הרפורמה בתעריפי הנמלים: היצואנים ישלמו יותר - הנמלים ירוויחו פחות

שלוש שנים לאחר השינוי המבני בנמלי הים נחשפת במלואה הרפורמה המשלימה בתעריפי הנמלים. ל-TheMarker נודע כי ערב הפסח הפיצו משרד התחבורה ומשרד האוצר את פרטי הרפורמה, שתיושם בהדרגה במשך עשר שנים.



במוקד הרפורמה: הפסקת הסבסוד הצולב בין היצוא ליבוא והוזלת האגרות על יבוא דלק. המפסידים מהמהלך צפויים להיות היצואנים, חברות הספנות ונמל אשדוד; המרוויחים יהיו היבואנים וחברת נמלי ישראל (חנ"י). במשרדי האוצר והתחבורה אומרים כי יישום הרפורמה יביא לחיסכון מצטבר של מיליארד שקל בתשלומים לנמלים.



במרכז הרפורמה המוצעת ניצב ביטול אגרת הרציף, המניבה כיום לנמלים כ-50% מהכנסותיהם - 1.1 מיליארד שקל בשנה. למרבה האבסורד גובה אגרה זו נקבע במשך השנים כאחוז מערך המטען בלי קשר לעלות הריאלית של הטיפול בו, ותוך מדיניות גבייה מפלה בין היבוא (1.02% מערך המטען) ליצוא (0.2%). במקום אגרת הרציף שתבוטל, ייקבעו דמי תשתית המבוססים על צורכי הפיתוח העתידיים של הנמלים, אשר יועברו במלואם ישירות לחברת נמלי ישראל (חנ"י) האחראית על מימון פיתוחם.



בתחילת 2009 יהיו דמי השימוש ביבוא 0.45% מערך המטען לעומת 0% שייגבו מן היצוא. דמי השימוש יגיעו באופן הדרגתי לאחר עשר שנים לאיזון, שלפיו ייגבה על כל מכולה סכום קבוע הזהה ל-0.15% מערך המטען הממוצע ב-2006.



תעריפי הסוורות ותעריפי הסבלות, שגבו חברות הנמל, יאוחדו לתעריף אחד שיקרא "תעריף ניטול". בתעריף זה יחלו לשאת גם חברות הספנות, נוסף על בעלי המטענים, בשיעור עולה עד ל-70% בתום עשר שנות יישום הרפורמה. פגיעה קשה יספגו גם בעלי המטענים הזולים (תוצרת חקלאית, מלט, אשלג או פוספטים) אשר אגרות כלי השיט שבהם יחויבו יגדלו ביותר מ-200%. צעד זה עתיד לפגוע בהכנסות חברות כמו אגרקסקו וכי"ל.



במקביל קבע הצוות מנגנון פרס-קנס, שבמסגרתו תוענק הנחה של עד 80 שקל בדמי תשתית למכולה אשר תוכנס בין השעות 22:00 ל-05:30, ותיתוסף פרמיה של 20 שקל לתשלום בו תחויב מכולה שתוכנס לנמלים בשעות היום. זאת, מתוך מטרה להסיט את הפעילות הנמלית לשעות הלילה מטעמי יעילות ובטיחות בדרכים.



מחירי אחסון המכולות וכלי הרכב בנמלים יוצאו מפיקוח, ויתר התעריפים המפוקחים יוכרזו כתעריפים מרביים. לחברות הנמל תינתן האפשרות להוזילם לשם עידוד התחרות. עוד נקבע כי על גובה התעריפים יוטל מקדם התייעלות מינימלי בשיעור 2.5% בשנה במשך עשר השנים (1% קבוע ועוד 0.4% מן הגידול החזוי בכמות המטענים). הגידול במטענים מבוסס על גידול שנתי חזוי של 5% בכמות המכולות ו-2.5%-3.5% בשאר המטענים.



הרפורמה היא בשורה גדולה מבחינתו של ענף הדלק, עם הסרת חסם המיסוי מאופציית היבוא. אגרת הרציף שגובים נמלי הים עבור יבוא נפט גולמי ומוצריו תוזל באופן משמעותי, ב-60%-90%. בכך צפוי ענף הדלק להיפתח לתחרות משמעותית הרבה יותר בין הזיקוק המקומי לרכש תזקיקי נפט בחו"ל והובלתו לישראל.



במסגרת הרפורמה תקובע אגרת הרציף על 1.4 דולר לטונה - ללא תלות בסוג הדלק או בערכו. מאישור סעיף זה ברפורמה צפויות ליהנות חברות הדלק הקמעוניות, אך גם בתי הזיקוק הצפויים ליהנות במידת מה מהוזלת יבוא הנפט הגולמי. האגרה על יבוא מכוניות תוסב אף היא לערך קבוע, אך תיוותר בשיעור גבוה יחסית של 1.2% מערך הרכב (מהם 20% שיוזרמו ישירות לחנ"י). זאת, כדי להימנע מפגיעה קשה בהכנסותיהם של נמלי אשדוד ואילת.



הרפורמה נועדה לתקן את העיוותים ההיסטוריים במדיניות התעריפים בנמלים, ולאפשר ייסודו של מודל Land Lord מסורתי, שבו תשמש חנ"י בעלת תשתיות הנמלים ותוכל לגייס הון דרוש לפיתוחן בהסתמך על בסיס תזרימי שוטף ומובטח.



הרפורמה הוכנה בידי צוות בין משרדי בראשות מנהל אגף בכיר לכלכלה וקשרי חוץ במשרד התחבורה, זאב לשם, ורכזת התחבורה באגף התקציבים באוצר, קרן טרנר. המסמך בעניין זה יוגש במאי לאישור ועדת המחירים הבין משרדית, ולחתימת שרי התחבורה והאוצר. שינויי החקיקה הנדרשים במסגרת הרפורמה יובאו לאישור ועדת הכספים.