למשל, לקנות דירה. הכל נראה יותר דחוף ויותר בוער בגיל 30, מאשר חיסכון לפנסיה. מה שהחמיר את המצב עד השנים האחרונות היה הנטייה של העצמאים לחסוך לפנסיה בקופת גמל, שבה הכספים נפתחים בכל 15 שנה.

"עד 2006", מספרת עוז, "עצמאים יכלו למשוך את הכסף כל 15 שנה, וזה בדיוק מה שהם עשו. שהרי יותר חשוב להחליף אוטו מאשר לחסוך לפנסיה. התוצאה היתה שכל החיסכון שלהם נמחק".

עוז מעריכה כי הגיל הממוצע שבו עצמאים נזכרים להתחיל לחסוך לפנסיה, בלי למשוך את הכסף, הוא 40. בהנחה שהעצמאי הממוצע מפריש לפנסיה בגובה הטבות המס, 20 אלף שקל בשנה, הרי שבתום 27 שנות חיסכון הוא יצבור קרן חיסכון של כ-800 אלף שקל. המשמעות היא קצבת פנסיה של 3,800 שקל בחודש. האם זה נשמע לכם סכום מספיק כדי לחיות ממנו? לעומת זאת, אם אותו עצמאי היה מתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 25, הקצבה שלו היתה גבוהה ב-50%-70%. השכירים שעובדים בעבודות מסודרות, מתחילים בדרך כלל לחסוך עם כניסתם לשוק העבודה, כלומר בגילי 25-30.

7. מפסיקים להפריש בעת הפסקת עבודה

גם שכירים אינם עובדים כיום באותו מקום במשך 40 שנה. יש תקופות משמעותיות בחיים שבהן הם נמצאים במעבר בין עבודות ומפסידים את המשך ההפרשות והצבירה לפנסיה. כדאי ורצוי להגיע לסידור עם קרן הפנסיה על המשך ההפרשה במשך תקופת האבטלה - ולו לשם שמירת הכיסויים הביטוחיים.

8. מושכים את כספי הפיצויים

הטעות הקשה ביותר שמבצעים חוסכים שכירים היא משיכת כספי הפיצויים עם המעבר בין מקומות עבודה - וכאלה יש כמה וכמה בחייהם של רוב השכירים. הפיצויים הם כ-40% מהחיסכון לפנסיה. משיכתם, לפיכך, משמעה ש-40% מהפנסיה התנדפה. ממש כך.

הנה כלל ברזל: אסור למשוך את כספי הפיצויים, נקודה. אם אתם מובטלים, וזקוקים נואשות לכסף, בקשו למשוך את כספי הפיצויים לשיעורין, סכום קבוע מדי חודש. קרנות הפנסיה לא אוהבות להתעסק עם תשלום חודשי, אבל הן חייבות להיענות לבקשה שלכם. באותה מידה, עדיף להגיע להסדר הלוואה עם קרן הפנסיה, עד שתסתדרו בעבודה חדשה, ובלבד שלא תמשכו את הפיצויים שלכם.

9. מושכים את קרן ההשתלמות

קרן ההשתלמות כמוה כחיסכון לפנסיה. זוהי קרן המקבלת אותן הטבות מס, ולכן היא מתאימה מאוד לחיסכון. העובדה שהיא ניתנת למשיכה כל שש שנים, ויכולה לשמש מקור מצוין לנסיעה לחו"ל או להחלפת דירה, גורמת לחוסכים לאבד חלק חשוב מכספם. זהו חלק שעשוי היה להיטיב מאוד עם היקף החיסכון שלהם.

"90% מהשכירים מושכים את קרן ההשתלמות עם תום שש השנים שלה", אומרת עוז. "רק העשירון העליון של השכירים נמנע מלעשות זאת". כמובן, משום שלעשירון העליון יש די חיסכון כך שהוא אינו זקוק לקרן ההשתלמות. וכמובן, משום שהעשירון העליון מבין שקרן ההתשלמות היא חיסכון מצוין לפנסיה, ופשוט חבל לפגוע בה. עיזבו את קרן ההשתלמות בצד, ותעשו לעצמכם טובה גדולה.

10. לא דואגים לכיסוי ביטוחי

טעות שאופיינית לעצמאים, בעיקר לאותם עצמאים שחסכו כל השנים לפנסיה באמצעות קופת גמל. החיסכון הפנסיוני הוא אמנם חשוב, אבל צריך גם לדאוג לכיסוי ביטוחי מפני מצב של פטירה מוקדמת שתותיר את המשפחה ללא מפרנס, או מפני מצב של תאונה שתמנע מהחוסך להמשיך לעבוד. בקופות גמל לא ניתן היה עד כה לקנות כיסויים ביטוחיים, ולכן מרבית העצמאים הזניחו את הנקודה הזו. זה מסוכן.

11. פותחים פנסיה חדשה בכל מקום עבודה

זו טעות שאופיינית לשכירים שנכנעו לתכתיבי המעסיקים, שדרשו מהם לעבור לתוכנית הפנסיה שהמעסיק רגיל לעבוד איתה. מעברים תכופים בין תוכניות פוגעים בכם מאוד. ראשית, הפסקת ההפרשה לתוכנית פנסיה קיימת גורמת לאובדן ביטוח הנכות, ולאובדן כל הכסף שהשקעתם ברכישת הביטוח הזה. שנית, בכל מעבר כזה מתוכנית פנסיה אחת לשנייה אתם מתבגרים, ולעתים צוברים עוד מחלות, ובהתאם - מחיר הכיסוי הביטוחי שלכם עולה. שלישית, וגרוע מכל, פיזור הפנסיה על פני תוכניות שונות מעמיד אתכם בסכנה של שיכחה של אחת מהתוכניות. עכשיו, עם תחילתו של עידן המעבר החופשי בין תוכניות פנסיה (ניוד הפנסיה) בתחילת 2009, זו הזדמנות לרכז מחדש את כל תוכניות הפנסיה שלכם תחת כתובת מסודרת אחת.

12. לא מעדכנים את מצב הפנסיה

נולדו לכם ילדים? התגרשתם? הילדים עזבו את הבית? כל שינוי כזה מחייב שינוי בפנסיה שלכם. אם, למשל, הילדים כבר גדלו ועומדים ברשות עצמם, אולי אין טעם שתמשיכו לבזבז כסף על קניית ביטוח חיים עבורם? אל תשכחו לעדכן.

13. שוגים באשליית הפנסיה הגבוהה

עשו לעצמכם מבחן אישי: ביום פרישתכם לפנסיה, מה תהיה הפנסיה שלכם? אם עניתם "70% מהשכר האחרון", נכשלתם במבחן. עידן הפנסיה המובטחת, בגובה של 70% מהשכר האחרון, נגמר לפני 13 שנה.

הפנסיה שלכם תיקבע רק על פי היקף ההפרשות לחיסכון, ועל פי התשואה שיצליח מנהל כספי הפנסיה שלכם להניב לכם. לפי ההערכה הרווחת, בהתאם לתשואה הממוצעת שמניבות תוכניות הפנסיה כיום, היקף ההפרשות המקובל ומספר שנות החיסכון המקובל - אינכם יכולים לצפות לפנסיה של יותר מ-50% מהשכר האחרון שלכם. משמע, אתם צריכים לצפות לירידה משמעותית ברמת החיים שלכם עם הפרישה לגמלאות.

התחזית הזו מפחידה אתכם? אז כדאי שתתחילו לעשות משהו כדי להימנע ממנה. כלומר, עליכם לצרוך פחות ולחסוך יותר - כן, חיסכו גם מעבר למינימום שאתם חייבים להפריש לפנסיה. התחילו להתעניין מי מנהל לכם את כספי הפנסיה, ומהו שיעור הרווח הרב שנתי שהוא מניב לכם. אין דרך אחרת לוודא שהפנסיה שלכם לא תהיה אכזבה מרה.

- ביטוח נכות ושארים

מרכיבים ביטוחיים שקיימים בקרן הפנסיה, המעניקים קיצבה חודשית במקרה של אובדן כושר עבודה (נכות), או לאלמנה וליתומים במקרה של פטירה (שארים).