"לא סתם יש לנו מקלחות במשרד - קורה שאתה לא יוצא מהמשרד יומיים-שלושה"

מאת עידו באום והילה רז



בעיר שבה כל שעת חיוב של עורך הדין נוגעת בשמים, קשה להתעלם בשוק עריכת הדין מסימני המיתון המדאיגים. "וול סטריט ג'ורנל" דיווח באחרונה כי עורכי הדין במשרדי הענק של התפוח הגדול מוצאים בחודשים האחרונים יותר שעות פנויות להקדיש למשפחה ולילדים, ואפילו לביקור במכון הכושר ולכוס קפה עם חברים - לא דבר של מה בכך בעיר שבה מקצוע עריכת הדין הוא שם קוד להתמסרות מלאה ללקוח בכל שעה משעות היממה.



כמו המשק האמריקאי כולו, בשנים האחרונות נהנו פירמות עורכי דין אמריקאיות מגאות. 2007 היתה עבור רובן שנת הגידול החמישית ברציפות, והפירמות רשמו גידול ממוצע של 10% בהכנסות.



ואולם 2008 מסתמנת כקשה יותר. עורכי הדין הישראלים במנהטן מודים כי יש חשש ממיתון, אף שהוא אינו מורגש אצלם עדיין. כמה משרדים אפילו מתרחבים. עו"ד עוז בן-עמרם ממשרד מוריסון פורסטר מדווח על התרחבות לקומה נוספת, וכרגע לא חסרה עבודה. במשרדים אחרים מספרים על הסטה של עורכי דין צעירים מתחומים חלשים כמו הנפקות לתחומים הפעילים יותר כעת, כמו ליטיגציה ותביעות ייצוגיות.



ישראלי לכל פירמה



כמעט בכל פירמות עורכי הדין הניו יורקיות המובילות תמצאו כיום לפחות עורך דין ישראלי אחד. ברוב הפירמות הניו יורקיות המדורגות ראשונות בתחום התמחותן מועסקים כמה עורכי דין ישראלים, אך הדרך שלהם לשותפות בפירמה רחוקה. מספר השותפים הישראלים במגה-פירמות הניו יורקיות זעום; אולם בהתבסס על הנתון לפיו רק אחוז אחד בכל פירמה מגיע למעמד של שותף ברווחי הפירמה, לעורכי הדין הישראלים אין במה להתבייש.



הרוב המוחלט של עורכי הדין הישראלים המועסקים כיום בפירמות הנחשבות בניו יורק הם בוגרי תואר ראשון באוניברסיטה ישראלית ובעלי תואר שני מאוניברסיטה אמריקאית מכובדת. עורך דין מתחיל בניו יורק מרוויח בממוצע כ-160 אלף דולר בשנה, לפני בונוסים. הבונוסים נקבעים לפי איכות עבודתו של עורך הדין, התפוקה, הלקוחות שהביא, והצלחת עסקות בהן היה מעורב. הם נעים בממוצע בין 20 ל60-אלף דולר לשנה. שותף צעיר, לאחר כתשע שנות עבודה כעורך דין בפירמה, מרוויח כחצי מיליון דולר; שותף ותיק יותר משתכר מיליון דולר בממוצע בשנה, לפני בונוסים וחלוקת רווחים. אך הדרך לשותפות רצופה עבודה תובענית וקשה.



עו"ד אודי גרופמן, שותף במשרד שולטה, רוט וזייבל המונה כ-450 עורכי דין, מתמחה בייעוץ משפטי לקרנות הון סיכון ומשרדו מדורג במקום העשירי בארה"ב לפי קריטריון יחס הרווח לכל עורך דין בפירמה; עוז בן-עמרם הוא ראש הדסק הישראלי במשרד עורכי הדין מוריסון פורסטר, שבו 1,100 עורכי דין ב-18 משרדי הפירמה בעולם; ועידית פרוים מועסקת כעורכת דין במשרד ווייל גוטשל שבו כ-1,200 עורכי דין, מהם 600 במשרדים בניו יורק. שלושתם מספרים על הדרך לשותפות בפירמות ניו יורקיות מובילות.



מסלול מובנה ומסודר



ההמלצות שלהם פשוטות לכאורה. תואר שני מאוניברסיטה אמריקאית יוקרתית, עבודה במשרד ישראלי גדול שעובד מול ניו יורק, התמחות בתחומים הרלוונטיים לחברות ישראליות שפעילות בארה"ב, המלצות מעורכי דין המועסקים בפירמה האמריקאית הנחשקת, מפרופסורים אמריקאים או עורכי דין ישראלים המוערכים גם בארה"ב. כל אלה יסייעו לעורך הדין הישראלי להיכנס לפירמה. השנה הראשונה עלולה לעבור בעבודה משפטית המזכירה את ההתמחות בישראל, אך בהמשך העבודה תהפוך לתובענית, אחראית, עצמאית ורווחית יותר.



מהו מסלול הקבלה לפירמה?



עו"ד עידית פרוים עובדת במחלקת הליטיגציה והרגולציה בווייל גוטשל זה כחמש שנים, בוגרת אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר שני מאוניברסיטת ניו יורק. פרוים מסבירה כי עבור עורכי דין אמריקאים מסלול הקבלה למשרדים הגדולים בניו יורק הוא מובנה ומסודר מאוד. "המשרדים מראיינים סטודנטים באוניברסיטאות הטובות למשרות קיץ של חודשיים-שלושה. בסוף תוכנית הקיץ, שמשמשת מעין התמחות, המשרד מציע עבודה למתמחים שנמצאו מתאימים ביותר. עבור עורכי דין ישראלים (וזרים בכלל), שלא למדו תואר ראשון במשפטים באוניברסיטאות האמריקאיות, תוכנית הקיץ פחות רלוונטית, ולכן מסלול הכניסה למשרדים המובילים שונה".



לדברי פרוים, "יש שמגיעים דרך המשרד שבו עבדו בישראל. למשרדים המובילים בתל אביב יש קשרי עבודה קרובים עם משרדים ניו יורקיים, ולפעמים הם שולחים עורכי דין למשרדים אמריקאיים לתקופה מסוימת". עורכי הדין האלה בדרך כלל שבים לישראל בתום שנתיים-שלוש, ואינם רואים עצמם כמשתלבים בפירמה האמריקאית לטווח ארוך.



פרוים ממליצה לעורכי הדין הישראלים שמעוניינים להשתלב בפירמה לטווח ארוך, הכולל גם אפשרות לשותפות, לסיים לימודים לתואר מתקדם באוניברסיטה אמריקאית טובה, שכן כך משתפרים הסיכויים. פרוים סבורה כי "השקעה בלימודים וציונים גבוהים הם בהחלט משהו שהאמריקאים מתרשמים ממנו, ולא פחות חשוב, אם אתה סטודנט טוב, מרצים ימליצו עליך ויעידו שאתה לא פחות טוב, ואולי יותר טוב, מהסטודנטים האמריקאים שאיתם למדת ושאיתם אתה למעשה מתחרה על משרה".



כמובן שגם לתעוזה ויוזמה יש מקום בהליך הקבלה. כפי שממחישה פרוים, "במקרה שלי, כשהחלטתי שאני רוצה לנסות לעבוד במשרד אמריקאי, פניתי בחיל ורעדה לפרופסורית שלימדה אותי בסמינריון קטן, ולכן הכירה אותי היטב. היא מומחית ידועה בתחום שלה. ביקשתי שתסכים שאציין אותה כממליצה בקורות החיים שלי. הפרופסורית ענתה שאין בעיה, אבל הסבירה לי שאין לי סיכוי.



"עשיתי LL.M ב-2003, כשהכלכלה האמריקאית היתה בשפל. כמו שאמרה המרצה שלי, כשהכלכלה מדשדשת, משרדי עורכי הדין שוכרים פחות עובדים חדשים, והראשונים להיפגע הם עורכי הדין הזרים. חוץ מזה, עונת הגיוסים לאותה שנה כבר נגמרה. היא הציעה מיוזמתה לשלוח מייל עם קורות החיים שלי לאנשים שהיא מכירה בכמה משרדים מובילים בתחום. כמובן שהסכמתי. אני בטוחה שהפנייה האישית שלה מאוד עזרה. בלעדיה, יש סיכוי סביר שקורות החיים שלי היו נזרקים לערימה של 'LL.M זרים' על ידי פקידות הגיוס, וספק אם בכלל היו מועברים לעיון השותפים".



חותמת כשרות



עו"ד אודי גרופמן, בן 38, גם הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל תואר שני באוניברסיטת ניו יורק, הצטרף לפירמה בה הוא שותף כיום לפני כשבע שנים. גרופמן מציין כי הוא עורך הדין הזר הראשון שהפירמה בה הוא עובד שכרה. כיום, לדבריו, מועסקים עשרה עורכי דין ישראלים בפירמה.



לדברי גרופמן, "מה שעוזר מאוד לעו"ד אמריקאי לקבל עו"ד אחר לעבודה זה שמישהו אחר נתן למועמד חותמת כשרות - בדרך כלל בצורת תואר שני באוניברסיטה טובה בארה"ב או היכרות עם עו"ד שעובד בפירמה וימליץ על המועמד באופן אישי. כשאתה בפנים זה כבר לא משנה מה עשית קודם. מודדים אותך מחדש, ואתה צריך להוכיח את עצמך כל יום".



עוז בן-עמרם, בוגר תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, עומד בראש הדסק הישראלי של פירמת מוריסון פורסטר. לפירמה זו יחסי עבודה הדוקים למדי עם משרדי עורכי דין וחברות ישראליות, והיא מתגאה באתר אינטרנט בעברית של הפירמה האמריקאית. בין היתר ייצגו מוריסון פורסטר את החברות הישראליות אינדיגו, אלרון, ורינט, מרקורי, סייטקס, צ'ק פוינט ותדיראן בהיבטים משפטיים הכרוכים בביסוס נוכחות בארה"ב.



לדברי בן-עמרם, "מומלץ להתחיל בפירמה ישראלית מובילה שעובדת עם וול סטריט. זה יעזור לצבור ניסיון עבודה רלוונטי ויאפשר ליצור קשרים ולקבל המלצה מעורכי דין ישראלים מובילים שלשמם יש משקל רלוונטי בניו יורק. יעקב גרוס, למשל, שותף אצלנו, התחיל במשרד עו"ד גורניצקי ושות' בישראל. אני עצמי עבדתי אצל דנציגר-קלגסבלד-רוזן. התחומים שבהם כדאי להתמקד הם קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, וניירות ערך - שבהם צריך לייעץ לחברות ישראליות הפעילות בארה"ב".



לגבי תובענות העבודה והלחץ בו נדרשים עורכי הדין בתל אביב ובניו יורק לעמוד, נחלקות הדעות בין עורכי הדין עמם שוחחנו. בן-עמרם טוען כי העבודה בניו יורק הרבה יותר מאומצת מהעבודה בחלק ממשרדי עורכי הדין בישראל. "לא סתם יש לנו מקלחות במשרד. לפעמים כשאתה עובד על עסקה גדולה או מנהל משפט גדול, קורה שאתה לא יוצא מהמשרד ליומיים שלושה", מסביר בן-עמרם.



פרוים לעומתו אומרת כי "כאשר אני משווה את הניסיון שלי בעבודה בניו יורק עם מה שאני שומעת מחברים שעובדים במשרדים המובילים בתל אביב, נראה לי שהעומס דומה. אבל ברור שלא עובדים בכזאת אינטנסיוויות 100% מהזמן לא בתל אביב ולא בניו יורק. אני מתרשמת שההבדלים במוסר העבודה ובלחץ אינם עצומים".



כמה זמן לוקח להגיע לשותפות?



בן-עמרם: "בממוצע לוקח 9 עד 10 שנים לקבל שותפות. אם זה לוקח 11 או 12 שנה זה נחשב מאוחר, ואם עשית זאת תוך 7-8 שנים סימן שאתה כוכב. יש לנו גם עורכת דין שהגיעה לשותפות אחרי חמש שנים, אבל מדובר בעורכת דין בתחום הפטנטים שהגיעה עם תארים מדעיים רלוונטיים שרכשה עוד לפני שהתחילה לעבוד כעורכת דין. אין תחום מסוים שיקדם אותך לשותפות מהר יותר בוול סטריט, אבל כדי להתקדם צריך להיות "ריין מייקר" (מוריד גשם) - להביא לחברה קליינטים וכסף".



גרופמן, שהצטרף כשותף לאחר שבע שנות עבודה בפירמה האמריקאית, מציין כי הפירמה נתנה לו קרדיט גם עבור שנות עבודתו כעורך דין במשרד יגאל ארנון ובמשרד דוד ליבאי, שניהם בתל אביב. גרופמן שמח לספר כי הליך הצטרפותו לפירמה היה מהיר יחסית, אך לדבריו "כלום לא בטוח עד ההצבעה".



מתי יכול עו"ד לדעת אם יש לו סיכוי להיות שותף?



בן-עמרם: "כל עורך דין מקבל הערכה שנתית. אחרי השנה החמישית, השישית או השביעית יש להניח שתקבל איתות לגבי הסיכויים שלך להיות שותף. אם לא קיבלת איתות כזה עד השנה העשירית שלך בפירמה - סיכוייך פוחתים באופן משמעותי".



גרופמן: אם לא דיברו איתך בשנה השישית על עתיד ארוך-טווח במשרד, אתה צריך לשאול את עצמך מה אני עושה הלאה".



פרוים: "בשנים האחרונות פרק הזמן הממוצע לקבלת שותפות במשרדים הגדולים בניו יורק הוא כ-9-10 שנים".



קשה לצפות כרגע כיצד ישפיע המיתון על העסקת עורכי דין. מסלול הגיוס של עורכי דין אמריקאים לפירמות הגדולות מתחיל כשלוש שנים לפני קליטת עורך הדין בפירמה. בוגר אוניברסיטה אמריקאי שמצטרף היום למשרד עריכת דין גויס למעשה בימי השיא של 2005. במצב זה, יש חשש לירידה בנכונות הפירמות האמריקאיות הגדולות לגייס עורכי דין זרים ובכלל זה ישראלים. ואולם, המיתון בשוק וחולשת הדולר הפכו את ארה"ב ליעד אטרקטיווי למשקיעים זרים. בתחומים כגון נדל"ן, גופים אמריקאים שוכרים עובדים זרים כדי להגיע למשקיעים אלה. גם עורכי דין זרים עשויים ליהנות מהמגמה.