הלשכה: המשרדים לא יחויבו לשלם שעות נוספות לעורכי הדין

הנושא עורר סערה בקרב משרדי עורכי הדין, בעיקר הגדולים, לאחר שבאוגוסט האחרון פירסם TheMarker כי עו"ד דורון ברזילי, יו"ר ועד מחוז תל אביב, יוזם מהלך שלפיו אי תשלום שעות נוספות לעורכי הדין, כנהוג כיום, ייחשב עבירה על כללי האתיקה של עורכי הדין. אמירות כגון: "לשכת עורכי הדין החליטה לחסל את המקצוע, הם רוצים שכל עורכי הדין ימצאו את עצמם בבית הדין לעבודה", או "הרעיון הזה יהרוס את המקצוע", נאמרו בתגובה על ידי ראשי המשרדים הגדולים בעקבות פרסום היוזמה. והנה, בעקבות ההצבעה שלשום, נראה שהנושא ירד מסדר היום.



באוקטובר 2007 קבע נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, כי יש לשלם שכר בגין שעות נוספות לעורך דין שתפקידו אינו כרוך ביחסי אמון מיוחדים. בכך דחה בית הדין את ערעורו של עו"ד עמוס אגרון מירושלים על פסק הדין של בית הדין האזורי, שחייב אותו לשלם לעו"ד שכירה ממשרדו, זיוה כץ, בעבור שעות נוספות. כץ יוצגה על ידי עו"ד מנחם שחק.



בערעור טען אגרון כי תנאי עבודתה של עורכת דין שכירה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח, בשל כך שהיא מבצעת חלק מעבודתה מחוץ למשרד. עוד טען שקביעות בית הדין האזורי מרוקנות מתוכן את תפקיד עורך הדין ופוגעות במעמדו. הנשיא קבע כי עורכי הדין הוותיקים חייבים לכבד את מקצוע עריכת הדין ולפעול בהתאם לחוקי המגן לעניין תנאי העסקתם של עורכי הדין המתחילים ותשלום שכרם.



בדיון שלשום הציע ראש הלשכה להמליץ, כי במקרים בהם עורך דין אינו מועסק ב"משרת אמון", ישולם לו שכר עבור שעות נוספות בהתאם להסדר של "שעות נוספות גלובליות", וכי הנטל להוכיח את המצב המשפטי במקרה של מחלוקת בין המעסיק לעורך הדין השכיר מוטל לפתחו של המעסיק. גם המלצה זו לא התקבלה על ידי הוועד המרכזי.



הוועד המרכזי החליט כי אין מקום לקבוע כלל אתי מיוחד בנושא אי תשלום שעות נוספות לעורכי דין שכירים, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו במסגרת דיני האתיקה הקיימים, וזאת בהתאם להצעתו של ראש הלשכה.



גיא-רון מסביר את התנגדותם של חברי הלשכה לקבל את הצעותיו (למעט האחרונה), בכך ש"רוב הוועד המרכזי חושב אחרת ממני בעניין. העמדה הרווחת היא שמקצוע עריכת הדין מחייב יחסי אמון בין כל העוסקים בו על כל המשתמע מכך. חלק אחר של האנשים חושבים שאין צורך שהלשכה תצהיר על זה דבר כי ממילא הדין הכללי מטפל כזה היום".



גיא-רון אמר ל-TheMarker כי ההצבעה בלשכה נבעה גם משיקולים פוליטיים, כאשר נציגו של דורון ברזילי בוועד המרכזי, עו"ד אפי נווה, הצביע נגד שני הסעיפים הראשונים בהצעתו של גיא-רון. "למה? הרי זו עמדתו", מקשה גיא-רון. והתשובה: "שחס וחלילה לא תהיה החלטה בוועד המרכזי שמקדמת את הנושא הזה, כי חייבים להראות לחברי הלשכה שוועד מחוז תל אביב מקדם את זה - ולא אחרים. כשהם גילו שראש הלשכה עורך דיון מעמיק ויסודי בנושא ושהעמדה של הוועד המרכזי, אבוי, קרובה לעמדתם, התוצאה היא שצריך איכשהו לגרום לזה שהיא לא תעבור כדי שהיא לא תהיה החלטה של הוועד המרכזי. לצערי זו התנהגות פוליטית בזויה".



יו"ר ועדת האתיקה בלשכה, עו"ד דרור ארד-אילון, מסביר את העמדה שהתקבלה: "בכל מקום בו יש הפרה של דין על ידי עורכי דין זה עשוי להיות עבירה אתית, אבל לא צריך כלל אתי מיוחד בשביל זה. אם לכל תת-התנהגות נעשה כלל חדש, לא נפתור שום בעיה. לכן העמדה שהלשכה קיבלה היא עמדה מאוד נכונה. העובדה היא שגם במצב כיום, יש תלונות מעטות מאוד על יחסי עבודה והן מתבררות בצורה ענייניית.



עו"ד דורון ברזילי, יו"ר ועד מחוז תל אביב, מאשר כי נציגו אפי נוה התנגד להצעה, ומסביר: "היו חלקים בהצעה שלא מקובלים עלינו. לי לפחות צרם שבוועד המרכזי בו ישבו 17 חברים כולם היו עורכי דין עצמאים ולא שאלו 'אולי צריך להביא לפה עורך דין שכיר שיספר לוועדה מה קורה במשרדים?'. אנחנו עדיין לא יודעים הרבה פרמטרים לגבי הנושא הזה, ולכן לבוא להצביע בעד או נגד. ביקשנו מגיא-רון לדחות את ההצבעה על מנת שיקבל את כל הנתונים וישמע את כל הדעות. הוא התעקש לקיים את הדיון, ולכן לא היתה לנו ברירה אלא להתנגד".



על הוועדה שהוקמה במחוז תל אביב אומר ברזילי: "הקמנו ועדה בעניין השעות נוספות שחברים בה יו"ר ועדת האתיקה, יו"ר ועדת עורכי הדין הצעירים, עורכי דין שכירים ועצמאים. פנינו ל-27 אלף עורכי הדין במחוז שיביעו את דעתם. אנחנו מבקשים לתת מענה לבעיות שקימות במקצוע שלנו.



"לגבי עורכי דין שלא ישלמו לשכירים בגין שעות נוספות במקרים שעל פי הפסיקה לא מדובר במשרת אמון: אנחנו רואים בזה עבירה אתית. זה יגיע לבתי הדין המשמעתיים שלנו, ננהל הליכים משפטיים נגד עורכי הדין הללו ואולי נמליץ להשעותם. אני מקווה שזה ייושם בוועדת האתיקה של המחוז, לאחר מכן נפנה לוועד המרכזי וליורי ונבקש ממנו לאמץ את המסקנות של הוועדה".



לדברי ברזילי, " לוועד המחוז יש אוטונומיה מוחלטת בנושא הזה. יש לנו סמכות אוטונומית לחלוטין בענייני אתיקה, ואם הוועד סבור שנעברה עבירה אתית הוא רשאי לנהל את ההליכים באופן עצמאי. אני לא קובע כללים חדשים בנושאי אתיקה, אני מעמיד לדין על פגיעה בכבוד המקצוע".