המשקיעים תובעים את הפסדי הסאבפריים מדני דנקנר ומצבי זיו: בקשה לייצוגית נגד בנק הפועלים

התובע הייצוגי תובע 5,889 שקל בשל הפסדיו האישיים - ומציין כי סכום התביעה ביחס לכל חברי קבוצת התובעים הפוטנציאלית אינו ניתן להערכה בשלב זה. התובע, פרנג'י - המיוצג על ידי עורכי הדין יוקי שמש ועמית מנור - הגיש את התביעה הייצוגית נגד הבנק, יו"ר הדירקטוריון דני דנקנר, חברי הדירקטוריון: פרופ' יאיר אורגלר, אירית איזקסון, יוסף דאובר, עידו דיסנצ'יק - עורך "מעריב" בשנות השמונים, נירה דרור, עו"ד פנינה דבורין, ג'יי פומרנץ, אפרת פלד ומשה קורן. בנוסף נתבע גם מנכ"ל הבנק, צבי זיו.



מהתביעה הייצוגית עולה כי ב-30 באוגוסט 2007 פירסם הבנק את הדו"ח הרבעוני השני לשנת 2007. במסגרת הדו"ח דיווח הבנק כי היקף תיק ההשקעות שלו באג"ח מגובות במשכנתאות נכון ל-30 ביוני אותה שנה הינו כ-3.2 מיליארד דולר. בנוסף, לטענת התובע, ציין הבנק כי "באחרונה חלה ירידה של כ-35 מיליון דולר בשווי תיק האג"ח מגובות במשכנתאות (המהווים כ-1% מערך התיק), הנזקפת להון העצמי - שכן אג"ח זה מסווגים כניירות ערך זמינים למכירה".



התובע מדגיש כי "הבנק לא הזכיר ולו במילה אחת במסגרת הדו"ח - כי הוא רכש מכשירים פיננסים מסוכנים מ-SIV (גופי השקעה Structured Investment Vehicle). מדובר, בגופים המנפיקים ניירות ערך בעלי סיכון נמוך וניירות ערך בעלי סיכון גבוה". לגרסת התובע - התברר כי רוב ניירות הערך שהבנק רכש היו בעלי סיכון גבוה. דבר, שלדבריו, מחמיר את העדר הגילוי במסגרת הדו"ח הרבעוני.



פרנג'י - המחזיק בכמות של 5,354 ממניות הבנק - מציין כי ב-8 בנובמבר 2007 פרסם הבנק דיווח מיידי במסגרתו ציין לראשונה כי ברשותו השקעה המכונה SIV בסך 365 מיליון דולר. לטענת התובע, היתה זו הפעם הראשונה שהבנק מסר על השקעתו במכשיר זה.



התובע הייצוגי מוסיף כי הבנק ויתר הנתבעים ביצעו מחדל בכך שלא דיווחו על ההשקעה, טיבה והיקפה במסגרת הדו"ח לרבעון השני לשנת 2007. לדבריו, "גם הדו"ח המיידי שפורסם היה חלקי וחסר בו מידע מהותי שחובה היתה על הבנק לפרסמו - ושמתייחס למידת הסיכון של מכשירי ה-SIV". לטענתו, היה על הבנק לדווח שמכשירים אלו הם מהסוג הנחות ומדובר בניירות ערך בעלי סיכון גבוה.



מהתביעה עולה כי בדו"ח לרבעון השלישי של שנת 2007 ניתן פירוט נוסף לגבי ההשקעה במכשיר ה-SIV, אך לטענת התובע גם במסגרת דו"ח זה נמסר מידע מהותי חלקי. לדברי התובע, לראשונה מסר הבנק כי 240 מיליון דולר (66% מסך התיק שהסתכם ב-365 מיליון דולר) הם SIV המאורגנים על ידי הבנקים. כתוצאה ממשבר המשכנתאות בארה"ב חלה ירידה בשווי התיק בסך 73 מיליון דולר - מתוכם ירידה של 30 מיליון דולר בעלת אופי קבוע.



התובע מוסיף כי מדו"ח זה נודע לראשונה כי גם סניף לונדון של הבנק רכש SIV בשיעור של 35 מיליון דולר - וכי נכון ל-30 בספטמבר 2007 חלה ירידת ערך זמנית בשיעור של עשרה מיליון דולר. פרנג'י מציין כי מידע זה היה בידי הבנק במועד פרסום הדו"ח לרבעון השני 2007, ולדבריו הימנעותו של הבנק מלפרסם את המידע המהותי כבר אז מהווה פעולה בניגוד להוראות חוק ניירות ערך.



התובע הייצוגי מציין כי רק ב-10 בינואר 2008 פירסם הבנק את כל המידע המהותי שברשותו אודות השקעתו במכשירי SIV. לדבריו "לתדהמת ציבור המשקיעים - הודיע הבנק בדו"ח השנתי שלו לשנת 2007 כי תבוצע הפרשה נוספת הנזקפת לדו"ח רווח והפסד עקב השקעה במכשירי SIV בשיעור פנומנלי של 260 מיליון דולר. הפרשה זו מצטרפת להפרשה קבועה קודמת של הבנק בסך של 30 מיליון דולר". לגרסת התובע, מדובר בהפרשה קבועה של הבנק בסך של 290 מיליון דולר - מתוך תיק בשווי של 400 מיליון דולר.



בנוסף לכך, מציין התובע, כי במהלך אפריל 2008 הודיע הבנק על הפרשה קבועה נוספת של 26 מיליון דולר מיתרת השקעתו ב-SIV. במחדלים אלו, לגרסת התובע, הפר הבנק את חוק ותקנות ניירות ערך.



לטענתו פרנג'י, היה בידי הנתבעים המידע המהותי המתייחס להשקעות הבנק במכשיר SIV והסכנות הטמונות בו. כן היה עליהם לגלותו לציבור המשקיעים במניות הבנק - ובנוסף, להגיש לרשות ניירות ערך הודעות ודו"חות כמתחייב בתקנות. זאת, שכן המידע והסיכון הכספי הכרוך בהשקעה עולים לכדי אירוע או עניין החורג מעסקי התאגיד הרגילים.



על פי התביעה, במהלך התקופה בה נמנע כלל המידע מציבור המשקיעים ועד לגילויו המלא - בין התאריכים 1.9.2007 ל-10.1.2008 - צנח שער מניית הבנק בשיעור של כ-9%. בעוד שבתקופה המקבילה עלה שער מניית בנק לאומי ב-18%. ירידת השערים החדה נעוצה, לשיטת התובע, מהדרך בה נקטו הנתבעים שבחרו לפרסם את המידע המהותי טיפין טיפין. בנוסף, זאת לאור המחדל שלהם שמנע מלפרסם דו"ח מהותי במועד.



לדבריו, "המשמעות המעשית היא שכל מי שרכש מניות של הבנק במהלך התקופה הקובעת שילם עבור כל מניה מחיר יתר - אותו לא היה עליו לשלם לו היו הנתבעים פועלים כדין ולו היו טורחים ומפרסמים במועד דו"ח מיידי ובו כל המידע המהותי כנדרש על-פי הדין".



הקבוצה הייצוגית של תובעים פוטנציאלים הוגדרה - "כל מי שרכש מניות של בנק הפועלים בין התאריכים 1.9.2007 ועד 10.1.2008 - ולא מכר את המניות שרכש או חלקן, לפני תאריך 8.11.2007".



(ת.א 1493/08)