מזון לספקולנטים

הכותרות של הימים האחרונים קשורות לאחד הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם - המזון. ועוד איזה מזון - אורז, לחם, פסטה או בקיצור, מוצרי יסוד. ואין פלא. מחיר האורז בשוקי הסחורות בעולם זינק מתחילת השנה בכ-50%, ואתמול מיד לאחר חג הפסח, עלה מחיר האורז בישראל, בחנויות וברשתות השיווק, בכ-70%.

ההסברים הטריוויאליים מדברים על מחסור במזון בעולם, שכן "מיליארד וחצי סינים הצטרפו למעגל הצריכה", "ההודים הולכים ומתעשרים ומבקשים ליהנות ממזון טוב יותר", "משאבי כדור הארץ מוגבלים", ובכלל - "אין מספיק מזון לכולם". אלא שלהסברים טריוויאליים יש בעיה - הם בדרך כלל נכונים, אך לא מספקים את התשובה המלאה.

מחירי האורז, כמו מחירי התירס, הנפט וסחורות אחרות, נקבעים בדיוק כפי שנקבע המחיר של מניה או של מטבע: לפי ביקוש והיצע. בשוק משוכלל, כזה שיש בו הרבה קונים ומוכרים, מתקבל מחיר שהוא בעצם ממוצע של הרבה מאוד עסקות.

אז מה קרה שמחיר האורז זינק פתאום? בדיוק מאותן סיבות שמחירי מניות מזנקים - לפעמים יש לכך סיבה ריאלית ולפעמים מדובר בסתם שמועה, סנטימנט שלילי או בועה מתנפחת. והפעם הסיבה לעלייה החדה במחיר האורז היא בעיקר פיננסית. המומחים כולם מסכימים שלא התעורר מחסור פתאומי באורז או במזון בעולם בשלושת החודשים האחרונים.

מי שמשתתפים במסחר במוצרי המזון הם גם חברות שמשתמשות בסחורה לצורכיהן העסקיים (למשל, נסטלה, שרוכשת תירס כדי לייצר דגני בוקר), אבל גם משקיעים פיננסיים שמחפשים רווח. מה שנוצר עתה זו אווירה של פניקה שמתדלקת את עצמה ושמונעת בידי ספקולנטים. מדובר במשקיעים גדולים, כמו תאגידים, קרנות גידור ובנקי השקעות, שפועלים בשוקי הסחורות בעולם, קונים בהיקפים גדולים ומעלים את המחיר, מתוך מחשבה שהוא יעלה עוד יותר מחר. באופן היפותטי אפשר לומר שאם המזון בעולם לא היה עובר דרך השוק הפיננסי, המחירים של האורז לא היו זזים.