הד ארצי בחוזה עם הראל סקעת: מתחייבים לא להחתים את הראל מויאל

ההסכם שנחשף כעת מלמד אולי יותר מכל על מערכת היחסים הסבוכה בין סקעת לבין הראל מויאל, שניהם בוגרי התוכנית "כוכב נולד". לפי סעיף 7.5 להסכם "החברה מתחייבת כי החל מיום החתימה על הסכם זה וכל עוד סקעת חתום בחברה אזי לא תחתים את האמן מויאל על הסכם הקלטות כאמן בית (כדוגמת תנאי הסכם זה), ולא תתקשר עמו בכל דרך אחרת שיש בה כדי ליצור זיהוי בין החברה ובין מויאל".



בפרק הקצר למדי, שכותרתו כספים, נכתב כי תקציב הוצאות ההפקה של כל תקליט שיופק על פי ההסכם ייקבע במשותף בין הצדדים, אך במקרה של מחלקות תכריע עמדתה של הד ארצי. מימון ההפקה יהיה על ידי החברה, בכפוף להוראות ההסכם, ואין בידיו של האמן לחייב את החברה בכל דרך שהיא מבלי לקבל את אישורה מראש ובכתב.



סקעת שייך להד ארצי



ההסכם מחייב את האמן "לעמוד לרשות החברה בכל מקום וזמן שתקבע לכך החברה בתאום עם האמן, לצורך ביצוע של שירים על ידי האמן לשם הקלטתם על ידי החברה וזאת בכמות שירים בביצוע האמן הדרושה לחברה לשם הפקתו של כל תקליט על פי ההסכם". מבחינה אומנותית, ניתן לסקעת חופש מקצועי רב יחסית ונקבע שהוא ימסור למנהל הרפרטואר של החברה שירים שאותם הוא מעוניין לבצע. סקעת ומנהל הרפרטואר ישתפו פעולה ביניהם כשכל שיר יאושר על ידי סקעת לפני הקלטתו.



בפרק העוסק בהתחשבנות ותמלוגים, מסכימים הצדדים כי החל מהמועד שבו יוחזרו לחברה כל הוצאות ההפקה, יקבל סקעת 30% ממחזור המכירות של תקליטי אריכי נגן ואילו הד ארצי תהיה זכאית ל-70 האחוזים הנותרים. הודגש כי הסך של 70% כולל בתוכו את הוצאות הייצור, תמלוגים לאקו"ם ועמלת הפצה לחברה.



לגבי הקלטות שירים באמצעות פורמטים המעבירים הקלטות באמצעות מחשב, אינטרנט או כבלים, זכאי סקעת לתמלוגים בגובה 50% מההכנסות בפועל, לאחר שהד ארצי כיסתה את הוצאות ההפקה.



לפי ההסכם, סקעת מתחייב כי אם מכל סיבה שהיא מכירת תקליט כלשהו לא תכסה את הוצאות ההפקה שלו בתוך שנה מיום יציאתו לאור של אותו תקליט, והתקליט יהיה בהפסד, תהיה הד ארצי רשאית לקזז את כל התמלוגים המגיעים לו עד שהיא תכסה את סך הוצאות ההפקה בשל התקליט בהפסד. הד ארצי מצדה מתחייבת להעביר לסקעת בכל רבעון דו"ח הכולל פירוט של מחזור המכירות מכל תקליט וחישוב התמלוגים המגיעים לו ממכירת תקליטים בישראל ובחו"ל.



סעיף 2 בהסכם הוא דוגמה לכוח הנטען של חברות התקליטים. הסעיף מפרט את משמעות המושגים בהסכם ולפיו שיר מוגדר כיצירה אומנותית הכוללת: מלל, לחן, קול או קולות, דמות, תמונה - כל האמור ביחד או לחוד". קשה להניח שאברהם אבן-שושן או האדם ברחוב היה מגדיר קול, דמות או תמונה כשיר, אבל מסתבר שגם אמן במעמדו של סקעת חותם על הסכם כזה.



הד ארצי תובעת את סקעת: הקליט אלבום שני בחשאי



השופט יהודה זפט מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול את בקשתה הדחופה של הד ארצי למנוע מהראל סקעת להפיק תקליט חדש על ידי גוף אחר, מלבד הד ארצי. השופט העביר את הבקשה, שהוגשה במעמד צד אחד, לתגובתו של סקעת.



בתביעה מבקשת הד ארצי כי בית המשפט יורה לסקעת להעביר לידיה את כל ההקלטות, סקיצות מלים, שירים ולחנים שבוצעו, נכתבו, הולחנו או עובדו על ידי סקעת. בנוסף, מבקשת החברה כי בית המשפט יוציא צו המצהיר כי רק לה יש את הזכות להפיק ולהפיץ את התקליט החדש של האמן בישראל ובעולם.



לטענת החברה, התביעה הוגשה מכיוון שסקעת הפר את התחייבותו לפי הסכם שנערך בינו לבינה, המחייב אותו להקליט שירים רק בהד ארצי, וככל הנראה הקליט כבר אלבום שלם או את רובו, וניהל מגעים מתקדמים עם חברות מתחרות להפקתו והפצתו. זאת, לטענת החברה, תוך הסתרה מתמשכת של ההקלטות.



לפי התביעה, במהלך 2005 נחתם בין סקעת לחברה הסכם הקלטות בלעדי ולפי התביעה: "מרגע זה נהפך סקעת בין רגע מאמן צעיר ובלתי מנוסה לאמן בית בהד ארצי". כפועל יוצא מכך, טוענת החברה כי "השקיעה בסקעת במשך כשלוש שנים ממיטב משאביה, קשריה וכישרונותיה בפן האומנותי והתדמיתי, תוך כדי סיכון בלתי מבוטל, שמא לא יעמוד סקעת בציפיות האומנותיות והכלכליות, כפי שקורה ללא מעט לאמנים צעירים ובלתי בשלים המצויים בתחילת דרכם האומנותית".



לטענת החברה, ההסכם תקף עד לאמצע מאי 2008 או עד לאחר יציאתם לאור של שני תקליטים. עד עתה הוציא סקעת תקליט אחד והמגעים להוצאת התקליט השני באמצעות הד ארצי נדחו על ידו. לטענתה, נודע לה כי סקעת הקליט כבר תקליט שלם או את רובו בחשאי, והוא ממתין לסוף תקופת ההסכם כדי להוציאו לאור.



אלון שמעון, סוכנו של סקעת, מסר בתגובה: "עדיין לא קיבלנו את התביעה. אם הדברים נכונים אני מזועזע מהשקרים, עזות המצח ורצח האופי שנעשה לנו. המוטו של הראל ושלי הוא קודם כל להיות בני אדם וכך גם נמשיך". בהמשך הדרך נמשיך לעבוד עם אנשים שעובדים בדרך שלנו" (הפ 432/08).