אלישע ינאי: מדוע הממשלה מתעלמת מהתחזקות השקל?; 300 עובדי היי-טק פוטרו מתחילת 2008

גל פיטורים בתעשיית ההיי-טק הישראלית בחודשים האחרונים: חברות רבות הודיעו על סבבי פיטורים. בדיקת TheMarker מעלה כי מתחילת 2008 פוטרו 300 עובדים. זאת, כאשר עדיין לא ידוע אם חברת ECI תממש את התוכנית לפטר 870 עובדים.



סבבי הפיטורים בחברות ההיי-טק נובעים מסיבות שונות, אך הסיבה העיקרית היא שחיקה ברווחיות החברות בשל היחלשות הדולר שגורמת לזינוק בעלויות הייצור השקליות. כל חברות ההיי-טק מנסות להתמודד עם העלייה בהוצאות ועם הגידול בהפסדים, בכדי להגיע לאיזון תפעולי ובמידת האפשר להיפטר ממה שאינו הכרחי לפעילויות הליבה.

מרבית סבבי הפיטורים בוצעו לקראת אפריל - עיתוי ללא סיבה ברורה. ייתכן שהחברות נערכות לשפר את מצבן הפיננסי כבר ברבעון הראשון של השנה החדשה, ואולי מדובר בכישלון של המאמץ שעשו עד כה להתמודד עם השחיקה ברווחיות בלי נקיטה בצעדים בולטים.

הודעת הפיטורים האחרונה נמסרה מחברת ההיי-טק פוליקום ישראל, השלוחה של חברת התקשורת האמריקאית פוליקום. החברה מפטרת כ-15 עובדים וסוגרת את המרכז ביקנעם, שהתבסס על עובדי חברת הסטארט-אפ הישראלית MeetU. בינואר 2007 עברה החברה משבר - לאחר שפוטרו כמה מנהלים בכירים. בעבר שימש בתפקיד יואב לבני, מנהל התפעול אישר כי פוטרו כ-15 עובדים, ואמר כי לפיטורים אין קשר אך ורק לשחיקת הדולר, אלא גם לסיבות נוספות שאותן לא פירט.



אתמול דווח ב-TheMarker כי חברת הסטארט אפ יוניפיר, העוסקת בפתרונות תוכנה לשירותים סלולריים, פיטרה כ-10 עובדים. גם חברת מיקור החוץ IDT פיטרה בישראל עשרות עובדים. פיטורים נוספים בוצעו ב - המפתחת תוכנות לקופות רושמות ונסחרת בנאסד"ק. החברה פיטרה באחרונה 40 עובדים מתוך 1,530.

שתי חברות נסחרות נוספות שפיטרו באחרונה עובדים הן , העוסקת בפתרונות תקשורת אלחוטית ופס רחב, שפיטרה כ-60 עובדים; ו שפיטרה כ-50 עובדים המהווים שליש מעובדיה. טופספין מדיקל - העוסקת בטכנולוגיית הדמיה רפואית - פיטרה 20 עובדים מתוך 50, ונובה מכשירי מדידה פיטרה 16 מתוך כ-260 עובדים.



חברת תשתיות התקשורת ECI - שעברה לבעלות פרטית - עומדת בפני פיטורים של כ-870 עובדים מתוך אלפי עובדיה. כמה מהעובדים הועברו לחברות מיקור חוץ חיצוניות. יתר העובדים פנו להסתדרות כדי למנוע את פיטוריהם והדברים עדיין נמצאים בדיון.



"חברות ההיי-טק במשבר. פיטורי העובדים קשורים בהיחלשות הדולר - המשכורות התייקרו ב-30% והחברות לא יכולות לעמוד בכך" - כך אמר ל-TheMarker מנכ"ל מוטורולה ישראל, אלישע ינאי, בתגובה לוחמנית למדיניות הממשלה ובנק ישראל בעניין שער הדולר על רקע גל הפיטורים בחברות ההיי-טק.



"השאלה היא מדוע השקל מתחזק יותר מכל המטבעות ביותר מ-10%, ומדוע בממשלה מתעלמים מהשאלה הזו. אנחנו חיים במדינה מוזרה. לאור התחזקות השקל נראה שאנחנו הכי חזקים, אבל זהו חוזק מלאכותי. מצד אחד היצוא מביא לנו דולרים והופך אותנו לעשירים ולחזקים, אבל הוא יוצר גם בעיה פיסקלית. יש עודף דולרים, ולכן שכרנו יוצא בהפסדנו. אנחנו גם הכי טובים בהיי-טק וגם נענשים הכי הרבה.



"מנכ"לים של חברות טכנולוגיה בינלאומיות מספרים לי שהם קיבלו אישור לבצע תוכניות גיוס עובדים בהיקף של 100 איש, וכעת יגייסו 20 עובדים או לא יגייסו כלל - שלא לדבר על פיטורים. אני חרד בעיקר ל-8,000 בוגרים במקצועות ההנדסה שלא יגייסו אותם. בשביל מה לחפש פתרונות מטופשים ולפטר עובדים.

"באיזה ספר בעולם כתוב שאנחנו צריכים לחיות עם תיסוף של 10% עד 15%? מה שפישר צריך לעשות הוא לרכוש דולרים, והמדינה צריכה לעזור להיי-טק בהפחתת ההוצאות - מה שכל העולם עושה. הנגיד צריך להפעיל אלכסון וירטואלי ולתקן את יחס השקל-דולר. במקום 3.5 שקלים צריך להגיע ליחס של 4.3 שקלים לדולר. למשבר בעולם אין כל כך השפעה עלינו. הקשר לבעיות בעולם ולמשבר הסאבפריים קלוש. ההיי-טק מושפע מכך בשוליים".

ירידה של 3.4% בביקוש לעובדים



"בענף ההיי-טק פועל כעת חוק הכלים השלובים: מצד אחד מסתמנת מגמה של פיטורים, ומצד שני בחברות לא מעטות ממשיכים לגייס עובדים חדשים. גם עובדים שנפלטו, מוצאים מהר מאוד משרה פנויה אחרת" - כך אמר אתמול ארז בנוביץ', מנכ"ל MIT, חברת השמה לענף ההיי-טק מקבוצת מנפאואר-ישראל.

לדבריו, מספר החברות המפרסמות באתריהן ובעיתונים מודעות דרושים לעובדים חדשים, נמצא בחודשים האחרונים בעליות וירידות מתונות עם נטייה כללית לירידה: ברבעון הראשון של 2008 ירד ב-3.4% הביקוש לעובדי היי-טק חדשים לעומת הרבעון האחרון של 2007. "זה מעיד על חוסר יציבות, לא על מפולת. במקצועות מסוימים, כגון פיתוח ואבטחת איכות תוכנה, הביקוש ער כתמיד".



לעומת "הכלים השלובים" בתחום גיוס העובדים - בתחום השכר ניכרת בבירור בלימה של עליות השכר שאיפיינו את השנתיים האחרונות. "מעסיקים חדלו לשלם משכורות גבוהות רק מהסיבה שמצאו מועמד חדש. הם נוהגים מתוך שיקול דעת. אם לפני שנתיים מנהל בסיס נתונים (DBA) השתכר 16 אלף שקל, וב-2007 שכרו עלה ל-22 אלף שקל - באפריל 2008 שכרו ירד ל-20 אלף שקל".

דוגמה נוספת שהציג בנוביץ' היא של איש תוכנת פיתוח בעל 5-4 שנות ניסיון שהשתכר לפני שנתיים 25 אלף שקל ומשתכר כיום 24 אלף שקל. לדבריו, אלמלא אווירת האי-ודאות בענף שכרו של עובד זה היה ממשיך לטפס ל-27 אלף שקל. מאז 2006 היתה עליית שכר של 12% בענף.



בנוביץ' אמר כי עתה השכר ימשיך לרדת בהדרגה, מכיוון שחברות יעדיפו להצטמצם בסעיף זה מאשר לפטר עובדים ולגרום בכך לאווירה עכורה ואף לפגיעה תדמיתית. לדבריו, כמה מהחברות מפטרות עובדים במחלקה אחת שנפגעה עקב שחיקת הדולר - למשל - וקולטות עובדים חדשים במחלקה אחרת שנותרה רווחית מכיוון שהיא עובדת מול מזרח-אסיה.



בנוביץ' הוסיף כי העלייה במחירי הדלק אתמול לסכום הגבוה ביותר אי פעם תשפיע רק בשוליים על ההחלטה של חברות ההיי-טק להרע את תנאי העובדים בתחום אחזקת הרכב. "מרבית העובדים המקבלים רכב חברה פלוס דלק אינם משתוללים - אלא נוסעים בגבולות הסביר. הם נוסעים כ-24 אלף ק"מ בשנה כולל 4-3 פעמים בשנה שבהן הם מגיעים עם הרכב לפינות רחוקות יחסית. בכל החברות הבינוניות והגדולות שאני מכיר עובד שחורג ב-2,000 ק"מ מהמותר במשך השנה לא ננזף - אלא רק במקרה שהחריגה היא של 10,000 ק"מ".



נתי אברהמי - מנכ"ל קבוצת יעל תוכנה, המעסיקה 960 עובדים - אמר כי לא ידוע לו על פיטורים מאסיווים בענף. לדבריו, כולם נוהגים בזהירות: דוחים את קליטתם של עובדים חדשים בחודש ימים פרט למקרים דחופים וספציפים. "קידומי השכר בחברות מוטות יצוא דולרי - שתוכננו לימים אלה - נעצרו עד להתבהרות התמונה". עם זאת להערכתו, על רקע איתנותה של הכלכלה הישראלית, הרי שאם לא יתפתח משבר כלכלי כלל עולמי - שוק ההיי-טק יחזור לממדי 2006 ו-2007. "מנהלי חברות ההיי-טק למדו להיזהר. רובם חוו את התפוצצות הבועה ב-2000 - והדבר שימש להם לקח מאלף".