יוסי ורדי: "אם מישהו חושב שיעבוד 18 חודשים ואז יעשה אקזיט של מיליונים - שיחפש עיסוק אחר"

"את רוב היזמים דוחף חלום. יש להם ברק בעיניים. הם רוצים לקחת את חלומם ולהוציאו לפועל. לא רק הצ'קים מעניינים אותם", אמר ורדי על סוג האנשים שהוא פוגש במסגרת כהונתו כ"גורו היי-טק". "בין השאר, אני משקיע ביוזמות התחלתיות. אני מבלה חלק גדול מזמני בכך, אך יש לי אג'נדה נוספות שאני עוסק בהן".



ורדי ציין שאינו אוהב שקוראים לו גורו. "אני לא 'גורו'. אתם (העיתונות) קוראים לי גורו".



לשאלה איך הוא מנהל את לוח הזמנים הצפוף שלו - ענה והדגים שהוא עושה זאת על גבי דף A4, עליו הוא משרטט טבלה ובה לוח הזמנים שלו לשלושה חודשים. ורדי הסביר שכשהיה מראשוני יבואני המחשבים לישראל, ונשאל על ידי מזכירתו מדוע אינו משתמש באחד, ענה כי מחשבים נועדו מבחינתו למכירה, לא לשימוש.



"אני כיום לא משתמש במסנג'ר או ב-ICQ כי אם אני 'מרים את הראש' שם, מיד מתנפלים עלי אנשים רבים. לעומת זאת, אני מוציא בערך 30 מיילים בשעה", ענה ורדי לכשנשאל אם הוא משתמש כיום בתוכנת מסרים מיידיים כלשהי או ב-ICQ.



"גם לפני האקזיט של מיראביליס הזדמן לי לעשות כמה דברים מעניינים, אבל הגעתי לתודעה של ההמונים בעקבות סיפור מיראביליס", הודה ורדי. הוא הזכיר את התקופה של תחילת שנות ה-90', בה המקצוע המבוקש היה עריכת דין, והזכיר את מה שכינתה העיתונות "אפקט מיראביליס", שהעלה את יוקרתה של התעסוקה בהיי-טק.



ורדי נשאל האם הטכנולוגיה הופכת את העולם ליותר טוב, וענה כי "אנחנו עולם אחר. ברבדים האנושייים, מה שמניע הוא אותו הדבר. אנחשים רוצים שיאהבו אותם, שישימו אליהם לב, הם לא רוצים להיות לבד. מה שהשתנה זה רק ארגז הכלים".



על עסקת מיראביליס והאפקט שהיה לה על החלומות של דור שלם של צעירים, אמר כי "אם מישהו חושב שיעבוד 18 חודשים ואז יעשה אקזיט של מיליונים, שיחפש עיסוק אחר". ורדי הדגיש עד כמה הסיפור של מיראביליס הוא נדיר ויוצא דופן ואינו משקף את המציאות המעט יותר אפורה של הסטארט אפים.



"כולם רוצים לעבוד בסטארט אפ. זו עבודה ארוכה, קשה, צריך להכניס בה כישרון רב וצריך הרבה מזל. יש לדעת שבצד השני של כרטיס הביקור של כל סטארט אפ, כתוב שיש לו גם סיכוי לא קטן להיכשל. יזם צעיר לא צריך לבסס את חלומו על הדוגמה של מיראביליס", אמר ורדי. עם זאת ציין שהדוגמה של מיראביליס שימשה השראה לאנשים צעירים ובכך עשתה רק טוב.



לצד החברות הרבות שהונפקו ונמכרו, ישנן חברות רבות שלא הצליחו, הזכיר. "גם סטארט אפים של אנשים טובים, שהמזל לא שיחק להם, נכשלו. לעתים ליזמים שנכשלו יש מוטיבציה גדולה יותר להראות שהם יכולים להצליח בפעם הבאה", ציין.



ורדי ציטט את הנשיא האמריקאי תיאודור רוזוולט ואת נאומו בסורבון בפאריס, בדרכו לקבלת פרס נובל לשלום על סיום המלחמה עם מקסיקו: "ההכרה מגיעה למי שנכנס לזירה ומתמודד. מצליח, לא מצליח - העיקר שניסה להתמודד. ההכרה לא מגיעה לאנשים שישבו בשורה הראשונה".



"לעשות אקזיט זה לא לעשות קופה, זה למסמר ולקבע את ההישגים שהיו לך עד היום. זה לקחת את הרעיונות ואת האנשים שלך ולהמר שתצליח", הוסיף.



ורדי נשאל מה דעתו על העובדה שבמקרים רבים אקזיט פירושו שסטארט אפ ישראלי נמכר לחברה גלובלית גדולה ואנשיו נטמעים בתוכה, כולל הסיכון ל"בריחת מוחות". על בריחת המוחות אמר ש"יש להבין, שמדובר בחלק מאותה אקוסיסטמה שמאפשרת לנו לחיות בארץ וליצא את הרעיונות שלנו לחו"ל - אנשים נוסעים ואחר כך הם חוזרים".



"אני שמח מאוד ששלושת ילדיי גרים בארץ ואני יכול לראותם בכל שבוע, אבל איני מבקר אף אחד שנוסע. חלק גדול מהם חוזרים לארץ. היום הכל גלובלי, הכל פתוח, כולם זזים לכל המקומות. זה מה שנותן את החוזק, אבל גם יש לזה מחיר", ציין ורדי.



האם הפלא שנקרא תעשיית ההיי-טק עומד להיגמר, נשאל ורדי, וענה "זה רק הולך וגדל. יש פה תרבות. צריך להבין שהיי-טק זה לא רק טכנולוגיה. זה לא רק בגלל שבצבא לומדים רשתות מחשבים. יש תרבות שלדעתי היא חלק מהמורשת הגנטית והתרבותית של העם היושב בציון. אנשים רוצים להצטיין, להעז, להצליח, להיות עצמאיים. הם גם נדחפים על ידי האנשים סביבם".



על הפערים הכלכליים והחברתיים בישראל אמר כי "7%-6% מהאוכלוסייה נהנים מפריחת ההיי-טק. הבעיה היא לא אם תהיה כאן תעשיית היי-טק, אלא בתוך מה יושבת התעשייה הזו. כולנו חייבים לשאול איך מרחיבים את המעגל של הנהנים מהפריחה".



"לפי נתונים שפורסמו לא מזמן, 170-160 אלף איש - 5.7% מהאוכלוסיה - הם עובדי היי-טק. למעשה יש שתי מדינות. חלק גדול מהצד השני חי תחת קו העוני. הפער מטריד אותי. ההיי-טק מתרחב בצורה מהירה, אבל עלינו לדעת איך להציע את השגשוג הזה גם לאוכלוסיות אחרות", הכריז ורדי.



כשנשאל איך הוא מציע לעשות זאת, ענה "הכשרת אנשים ומתן הזדמנות לכאלה שלא שייכים לפרופיל ההיי-טקי הסטריאוטיפי שכולנו מכירים אותו. צריך ללמד מקצועות טכנולוגיים בנוסף להומניים כבר בתיכון ובוודאי שבאוניברסיטה. זה קורה יותר ויותר אבל לא קורה מספיק. לא לכולם יש כישרון טכנולוגי, אבל השאלה היא אם לכל בעלי הכישרון ניתנת ההזדמנות להשתמש בו".



ורדי נתן כדוגמה את חברת סיסקו, עמה הוא משתף פעולה. "יש לסיסקו תוכנית בה היא מלמדת ניהול רשתות בבתי ספר בפריפריה בישראל. עד היום לימדו כ-2,000 ילדים. סיסקו כה התפעלה מהתוצאות, עד שפתחה תוכניות כאלה בכל רחבי העולם".



כשנשאל האם יש לו ביקורת על השלטון ועל התנהלותה של הממשלה בתחום הפיתוח, אמר: "לא צריך כל הזמן לזרוק עגבניות רקובות. מה שממשלות ישראל לדורותיהן עשו - תעשיית ההיי-טק לא היתה מגיעה לאן שהגיעה בלי סיוע המדינה".



כשנשאל מה יש לעשות כדי שיסכים להיכנס לפוליטיקה, אמר שאינו רואה סיבה להיכנס לפוליטיקה. "המדינה חשובה לי יותר ממה שאני מוכן להודות בו בטלויזיה. אני לא מתאים ולא בנוי לפוליטיקה, אין לי התכונות האישיות".



"מדוע אנשי עסקים נרתעים מהזירה הפוליטית? זה שמישהו איש עסקים לא עושה אותו כזה גאון ותותח גדול. אני מכיר גם עובדי מדינה מצוינים שעושים עבודתם נאמנה".



הדכדוך במדינה נובע מתסכול, הציע ורדי תיאוריה, דווקא משום האהבה יוצאת הדופן שיש לאזרחי ישראל עבור מדינתם. "יש תשתיות, יש מיליוני אנשים שמנהלים חיים נורמליים למדי בתוך סיטואציה פוליטית לא נוחה, במקום בו 13% מהתמ"ג הולך לביטחון. אני מודאג ונגעל מהשחיתות. מי שמושחת - יש לו כתובת אחת שכולנו יודעים מהי ולשם הוא צריך ללכת", אמר.



לאנשי הטלוויזיה שראיינו אותו ושאלו האם לדעתו הצעירים של היום הם שטחיים, השיב: "אתם רוצה שהדור לא יהיה חלול - לכו תעשו תוכניות לא חלולות. ילדים מתנהגים כפי שהם יודעים שמצפים מהם. אני מנהל שיחות עם ילדים בני 12-11 - הם אנשים סופר אינטיליגנטיים, אמנם עם קול גבוה. הדור לא הולך ופוחת - יש בעיה עם מערכת הערכים שמשתנה כאן. בדורות שלנו היינו כולנו מגויסים. הבגדים, האוכל - הכל היה מגויס. הדבר הזה נעלם, נהיה נורמלי. אני עדיין חושב שיש כאן חומר אנושי מצוין".



"אינני נביא"



כשנשאל אם הוא חוזה כעת משבר עולמי גדול, ענה שאינו נביא. כשעימתו אותו עם העובדה שחזה את התפוצצות בועת ההיי-טק בתחילת שנות האלפיים, הסכים לומר שהוא כן רואה שינוי מהותי, שיגיע בסופו של דבר בשל העלייה הדרמטית במחירי הנפט ועליית המעמד הבינוני בהודו ובסין, אשר ישנה את שיווי המשקל העולמי.



משקיעים עכשיו או יושבים על הגדר, נשאל ורדי לגבי הטלטלות הגדולות בשוקי ההון, וענה: "כל אחד צריך לעשות את שלו. אני משקיע".



"מה שיש לי זה יותר ממה שאני צריך ממילא". השיב כשנשאל אם לא יכול היה להיות יותר עשיר אם היה מחלק את עצותיו הטובות ליזמים תמורת תשלום. ורדי לא הכחיש ולא אישר את השמועה לפיה הוא זה שיעץ למייסדי גוגל לגבי המודל העסקי שלהם.



כשנשאל על תחזיתו הטכנולוגית לעתיד, אמר שלדעתו "נראה יותר ויותר וידיאו, מוביליות, יכולת להתקשר מכל מקום לכל מקום"; אנחנו רק במערכה הראשונה של האינטרנט, הדגיש.