מסע הלפיד האולימפי הצית גל מחאות שפוגע בנותני החסות - אבל אף חברה לא תוותר על 1.3 מיליארד סינים

>> מסע הלפיד האולימפי ברחבי העולם, שהחל לפני כחודש וחצי ביוון ויסתיים באוגוסט בבייג'ין עם פתיחת המשחקים, לא מפסיק לייצר סנסציות: זה התחיל בהפרעות לנאומו של בכיר בממשל הסיני בטקס הדלקת הלפיד האולימפי ונמשך בגל מהומות ברחבי העולם. בלונדון אילצו ההמונים את המארגנים לקצר את המסע; בפאריס המהומות הסלימו והפגנות אנטי-סיניות גרמו לשיבושים משמעותיים. המהומות נמשכו בסן פרנסיסקו, מלבורן באוסטרליה, נגאנו ביפאן וסיאול בדרום קוריאה (ראו תיבה).



מאחורי השיבושים והמהומות עומדת רשת מאורגנת היטב של פעילי זכויות אדם ושל ארגונים פרו-טיבטיים שמבקשים להסב את תשומת לבו של העולם להפרת זכויות האדם בסין.



מה שליבה את זעמם של תומכי טיבט הם הדיווחים על אלימות ממשלת סין כלפי נזירים טיבטים, שהפגינו נגד השלטון הסיני. לדברי ארגונים טיבטיים, מאז תחילת מארס נהרגו יותר מ-100 אנשים במהומות. ממשלת סין, לעומת זאת, טוענת כי מספר ההרוגים הוא 19 בלבד.



כך או כך, פעילי זכויות האדם לא נותרו לבדם. כמה ראשי מדינות הצטרפו למחאה: קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אמרה שתחרים את טקס הפתיחה וניקולא סרקוזי, נשיא צרפת, אמר כי ישקול להחרים את הטקס אם לא יינקטו צעדים לצמצום הפרת זכויות האדם בסין.



זעם רב במיוחד מעורר כעת ההמשך המתוכנן של המסע - דרך טיבט ומעל לפסגת האוורסט - בטענה כי הדבר צפוי להגביר את האלימות באזור. קבוצות רבות קוראות לשינוי המסלול, אך עד כה מתעקשים המארגנים בבייג'ין והוועד האולימפי כי המסע יימשך כמתוכנן. ככל הנראה, גם גל המחאה יימשך לפי התוכנית: בהונג קונג, הקרקע הסינית הראשונה שאליה יגיע מסע הלפיד, כבר דווח על פעילי זכויות אדם שנעצרו ונשלחו בחזרה לאירופה לקראת מעבר הלפיד במדינה.



קשה לאמוד את מספר התומכים הפעילים של טיבט בעולם, אך מדובר ברשת מאורגנת ומקושרת מאוד. אחד מארגוני הגג - הרשת הבינלאומית לתמיכה בטיבט (ITSN) - מאגדת יותר מ-150 קבוצות ברחבי העולם, שלפי הערכתה כוללות כ-250 אלף חברים. "עבור רבים, לטיבט יש כוח מיתי", אומר ג'ון אקרלי, נשיא הקמפיין הבינלאומי לטיבט (ICT) בוואשינגטון. יועצים מתחומי הפרסום ומדע המדינה אומרים כי המחאה הטיבטית צפויה להעמיד את נושא העצמאות והאלימות בטיבט במוקד במשך שבועות רבים.



נזק תדמיתי



מדובר בחדשות מדאיגות עבור נותני החסות של מסע הלפיד, שבין היתר כוללים את ענקית המשקאות קוקה קולה, יצרנית המחשבים הסינית לנובו ויצרנית האלקטרוניקה הדרום-קוריאנית סמסונג. "מה שהחל כמספר קטן של ארגונים המאיימים ליצור הפרעה מוגבלת, הסלים באופן משמעותי", אמר דן פאר, ראש חטיבת אסיה-פסיפיק של חברת הייעוץ ברנד-רפורט (brandRapport) ל"ניו יורק טיימס": "זה ודאי פוגע קצת בברק של כמה מנותני החסות".



לקוקה קולה, כמו לחברות גדולות אחרות, בהן ג'ונסון אנד ג'ונסון, ג'נרל אלקטריק ומקדונלד'ס, היה נדמה כי מתן חסות לאולימפיאדה בבייג'ין בקיץ הקרוב היא רעיון טוב. "קוקה קולה נותנת חסות לאולימפיאדה כבר 80 שנה, משום שהכוח השיווקי של המשחקים האולימפיים נחשב עצום", אמר לאחרונה נוויל איסדל, מנכ"ל החברה.



אך פעילי זכויות האדם מאיימים להוריד לטמיון את מיליארד הדולר שהשקיעו נותני החסות באולימפיאדה; מומחים מעולם הפרסום מעריכים כי החברות שילמו עד 15 מיליון דולר כל אחת, כדי לזכות בחסות על מסע הלפיד.



עם זאת, נדמה כי החברות הבינו מראש שעלולה להיות להן בעיה תדמיתית, ולכן חישבו בזהירות את מסעות הפרסום שלהם, והדגישו לעתים קרובות נושאים חברתיים. הקמפיין של קוקה קולה למסע הלפיד, למשל, מתמקד באלופים "ירוקים"; הפרסומות של ג'נרל אלקטריק מקדמות טכנולוגיית טיהור מים ואנרגיית שמש. אנליסטים טוענים כי ההתמקדות באחריות חברתית נועדה להסיט ביקורות אפשריות על שיתוף פעולה עם המדיניות הסינית בכל הקשור לזכויות אדם. אבל לא בטוח שכל אלה עוזרים: כשמסע הלפיד הגיע לסן פרנסיסקו, למשל, הפנו המפגינים את זעמם כלפי נותנות החסות וקראו קריאות בוז לעבר כרזות של החברות.



תהליך מזעור הנזקים התדמיתיים שבו ייאלצו נותני החסות לנקוט לא יהיה פשוט. חברות שמגנות את סין בציבור אינן מרגיזות רק את הממשלה, אלא גם מיליארד לקוחות פוטנציאליים. הפגנות שנערכו באחרונה בסין נגד הקמעונית הצרפתית קארפור, בתגובה להפגנות תמיכה בטיבט שנערכו בצרפת, מדגישות את הסכנה הזו. אירועים כאלה מסבירים מדוע מנכ"ל קוקה קולה מעדיף להתמקד בפעילות החברה בדארפור, ולא להתייחס לשפיכות הדמים בטיבט. בין היתר החברה מסייעת בהגשת עזרה מיידית ובתכנון פתרונות לטווח הארוך. "במקום לצאת בהצהרות בציבור, בחרנו דרך ישירה יותר - ויעילה יותר, לדעתנו, לסייע לדארפור", אמר איסדל.



זה לא מספיק טוב - כך אומרים חברים בארגון HRW (Human Rights Watch) ובארגונים נוספים: "השתיקה של נותני החסות לאולימפיאדה הופכת את הטענה שלהם כי הם תומכים בזכויות אדם לבלתי כנה במיוחד". משיחות עם פעילי מחאה רבים עולה כי אין להם ציפיות שנותנות החסות יימשכו את ידן ממסע הלפיד. עם זאת, גם חברים לשעבר בארגונים תומכי טיבט אומרים כי הם מצפים לאות מצד החברות לכך שהן מודעות לביקורת על הממשל הסיני. "למפרסמים כמו קוקה קולה יש אחריות מסוימת לאנושות, ועליהם להגיב לאירועי השעה", אמר לניו יורק טיימס רמניק בוגאל, מרצה זוטר במכללת פאלמר לכירופרקטיקה, שכסטודנט הוביל בעצמו קבוצה של ארגון סטודנטים למען טיבט חופשייה.



מנסות ללכת בין הטיפות



החברות המסחריות מבינות היטב את המלכוד ומנסות להגיב באופן מאוזן שלא יאכזב אף אחד. מנהלת התקשורת של קוקה-קולה, קרי קר, אמרה ל"ניו יורק טיימס" כי "אנחנו שמים עין על המצב", אך הוסיפה כי החברה אינה מעורבת בבחירת הערים המעורבות במסע הלפיד. "אנחנו חשים כי השימוש במסע הלפיד להפעלת לחץ על סין אינו הוגן", אמרה. ובכל זאת, לדבריה, קוקה קולה נפגשה כמה פעמים עם מארגני המחאות ומעבירה את טענותיהם לועד האולימפי (IOC). קוקה קולה אינה דנה ישירות בעניין עם הממשל הסיני.



בהצהרה כתובה מסרה נותנת חסות אחרת, סמסונג, כי החברה "שמרה על קו פתוח עם הפעילים, וגם על קשר רציף עם הוועד האולימפי". לנובו הסינית לא הגיבה לכמה בקשות תגובה. "אנחנו חוששים ממה שקורה בטיבט כרגע, אך מתנגדים לחרם, מכיוון שהוא נוגד את העיקרון האולימפי של קירוב לבבות בין האומות", אמר באחרונה דובר חברת פולקסוואגן, עוד אחת מנותנות החסות לאולימפיאדה, בראיון לבלומברג.



"מחאות אלה יכולות להיות כאב ראש רציני", אמר לניו יורק טיימס אריק דנזלהול, נשיא חברת ניהול משברים ביחסי ציבור בוואשינגטון. לדבריו, למחאות יש השפעה לא מעטה על מדיניותן של חברות. בנק ברקליס הבריטי, למשל, היה החברה הבריטית הראשונה שיצאה מדרום אפריקה ב-86' לאחר שפעילי זכויות אדם וסטודנטים מחו על ההשקעות במדינת האפרטהייד. נתח השוק של הבנק בקרב הלוואות הסטודנטים הצטמצם משמעותית בעקבות המחאות שקראו להפסקת פעילות הבנק במדינה.



מחרימים רק את הטקס



עד כאן לחדשות הרעות עבור נותנות החסויות ומארגני המשחקים האולימפיים. וכעת לחדשות הרעות עבור ארגוני המחאה: על אף התהודה העולמית והאהדה הרבה - ברגע שיתחילו המשחקים האולימפיים ייתכן שהכל יתפוגג וייעלם. המחאות בעולם בגין האלימות הסינית כלפי טיבט לא יובילו לחרם מקיף של האולימפיאדה בבייג'ין, הודות לעוצמה הכלכלית של הדרקון הסיני, שמדינות המערב חוששות לעורר את זעמו.



ולמרות זאת, אתמול פירסמו 175 ממנהיגי הקהילה היהודית בארה"ב הצהרה הקוראת ליהודים מכל העולם להחרים את משחקי האולימפיאדה בבייג'ין, וזאת בשל ההפרה המתמשכת של זכויות האדם במדינה. ההצהרה מתייחסת גם ליחסיה של סין עם איראן, סוריה וחמאס. "אנחנו מאוד מוטרדים מתמיכתה של סין בסודן,מהיחס שהיא מעניקה לתושבי טיבט, מהפרת זכויות אזרחיה, מהעובדה שהיא מספקת טילים לאיראן ולסוריה ומקשריה עם החמאס", נכתב בהצהרה. "אנחנו חשים היום מחויבות להתקומם כנגד רדיפה וחוסר צדק. אם לא יהיה שינוי - אין לקחת חלק באולימפיאדה".



ואולם, גם מפרסמי ההצהרה מודעים לכך שהסיכויים שספורטאים יחרימו את המשחקים קלושים. רעיון אחר, שהעלה נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, דווקא החל לתפוס תאוצה בקרב כמה מנהיגים: לא להחרים את האולימפיאדה, אלא רק את טקסי הפתיחה. קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הצהירה זה מכבר על כוונתה להחרים את טקסי הפתיחה בבייג'ין. גורדון בראון הודיע אף הוא כי לא יגיע לטקס, אך טען כי הדבר אינו נובע ממחאה כלשהי. סרקוזי עדיין לא החליט מה בדעתו לעשות, אך ראש ממשלת פולין דונלד טאסק כבר הודיע כי אין בכוונתו להגיע, כמו גם ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר, וראשי המדינות צ'כיה ואסטוניה. הילארי קלינטון, המועמדת לנשיאות ארה"ב, קראה לנשיא ג'ורג' בוש להחרים את הטקס גם הוא - אך אף שהבית הלבן לא פסל אפשרות זו לחלוטין, מסתמן בינתיים שבוש מתכוון להגיע.



החרמת הטקס מאפשרת למנהיגים להראות כי הם שוללים את הפרות זכויות האדם שמתבצעות בשקט, אך מבלי לנקוט צעד מעשי כלשהו או לסכן דבר מה. ככל הנראה לא צפויה החרמה מקיפה של המשחקים כפי שהיה ב-80', אז החרימה ארה"ב את אולימפיאדת מוסקווה במחאה על פלישת ברה"מ לאפגניסטאן, וגררה עמה 60 מדינות נוספות; ואף לא חרם בסדר הגודל של 1976 אז החרימו 26 מדינות אפריקאיות את המשחקים במונטריאול, לאחר שהוועד האולימפי התיר לניו זילנד להשתתף במשחקים, אף שקבוצת הראגבי שלה שיחקה בדרום אפריקה.



עם זאת, ניסיון העבר מוכיח שהחרמת המשחקים לא יעילה יותר מהחרמת הטקס: רוסיה יצאה מאפגניסטאן רק ב-89', בתום המלחמה הקרה. באולימפיאדת מוסקווה, לעומת זאת, היא גרפה 79% מהמדליות.



מנהיגים באירופה ובארה"ב קראו לסין לנסות לפתור את הסכסוך בטיבט בדרכי שלום ולקיים שיחות עם הדלאי למה. ואולם, עד עתה איש לא איים במהלך חריף יותר של חרם כלכלי או מסחרי, שעשוי להיות אפקטיווי יותר, אך גם לפגוע באינטרסים של המדינות המחרימות יותר מאשר בסין עצמה. באופן דומה, אף מדינה לא רוצה לפגוע בסין האימתנית בצורה בוטה מדי, ולכן גם חרם מלא על האולימפיאדה לא נראה סביר. בסופו של דבר עשויה אולימפיאדת בייג'ין להיות אחת האולימפיאדות הפחות מוחרמות בהיסטוריה של האירוע הספורטיווי.