"הרעיון שעמד מאחורי המיזוג הוא שאם יש לך עגלה עם 20 גלגלים ואתה מוציא את אחד הגלגלים, גם אם הוא חזק, העגלה ממשיכה לנסוע", אומר פוזנר. "ביקשנו ליצור משרד שתהיה לו יותר עוצמה מהזהות של פלוני. אני מאוד מקווה שהמשרד יהיה טיפה שונה אם אתמנה לעליון, כי אחרת זה אומר שאני מיותר לגמרי, אבל מצד שני אני מקווה שזה לא יפגע פגיעה קשה מאוד".
פוזנר, חובש כיפה, עלה לישראל מאנגליה בגיל חמש (הזיפים בתמונה בשל ספירת העומר). הוא עוסק במשפט אזרחי, ובעיקר בדיני רשלנות רפואית ובקניין, ומרצה בנושאים אלה באוניברסיטה העברית מאז שנת 86'. את התואר במשפטים סיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית והתמחה בעליון אצל השופט מנחם אלון וכן במשרד של עו"ד יעקב רובין.
שמו עלה לפני כשנה כמועמד להתמנות לשופט בעליון. ואולם, לאחר מינויים של עורכי הדין מהמגזר הפרטי, חנן מלצר ויורם דנציגר, לשופטים בעליון, ההערכות הן כי סיכוייו להיבחר אפסיים. פוזנר אינו מסתיר את רצונו להתמנות לעליון ואינו מרים ידיים. "אף פעם לא הבנתי את הפוליטיקה של הוועדה לבחירת שופטים אבל ככל שעובר הזמן מאז שמינו את מלצר ודנציגר לשופטים השיקול הזה מאבד מהמשמעות שלו", אומר פוזנר. "בנוסף, אוטוטו יש את המינויים של 2011 ו-2012. נכון שאני מקווה להתמנות לפני כן אבל אלה גם מינויים שקיימים כי אנחנו יודעים שיש סדרה של שופטים שהולכים לפרוש ב-2012 בהגיעם לגיל 70".
פוזנר, שביולי הקרוב ימלאו לו 50, מספר בחיוך כי "אנשים בוועדה אמרו לי שיש לי חסרון בולט אחד: אני צעיר מדי. חלק אמרו שהחיסרון שלי הוא שאני נראה צעיר עוד יותר מגילי. אבל ככל שעובר הזמן גם הבעיה הזו נפתרת".
מדוע לא תתמנה לשופט במחוזי?
"ההערכה שלי היא שאם הייתי רוצה להתמנות למחוזי זה לא היה בלתי אפשרי, אני נמצא במאגר בעניין הזה. אני רוצה למצות את התהליך בעליון ואני לא רואה סיבה לא להתמנות באופן ישיר לעליון". אתה לא חושב ששופט עליון צריך להשתפשף קודם בערכאות נמוכות יותר?
"מה זה להשתפשף? אני חי ואוכל וישן בבית משפט. אני לא חושב ששופט עליון בהכרח צריך לעבור את כל הערכאות. בית משפט עליון שונה מבתי משפט האחרים בשני מובנים מרכזיים. ראשית, לא שומעים בו ראיות ולכן הניסיון שתצבור בשמיעת ראיות במחוזי הוא בעל חשיבות נמוכה יותר. בנוסף, העליון יושב בהרכבים כך שיש עקומת למידה מובנית. אתה לא מתחיל מיד לנהל תיקים. נכון שיש יתרונות מסוימים למועמדים שהם שופטים, אבל לי יש ניסיון רב בפרקטיקה: בניגוד לשופט, שרואה רק את עצמו, אני ראיתי הרבה שופטים. בנוסף, צריך להתחשב גם בגיל, אנחנו לא רוצים שופטים שיבואו לתקופה קצרה".
מה הן התכונות ההכרחיות לשופט טוב?
"כל שופט צריך קודם כל היגיון בריא. בנוסף, אחת התכונות המרכזיות הדרושות לשופט היא היכולת להתרכז בעיקר. שופט צריך להיות בעל ידע משפטי נרחב ולא רק בתחום מסוים, כי האגפים במשפט מזינים זה את זה. שופט גם צריך יכולת הכרעה מהירה יחסית ויכולת כתיבה מהירה, זה חשוב בעיקר במצב של המערכת כיום. והמובן מאליו - שופט צריך יושרה. שופט שמנסה לתמרן אנשים להסכמי פשרה כדי שלא יצטרך לדון בתיק הוא לא שופט טוב".
זו מחלה ששופטים לוקים בה?
"לוקים בה יותר מדי". לך יש את כל התכונות הללו?
"אני מקווה מאוד".
איזו השפעה יש לעובדה שאתה מוזכר כמועמד לעליון?
"עצם ההצעה מקנה יוקרה ללא ספק. זו הצעה מאוד מחמיאה. כשנכנסת לרשימה זו, המחיר שלך עולה באותו רגע. יש כמובן לקוחות שזה מרתיע אותם כי הם חוששים שאתה עוזב את המשרד, אבל זה המיעוט. אני מניח שזה יותר מביא לקוחות. הם אומרים 'אם הוועדה אמרה שהוא מספיק מתאים להיות ברשימה, הוא מספיק מתאים להיות עורך דין שלי'. אני רואה את זה גם לפי מבחן השותפים שלי, שחושבים שזה תורם למשרד ושזה דבר שלא צריך להצניע אותו".
אבל למה בכלל אתה רוצה להתמנות לשופט? מה רע לך כיום?
"קודם כל לא רע לי. אבל מבחינתי זה הטופ שבמקצוע. יכולת ההשפעה, לקדם דברים שמשפטית אתה חושב שהם נכונים, זו בעיניי שליחות. עברתי מספיק, אני יכול לתרום ואני רוצה לתרום. מבחינתי זו הצעה שלא ניתן לסרב לה מהמקום שבו אני עומד, זה כמעט כמו כוח עליון. אני גם חושב שטוב שיהיו בעליון אנשי פרקטיקה, מתחומים של 'השיליה והשפיר' כמו נזיקין וקניין, למשל. אין היום מספיק עיסוק בענייני יומיום כאלה בבית המשפט העליון".
פוזנר מספר כי דווקא אשתו "מקווה שלפחות בתקופה הנראית לעין אני לא אבחר לעליון. מטרידה אותה החשיפה הציבורית והעובדה שהחופשיות נעלמת".
אותך זה לא מטריד?
"שופט הוא בודד, פתאום אתה כבר לא יכול לדבר עם אנשים על נושאים שעל סדר היום שמא הנושא ידון אצלך מחר בבית המשפט. זה אחד השיקולים שאתה שוקל אם אתה מוכן לשלם את המחיר. זה כמו המחיר הכלכלי. שופטים מרוויחים פחות, ואולי אפילו במידה ניכרת, מעורכי הדין המצליחים. קחי את מלצר ודנציגר לדוגמה, הם ויתרו על הרבה כסף כדי לשבת בעליון. אז נכון שאתה שואל: מה עם דירות בשביל הילדים? זה ויתור מסוים ואפילו גדול, אבל אתה עושה את השקלול. זו ההכרעה שאני קיבלתי במטרה להשפיע".
גם בעבודתו כמרצה באוניברסיטה סבור פוזנר כי תפקידו הוא לחנך ולהשפיע. "התפקיד שלי הוא יותר חינוכי. אני מנסה לעצב את הסטודנטים שלומדים אצלי".
האם זו לא יומרה, לנסות לעצב סטודנטים בוגרים בכמה שעות של הרצאה?
"אני חושב שאני דוגמה מסוימת עבורם. אני כמעט היחיד שמלמד קורס בסיסי בפקולטה וגם עורך דין. זה מאוד משמעותי מבחינתם. אני חושב שזה משנה כאשר אני עוצר את השיעור ואומר להם: בואו נדבר עריכת דין, נראה איך מתמודדים עם הסוגיה הזו מול לקוח. אני מביא להם פסקי דין שניתנו היום או לפני שבוע ולא חומרים מיושנים כמו מרצים אחרים לכן אני חושב שמהבחינה הזו אני מהווה מודל עבורם".
לפוזנר יש ביקורת על עמיתיו עורכי הדין. לדבריו, "עורכי הדין, ומדובר בטובים שבהם, קוראים רק את פסקי הדין שבתחום העיסוק שלהם, והם גם סומכים בטעות על זה שכיום יש מכשירי אחזור טובים מאוד. הם אומרים 'כשאני אצטרך אני אמצא את פסק הדין'. זה קשקוש". לדעתו, רוב עורכי הדין פועלים לפי מה שלמדו בהתמחות. "אבל הם טכנאים טובים אז כשהם רואים שניתן פסק דין חדש בסוגיה מסוימת, בפעם הבאה הם ישתמשו בו".
האם לדעתך רמתם של עורכי הדין ירדה בשנים האחרונות?
"אני לא חושב שהאנשים שאני מלמד כיום בעברית פחותים ברמתם ממני ומאלה שלמדו אתי. אבל בחלק מהמכללות יש כמויות סטודנטים אדירות, וברגע שהתחרות היא כספית ואתה רוצה למשוך כמה שיותר אנשים אתה חייב להוריד את הרמה. מי שהתמחה בעליון או אצל עורך דין בעל שיעור קומה לא יהיה עורך דין פחות טוב מהקודמים ולא יתקשה למצוא עבודה. עם זאת כשנכנסים כל כך הרבה אנשים למערכת אז יש כאלה שמתמחים במקומות שפעם לא היו מקבלים מתמחים. הפחיתו את תקופת ההתמחות משנתיים לשנה - אז הם יוצאים עם הכשרה פחותה. אותם עורכי דין לא מוצאים עבודה, פותחים משרד עצמאי וכדי להתפרנס לוקחים על חוזה שכר טרחה של 200 דולר. במצב כזה אתה בונה מערכת שחייבת להתרשל כי אתה לא יכול להקדיש את הזמן הנדרש תמורת שכר טרחה כזה. כל זה מוריד את הרמה הממוצעת של עורכי הדין".
מהו לדעתך הפתרון לכך?
"בבחינה בעל פה צריך להיות בררניים יותר. במקום 3% שנכשלים היום, אם בכלל, זה יכול להגיע בקלות ל-25%. אבל זה לא מה שיפחית את מספר עורכי הדין. ההגבלה צריכה להיות בשלב של הקבלה ללימודים. זה לא יקרה בגלל אינטרסים כלכליים. לכן לדעתי הפתרון הוא שכל אדם שעוסק בתחום יצטרך לעבור פעם בשנה השתלמות, כמו בנהיגה מונעת".
מה לגבי השופטים? האם גם ברמתם יש ירידה?
"אני לא חושב שיש ירידה ברמה. בערכאות מסוימות הרמה עולה בהכרח. יש עורכי דין טובים שרואים את הייעוד שלהם כשופטים ומתחילים בגיל צעיר יחסית בבית משפט השלום. אבל אני יכול להגיד שבכל בתי המשפט יש היום שופטים שהם פגרים מהלכים, כי מעמיסים עליהם עוד ועוד עבודה".
מה הפתרון?
"צריך להקנות לשופטים כישורי ניהול. צריך להקדיש זמן להשתלמויות לא רק בנושאי משפט מהותי אלא גם על איך לנהל משפט. בנוסף, אם אתה בוחר לכל שופט עוזרים משפטיים שיעשו הרבה עבודה וגם ינהלו את השופט זה יכול לעזור. המערכת צריכה להוריד את העומס מהשופטים ולאפשר להם לכתוב פסקי דין בסמוך לסיום ההליכים".
הבעיה, לדעת פוזנר, אינה רק באשמת המערכת. "חלק מהשופטים, בעיקר בערכאות נמוכות, חושבים שהם צריכים לכתוב פסקי דין כמו בדיון נוסף בבית המשפט העליון. צריך להגיד לשופטים לקצר את פסקי הדין. הם לא צריכים להוסיף גם את עמדת המשפט האמריקאי והמשפט העברי. לא רק שזה לא נחוץ, זה אסור, כי הם עושים את זה על חשבון המשכורת שאנחנו משלמים להם ובזמן הזה יכלו לכתוב פסקי דין אחרים".
האם זו לא בעיה שלוקים בה גם שופטי העליון?
"חד משמעית כן, אבל לפחות פסקי הדין בעליון - ובגלל זה אני רוצה להיות שם - מהווים תקדים ומשמשים הדרכה לבתי משפט אחרים. יש פסקי דין שאתה חושב לעצמך 'אלוהים, מה הסיכוי שהדברים האלה יגיעו שוב לדיון?' פסק הדין של זהבה כנען בעניין התמונה שנמכרה לממשלת ארה"ב, כתבו על זה מאות עמודים. זה אמנם פסק דין מרתק למרצים כמוני אבל האם זה התפקיד של שופטי העליון? לא בטוח".
המועמד של פרידמן, הרעיון של לבני
>> לפני כשנה פורסם שמו של עו"ד אסף פוזנר כמועמד להתמנות לשופט בבית המשפט העליון. עד אז שמו היה מוכר רק בקרב הקהילה המשפטית ובייחוד בקרב העוסקים במשפט המסחרי. מי שהעלה את מועמדותו הוא שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן.
שלא בטובתו של פוזנר, ניסו גורמים שונים לקשור את מועמדותו להיכרות מוקדמת בינו לבין פרידמן, אף כי השניים לא הכירו זה את זה. רבים אינם יודעים שמי שהעלתה ראשונה את שמו כמועמד לעליון היתה שרת החוץ ציפי לבני, שרת המשפטים דאז. פוזנר זומן לראיון אצלה, ואולם העניין הוקפא בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בשנת 2005 שלא למנות שופטים חדשים לעליון בסמוך לבחירות לכנסת. ההסבר למועמדותו של פוזנר, עורך דין אנונימי לציבור הרחב, נעוץ ככל הנראה בעובדה שהוא משלב מומחיות וניסיון כעורך דין עם רקע אקדמי, בתחומים אזרחיים רחבים - נזיקין וקניין - בזמן שבעליון מחפשים שופטים שיוכלו לשבת בתיקים אזרחיים מסחריים רבים, שהם מרבית התיקים הנדונים בעליון. העובדה שפוזנר התמחה בעליון אצל המשנה לנשיא דאז, מנחם אלון, ושיש לו היכרות עם שופטי עליון רבים, בוודאי שאינה מזיקה לו.
עו"ד אסף פוזנר: "אני לא רואה סיבה לא להתמנות באופן ישיר לעליון"
נורית רוט
4.5.2008 / 9:37