בביקורת שנערכה על ידי האגף, נמצא בין היתר כי מאות נהגים בישראל שהופנו למכון נוהגים בהיעדר בקרה על כשירותם הרפואית לנהיגה, ואילו על נהגים שכבר כשירים לנהוג נאסרת הנהיגה מאחר שלא נערכו להם בדיקות מעקב מתאימות. מנהל המכון, פרופ' יוסף ריבק, שמונה במארס 2007 לתפקיד, מסר ל"הארץ" שבמכון בוצעו שינויים ושיפורים רבים לתיקון הליקויים.
בביקורת, המתפרסמת כאן לראשונה, התגלו גם ניסיונות של בכיר במכון לשבש החקירה ולאיים על עורכות הדו"ח, וכן כשלים בתפקוד הנהלת משרד הבריאות במינוי מנהלי המכון ובבקרה עליו.
למכון תפקיד חשוב במניעת תאונות. לפי החוק, אמור המכון לבדוק ולנהל ומעקב רפואי אחר נהגים המבקשים אישור רפואי לרישיון לרכב ציבורי ומשאיות, וכן אחר נהגים המופנים על ידי הרשויות עקב בעיות גופניות ונפשיות (כולל התמכרויות לסמים ולאלכוהול), לגביהם עולה חשד שנהיגתם מסכנת את עצמם ואת הציבור.
המכון ממוקם ברחוב הארבעה בתל אביב, ופועל מ-1963 כיחידה במשרד הבריאות. תקציבו השנתי כ-8 מיליון שקלים, ומדי שנה מופנים אליו כ-40 אלף נהגים או מבקשי רישיון נהיגה: משרד הרישוי מפנה מבקשי רישיון לרכב ציבורי ולמשא כבד וכן עברייני תנועה; המשטרה ובתי המשפט מפנים נהגים שהיו מעורבים בתאונות קטלניות או שנתפסו משתמשים בסמים; משרד הביטחון והביטוח הלאומי מפנים נכים שנפגעה כשירותם לנהוג; צה"ל מפנה חיילים בעלי סעיפי ליקוי, ורופאים מפנים מטופלים בהתאם לחוק המחייב אותם לדווח למכון על מטופל שלדעתם מחלתו עלולה להביא לסיכון עצמו או אחרים בנהיגתו.
נהלים מהאינטרנט
הביקורת נערכה בין השנים 2006-2007 על ידי רות קרן ומיכל אלחדף מהאגף לביקורת פנים במשרד הבריאות. הממצאים הוגשו להנהלת המשרד בנובמבר 2007. בדו"ח התגלו "ליקויים מהותיים" בבדיקות המעקב אחר נהגים שרישיונם נשלל עקב מצבם הרפואי. במקרים רבים לא נערכו הבדיקות משנת 2000. בדו"ח נקבע שהיעדר המעקב יוצר "מצב מסוכן שמשפיע על היקף תאונות הדרכים".
פרופ' יוסף ריבק, מנהל המכון
עוד עלה מהדו"ח שהטיפול בתיקים "ממושך ביותר". המשמעות היא ש"במשך חמישה חודשים לפחות מסתובבים בכבישי הארץ מאות נהגים שמידת כשירותם לנהיגה מוטלת בספק ובכך יש... סכנה חמורה ביותר". בדו"ח נמצא שהמכון מסתמך על נהלים מערביים שמתפרסמים באינטרנט ולא מחזיק במדדים עצמאיים לקביעת הכשירות, למשל לנהגים החולים בסוכרת, אפילפסיה, מחלת העיניים גלאוקומה ולמתן פטור מחגורת בטיחות, שלגביה "קבלת פטור לא מוצדק עלולה לסכן חיי אדם".
בנוסף, התגלה שבין 2002 ל-2005 הפנתה המשטרה למכון כ-13 אלף מורשעי סמים ונשלל רשיונם של כ-3,500 נהגים. ואולם, חלק מהנהגים "לא זומנו בזמן לבדיקות והמשיכו לנהוג". כמו כן, התגלו פיגור "בטיפול בלפחות 200 תיקים"; ליקויים "מהותיים" באבטחת המידע; ליקויים בשירות לציבור (במכון עצמו ובטלפון); והעדר נגישות לנכים על כסאות גלגלים, שנאלצים להיבדק "ברכבם או בכניסה לבניין המכון, מצב הפוגע בכבוד האדם ובפרטיותו".
"חוסר יעילות משווע"
בעקבות הממצאים, התקיימו בחודשים האחרונים דיונים במשרד הבריאות, ולפני כשבוע הודיע המבקר הפנימי של המשרד, אריה פז, כי הורה על בדיקת מעקב "כדי לוודא את תיקון הליקויים". באוגוסט 2007, כתב פז לפרופ' ריבק, שהממצאים מהווים "לכאורה פגיעה של ממש בבטיחות הנהגים והולכי הרגל, ואולי הם גורם מרכזי בגרימת תאונות דרכים. על משרד הבריאות לנקוט צעדים מידיים, כולל הבאת הנושא לדיון בממשלה, על מנת שהיא תקצה משאבים להתמודדות עם תאונות הדרכים".
הביקורת נערכה בין השאר בעקבות פנייתו מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' מרדכי שני, המכהן כיו"ר ועדת הערר על החלטות המכון. באוגוסט 2006 כתב שני למנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' אבי ישראלי, כי "זה שנים אני מתריע על התפקוד הלקוי של המכון, אך לצערי דבר לא נעשה. מאז 2002 אין ביקורות על אלפי אנשים, הן חולים אורגניים (כמו חולי לב וסכרת) והן אנשים עם הפרעות אישיות וחולי נפש. אין שום קריטריונים רפואיים לקביעת כשירות הנהיגה... המערך המינהלי מסורבל ולא יעיל שאיש לא טיפל בו זה שנים רבות".
עוד התריע שני ש"הנהלת המכון פעלה עד כה בשיטת של מוסד מבצע בדיקות ולא כמוסד חושב, המפיק לקחים. אין מספיק שיתוף פעולה עם משרדי הרישוי והתחבורה, עם צה"ל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. יש כאן מאגר אדיר של ידע להפקת לקחים, אך הוא שוכב כאבן שאין לה הופכין. הציפיה (להפקת לקחים) היא בבחינת 'חלומות באספמיא', כאשר המכון מתנהל בחוסר יעילות משווע".
מנהל המכון: רוב הליקויים תוקנו
מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הפרופ' יוסף ריבק, מסר בתגובה לממצאי הדו"ח, ש"הרוב המכריע של ממצאי הבקרה תוקנו". לדבריו, במכון "בוצעה פעילות נרחבת ויסודית, והמכון כיום שונה מהותית מאשר היה טרם כניסתי לתפקיד (במארס 2007)".
ריבק, שמרבית הדו"ח מתייחסת לתקופה שלפני כניסתו לתפקיד, מסר כי במסגרת תיקון הליקויים קוצר משמעותית משך הזמן לטיפול בתיקים ולמשלוח ההמלצות ואומצו אמות המידה הקנדיות לקביעת הכשירות הרפואית. עוד מסר כי רופאי המכון עברו הכשרה מקצועית, בוצעו ביקורות על אלפי החלטות שניתנו במכון, הורחב השירות לציבור, חוסל הפיגור בהפניות של נהגים שהורשעו בעבירות סמים ואלכוהול, קודמו בדיקות כשירות רפואית למבקשי רשיון רכב כבד וציבורי, ונערכת פעילות להגברת מודעות הרופאים לחובת הדיווח.
פרופ' מרדכי שני כתב ל"הארץ" כי "כל הליקויים הקשים עליהם התרעתי בשעתו תוקנו עם שינוי הנהלת המכון. פרופ' ריבק חולל שינוי דרסטי במכון, ואחד ההישגים הבולטים שלו הוא גיבוש מדיניות רפואית בשילוב מומחים. במשך שנים לא קיבלתי כל תגובה מהנהלת המכון על החלטות ועדת הערר בראשה אני עומד וגם בתחום זה חל שינוי בתגובות מהירות... ידוע לי כמה היה קשה לגייס את פרופ' ריבק ועל כך יבורכו פרופ' אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות, ודב פסט, סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד".
מחדל במכון הרפואי לבטיחות בדרכים: מאות נהגים שאינם כשירים רפואית עדיין על הכביש
רן רזניק
4.5.2008 / 7:40