להשקיע במניות? לא תמיד

הם סיפרו שהתיק שלהם - המנוהל בבית השקעות תמורת דמי ניהול כבדים - מכיל אותו שיעור של מניות מאז שהעבירו למנהל התיקים את הכסף. שיעור המניות בתיק לא עלה בתקופת גיאות ולא ירד בתקופת שפל. הוא נותר כל הזמן על המקסימום המותר, וזה משגע אותם.



מנהל תיקים שנוקט באסטרטגיה כזו, רוצה להפחית את הסיכון האישי שלו למינימום. כאשר אותם משקיעים באים בטענות למנהל התיקים בגין הירידות שספגו באחרונה, משום שלא הקטין באופן דרסטי את חלק המניות בתיק, הוא מספר להם את האגדה הבאה: אל תשימו לב לירידות העכשוויות, זה כלום. תסתכלו לטווח ארוך, כי בטווח הארוך ההשקעה במניות תמיד טובה יותר מכל אפיק אחר.



גם טים יאנג, יפאני חסכן וטוב לב, שמע אותו משפט בדיוק לפני 18 שנה. כאשר היה בן 45, הוא פנה לבית השקעות גדול בטוקיו וביקש להשקיע את כספו ב"משהו טוב", כדי שייצא עם סכום נכבד לפנסיה. מנהל ההשקעות הסביר לו במאור פנים ש"בטווח הארוך המניות מנצחות כל אפיק השקעה אחר, ולכן כדאי לך לקנות תיק שמושקע כולו במניות". יאנג השתכנע ושם את כל כספו בסל שצמוד למדד ניקיי.



עברו מאז 18 שנה. הבורסה התמוטטה ולא שבה לעצמה מאז. יאנג יושב ומחכה. הוא מביט בעצב במדד ניקיי שירד מאז ב-64% והחיסכון לפנסיה - אליה ייצא בעוד שנתיים - נראה במצב רע מאוד (ראו טבלה).







וזה לא קרה רק ביפאן. אם נתחיל לספור מתחילת המילניום, יתברר לנו שכל השווקים הגדולים בעולם לא מילאו את הציפייה כי "בטווח הארוך הכל יהיה טוב יותר". אם כך, אולי המשפט שאומר שבטווח הארוך הכל יהיה טוב יותר - פשוט לא נכון? בארה"ב, למשל, בין 82' ל-2000 שוק המניות עלה יפה. אך מה קרה עם מי שנכנס לשוק ב-2000?



אם אתה נכנס לשוק במחירי שיא, מצבך די עגום. יש סיכוי טוב שגם בטווח הארוך לא תצליח לצאת מההפסדים. לכן צריך לדעת מתי להיכנס לשוק. צריך לחכות לשפל, למשבר, לירידות ממושכות - ורק אז להשקיע במניות. אבל בשביל זה צריך סבלנות של צייד, ולמי מאתנו יש סבלנות כזו.