הפתרון: שיח עגביות באדנית

בערב פסח הלכתי לקנות ירקות. בסופר שבשכונת מגורי בתל אביב רצו 12 שקל לקילו עגבניות קצת מצ'וקמקות. אצל הירקן בארלוזורוב ביקשו 13.8 שקל לקילו והירקן באבן גבירול ביקש 23.3 שקל.

בבדיקה בהתאחדות חקלאי ישראל נמצא, שבאותו יום התמורה שקיבל מגדל העגבניות מהסיטונאי שלו היתה 4.5 שקל לקילו, והסיטונאי מכר את העגבניות לרשתות ולירקנים ב-6.7 שקל לקילו. כלומר, מרווח השיווק הכולל (פער המחירים בין התמורה שקיבל המגדל למחיר ששילם הצרכן) הגיע באותו יום ל-166% בסופר, ל-207% אצל הירקן בארלוזורוב ול-418% באבן גבירול. זהו פער תיווך מטורף שלא ניתן להצדיקו בנזקי הקרה של ינואר, החמסינים של אפריל והברד שירד בראש פינה. משהו לא עובד ב"יד הנעלמה של השוק" - הקובעת לפי התיאוריות המקובלות אצלנו את מחירי המוצרים - אם יש תחרות בין המשווקים ובכל המרכולים מחירי התוצרת החקלאית זהים.

העגבניות לא לבד. בחורף הנוכחי מכרו לימונים בסופרים ב-10 שקל לקילו ותפוזים ואשכוליות ב-6.7 שקל. החקלאים קיבלו בעבור הפרי שני שקלים. פער תיווך של 235%.

כשחזרתי הביתה בלי עגבנייה לסלט של פסח, נזכרתי בדודה אלה ובדוד בנימין, שגרו בבית קטן בחולות קרית חיים. בחופשים הגדולים הייתי נוסע להתארח אצלם ולבלות בים. בבוקר, לפני הים, הייתי מקבל משימות מהדודה: "אינגלה, לך תביא שלוש עגבניות, שני מלפפונים ושני גזר. ידעתי, כמובן, שהיא לא מתכוונת לצרכנייה ברחוב ו'.

היו לה לדודה אלה בחצר שתי שורות של תירס, שיחי עגבניות, מלפפונים, גזר, תפוחי אדמה ואפילו בטטות. בצד השני של החצר היא זרעה אבטיחים ומלונים ובחזית נטע הדוד בנימין עצי לימון, קלמנטינה ותפוז. היה גם תות שדה, אבל אסור היה לדבר על זה כדי שהשכנים לא ישמעו והילדים שלהם לא יגנבו.

ייתכן שזו הדרך. לחזור למקורות. להקים "משקי עזר" קטנים בחצרות, על הגגות, באדניות. תות שדה, זה בדוק, גדל נהדר באדניות. אפשר לשתול בכל חצר עצי לימון, תפוז ואשכולית וגויאבה כמובן. דודה אלה נהגה להתגאות בכך שמעולם לא קנתה לימונים ותפוזים בצרכנייה.

הכל יהיה הרבה יותר זול. אין סיטונאי ואין סופר ואין משגיחי כשרות. לא צריך לשלם דמי שכירות וארנונה ואכסון ורכב ושכר של עשרות מיליוני שקלים למנהלים.

בערים הגדולות באירופה אפשר לראות בסופי שבוע אלפי אזרחים המעבדים ירקות וצמחי תבלין בחלקות קטנות שהעירייה מעמידה לרשותם בסמוך למסילות הרכבת והכבישים. בהולנד אמר לי פקיד בעיריית האג, שלפחות 15% מהירקות שצורכים בעיר הם מגידול מקומי. אבל לא רק הכמות חשובה, הוא אמר, עגבנייה שאתה מגדל ויודע באיזה חומרים ריססת אותה, ואולי בכלל לא ריססת, טעימה ובטוחה פי כמה מהעגבנייה שאתה קונה בסופר.