מה מותר ומה אסור לשאול בראיונות עבודה בעולם

מידע חשוב זה כדאי שיגיע לכל אותן חברות המעוניינות לגייס אנשים במזרח אירופה. מתכננים לפתוח סניף בהולנד? כדאי לכם לדעת שבניגוד למדינות רבות אחרות שבהם רשאי המעסיק לשאול על הרגלי השתייה והעישון של עובדיו הפוטנציאלים - דווקא שם אסור. אם אתם מתכוונים לגייס מועמדים במרוקו, דעו שבניגוד לישראל מותר לכם לשאול אם בכוונת המועמדים להינשא בקרוב, כמה ילדים יש למועמדת והאם בכוונתה להיכנס להריון נוסף בעתיד הקרוב.



ביפאן רשאי המעביד לדרוש מעובד שיסתפר, יתגלח, או יספר מראש אילו קעקועים או פירסינג הוא נושא על גופו. "חיפוש עובדים כבר מזמן אינו משימה פשוטה. בעידן הכפר הגלובלי מוצאות עצמן חברות ישראליות רבות במדינות רבות ומעסיקות עובדים במקומות שונים בעולם", אומרת עו"ד שירה להט. "לכל מקום המנטליות והתרבות המייחדים אותו, וכן לכל מדינה דינים משלה באשר למותר והאסור בתחום גיוס עובדים".



כדי להקל על המעסיק הגלובלי פורסם בימים אלה ספר הדרכה מקיף בשפה האנגלית שסוקר את הלכות הגיוס והמיון ביותר מ-50 מדינות בעולם. את הספר כתבו צוותים משפטיים מקומיים, וכל צוות פירט תשובות לשאלות פרקטיות הנוגעות לדיני העבודה במדינה שלו. בין השאלות: האם ניתן לשאול מועמד לעבודה לגבי מצבו הבריאותי; האם ניתן לחייב עובדים ללבוש מדים; והאם ניתן לדרוש ממועמד לעבודה לעבור בדיקת סמים. את הפרק על ישראל כתבו עוה"ד להט ופול בריס ממשרד יגאל ארנון ושות'.



"במסגרת איתור העובדים, מבקש המעביד, בדרך כלל, לקבל כמה שיותר מידע על העובד, כדי שיוכל לבחור את זה המתאים מכל הבחינות, אבל החוק לא תמיד מאפשר זאת", אומרת להט. "אנחנו מצפים מהעובד שיגלה למעביד הפוטנציאלי את כל המידע הרלוונטי, אבל גם רוצים לשמור על פרטיותו ועל פרטיות צדדים שלישיים". הקונפליקט שמעלה להט זכה לפתרונות מגוונים בקרב מחוקקים ממדינות שונות וראוי לדעת אותם, בעיקר אם אתה פועל בזירה הבינלאומית. נכון, גיוס העובדים נעשה בדרך כלל בעזרת חברה מקומית, אבל כדאי שגם המעסיק או אנשי משאבי האנוש הישראלים יהיו בקיאים בהלכות המקום.



"פעם, פנקס אדום היה עוזר לך להתקבל לעבודה במקומות רבים בישראל ולפעמים אפילו היה תנאי", אומר בריס, "אבל מאז זרמו הרבה מים בירקון, וכיום אוסר החוק הישראלי להתחשב בהשתייכותו הפוליטית של המועמד. עצם היותו חבר מפלגה או מחזיק בדעות פוליטיות כלשהן, אינו רלוונטי להעסקתו. בהונג קונג וביפאן, לעומת זאת, מותר לשאול מועמד לעבודה האם הוא שייך למפלגה כלשהי ואם הוא פעיל פוליטית".



"בניו זילנד", מספר בריס, "מותר לשאול עובד אם הוא מקיים סקס בטוח, מאחר שזה אמור להעיד על מצבו הבריאותי או הסיכונים הבריאותיים שהוא חשוף להם".