התקינה החשבונאית הבינלאומית החדשה, IFRS, הביאה לישראל מספר רב של הגדרות חדשות ובעלי אינטרסים רבים, שמפעילים לחצים על הרגולטורים כדי שההגדרות שייקבעו למונחים החדשים בתקינה החשבונאית הבינלאומית יתאימו לצורה שבה הם רוצים לראות את הדו"חות הכספיים שלהם.
חברת דרך ארץ, המפעילה את כביש חוצה ישראל, מבקשת מרשות ניירות ערך שתכיר בדולר כמטבע מקובל לשימוש בישראל.
לדרך ארץ, המוחזקת על ידי אפריקה ישראל, שיכון ובינוי וחברה קנדית, חוזה זיכיון שנחתם עם המדינה לגבי הקטע המרכזי של הכביש, שמבטיח לה פדיון מהאגרה הנגבית.
הפדיון המובטח צמוד לשינויים במדד המחירים לצרכן בישראל ולדולר - על ידי הכפלה של השינוי במדד המחירים לצרכן בארה"ב בשינוי בשער החליפין של השקל מול הדולר. הבעיה היא שרואי החשבון של דרך ארץ קבעו שמנגנון ההצמדה המורכב הזה, על פי כללי ה-IFRS, יוצר מה שנקרא בשפה החשבונאית "נגזרים משובצים בחוזה משולב". נגזרים משובצים הם אחד הנושאים הסבוכים ביותר בתקינה החשבונאית החדשה, והם הופכים את כל הטיפול בדו"חות למורכב.
בנוסף לטיפול המורכב בדו"חות, בעיה המתעוררת בשל המעבר ל-IFRS היא שתלות בדולר בנגזר משובץ יוצרת לחברה תנודתיות גבוהה בדו"חות הכספיים. כפי שכתוב בדו"חות שיכון ובינוי, לפי ה-IFRS צריך למדוד את השווי ההוגן של הנגזרים המשובצים בכל מאזן, ולהציג את השינויים שחלו בהם בסעיף רווח והפסד. בדרך ארץ חשבו איך להתחמק מהצרה, ועלו על פתרון. זאת בדמות קביעה שהדולר הוא מטבע מקובל לשימוש במשק הישראלי.
על פי כללי החשבונאות, אם ייקבע שהדולר הוא מטבע מקובל בשימוש במשק הישראלי בתאריך בו נחתם ההסכם בין דרך ארץ למדינה, כל בסיס ההצמדה אינו "נגזר משובץ בחוזה משולב".
מהו המטבע המקובל בשימוש? הרשות לא נתנה את דעתה לעניין, ול-TheMarker נודע כי מופעלים עליה לחצים כבדים לקבוע כי הדולר הוא אכן מטבע מקובל בישראל.
אמנם הרשות לא פירסמה את דעתה, אך גם המוסד לתקינה חשבונאית התכנס כדי לדון בעניין. התאריך בו בחר המוסד להתכנס מעיד על גודל הלחצים שהופעלו עליו - 30 במארס, היום בו מרבית רואי החשבון נמצאים במירוץ הגדול לקראת אישור הדו"חות הכספיים השנתיים של החברות הציבוריות.
לפי הדו"חות של שיכון ובינוי, המוסד לתקינה חשבונאית עדיין לא סיים את דיוניו. בינתיים, מכיוון שהחוזה נחתם ב-99', דרך ארץ הביאה חוות דעת של מומחה כלכלי על היותו של הדולר מטבע מקובל בשימוש במשק הישראלי בשנה זו. זאת מכיוון שלפי שער החליפין של הדולר נקבעו מחירי עסקות בענפים לא מעטים במשק, הדולר שימש בפעילות של רגולטורים ובפרסומים של גופים רשמיים בישראל והיה מטבע דומיננטי בעסקות יבוא ויצוא ובעסקות יבוא ויצוא של הון.
לאחר המעבר ל-IFRS, הביאורים שמסבירים לפי מה נקבעים המספרים בדו"חות הופכים יותר חשובים. חברת החשמל הפעילה לחצים על הרשות בעניין השאלה האם קיים "שוק מסחר עמוק" באג"ח המדורגות ב-AA לצורך הצגת ההתחייבויות הפנסיוניות ויצאה כשידה על העליונה.
משיכון ובינוי נמסר בתגובה: "שיכון ובינוי ממתינה לסיום בחינת הסוגיה החשבונאית ותפעל על פי ההליך החשבונאי כפי שייקבע".
אפריקה ושיכון ובינוי לוחצות להכיר בדולר כמטבע ישראלי
אתי אפללו
2.5.2008 / 9:16