משרד התחבורה: לשדרג כבישים שיחזירו את ההשקעה

ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז גיבשו משרדי האוצר והתחבורה את רשימת 12 הפרויקטים התחבורתיים, שביצועם באמצעות המגזר הפרטי ייבחן בין 2008 ל-2015, גיבשו כבר במשרד התחבורה רשימת פרויקטים נוספת שבכוונתם לבקש את תקצובם לשנה הבאה. מדובר ב-14 פרויקטים של תשתית כבישים, עירוניים ובין-עירוניים, בהיקף כולל של כ-3 מיליארד שקל, שרובם עברו בדיקת היתכנות כלכלית בשנה החולפת, ונמצאו בעלי תשואה פנימית (IRR) הגבוהה מ-12%.

בדיון שהתקיים לפני כמה חודשים בין ראש הממשלה לשר התחבורה שאול מופז ובכירי משרדו, קרא מנכ"ל המשרד, גדעון סיטרמן, לשקול את שינוי המדיניות הגורפת להחזרי החוב הממשלתיים - אך לטובת השקעה בפרויקטי תשתית מוטי צמיחה באופן מובהק. בין אם המדובר בהקדמת תרופה למכת הקיצוצים הקרבה, ובין אם זה נדבך נוסף בהתרסות ההדדיות בין משרדי האוצר והתחבורה, מבקש סיטרמן להעלות הסתייגות עקרונית ממדיניות משרד האוצר, ולהכיר בהרחבת ההשקעות בפרויקטי תשתית כמנוע צמיחה לעת משבר.

"האוצר צודק בניסיונותיו להוריד את היחס חוב/תל"ג, אבל באותה מידה יכול היה להפחית את היחס באמצעות העלאת התל"ג", אומר סיטרמן. "אם ישנם במשק פרויקטים נושאי תשואה גבוהה - כל פירמה עסקית היתה מפנה כסף לפיתוחם כדי ליהנות מהדיווידנדים. נכון שיש מגבלת הוצאה תקציבית, אבל פרויקטים בתשואה שגבוהה מ-12% - אסור שלא לבצעם, כי התשואה רק תגבר עם הזמן ואי-עשייה תגרום לנזק גדול עוד יותר".

רשימת הפרויקטים שגיבש צ'רלי סולומון, סמנכ"ל בכיר לתכנון כלכלי במשרד התחבורה, כוללת פרויקטים שעמדו בנוהל פר"ת (פרויקטים תחבורתיים), גם אם חלקם טרם זמין סטטוטורית - ובכוונת משרד התחבורה להגישם בקרוב לממשלה. "חייבים לצאת מן הגישה הגברית בכל הקשור לתשתיות", אומר סיטרמן. "בכך גם נצמצם את הקוטביות החברתית וגם נביא תשואה יפה למשק. הדו"חות שפורסמו באחרונה על ידי צוות תוכנית 'ישראל 2028' ובנק ישראל הוכיחו כי לא ניתן ליצור שגשוג בלא מוביליות".

מקורות באוצר הביעו תמיהה על דברי סיטרמן, והזכירו כי משרד התחבורה בוחר לקדם עשרות פרויקטים, דוגמת ההפרדות המפלסיות או קו הרכבת לירושלים, אשר אינם עומדים כלל באחוז התשואה המצוין, וכי "המשרד יכול היה להפנות את תקציבי העתק המושקעים בהם לטובת פרויקטים כלכליים יותר". המקורות אף ציינו כי תקצוב פרויקטי ענף התחבורה עומד לצד תקצוב פרויקטים בעלי תשואה גבוהה גם בתחומים אחרים, דוגמת החשמל או המים, וכי כל פרויקט נבחן אל מול שורת פרויקטים אחרים, בהתאם לתקציב המוגבל העומד לרשות הממשלה ומתוך גישה כלכלית טהורה.