וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הכאוס הגלובלי שיוצר "הזהב השחור"

רפי פרסיץ

4.5.2008 / 13:31

להתייקרות הנפט נודעות תולדות גלובליות מפליגות. בניגוד לתבונה הכלכלית המקובלת, אין התייקרות הנפט מרסנת את הביקוש או מדרבנת את התפוקה

ב-1998 נסחרה חבית נפט גולמי בשפל של 12 עד 10 דולרים. מאז היתמר שווייה לכ-120 דולר: שיא היסטורי במונחים נומינליים (ננעלה בסוף השבוע ב-116 דולר). אפילו ננכה מפסגה זו את שיעור האינפלציה המצרפי בעשור האחרון, ונקזז ממנה את השחיקה בשערו של המטבע האמריקאי בפרק זמן זה, אין מדובר בתהפוכה של מה בכך. בניגוד לתבונה הכלכלית המקובלת, אין התייקרות הנפט מרסנת את הביקוש או מדרבנת את התפוקה. דומה שהסיכוי שבעשורים הבאים יחדל הנפט משמש מקור האנרגיה העיקרי של העולם המתועש קלושים למדי. מלבד השלכותיה האינפלציוניות המיידיות של התייקרות הנפט - שאינן נופלות מאלה שמקרינה הזרמת (=הדפסת) הכספים המאסיווית שמרעיפים בנקים מרכזיים על המערכת הבנקאית הדוויה - נודעות לה תולדות גלובליות מפליגות. בין השאר:

השלכות גלובליות

* היא מפירה את שוויון המשקל המוניטרי הבין-מדינתי, בהסיטה את צבירת עתודות מטבעותיהן של מדינות צורכות נפט לעבר מדינות מפיקות נפט. תופעה זו מסבירה מדוע, כשפרץ משבר המשכנתאות הנוכחי, וכירסם בהונם של כרישי הבנקאות העולמית, הסתייעו רובם במשאביהן של מדינות המפרץ הפרסי והמזרח הרחוק כדי לאושש את הונם המדולדל.

* היא מיתרגמת לעוצמה פוליטית-כלכלית: ספק אם היתה רוסיה מאמצת עמדה כה תקיפה כלפי נאט"ו, או מעזה לסתום את ברזי צינורות הנפט והגז המחברים אותה לשכנותיה האירופיות, לו נסחרה חבית נפט ב(נאמר) 40 במקום ב-120 דולר.

* היא מדרבנת פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, בהם חשמל, גרעין, שמש, רוח מים ועוד; ולא במקום האחרון, אתנול - המופק מסוכר, מתירס ומחיטה ודלק צמחי מפולי סויה.

הרחבת שטחי גידולם של יבולים אלה, והשימוש המתעצם בהם כתוסף לבנזין (בארה"ב מנותב שליש מיבול התירס לדלק צמחי), זוכה לתמריצים שנויים במחלוקת בברזיל, בארה"ב ובמדינות אחרות; אך גורעת מזמינותם למאכל אדם ובהמה וגוררת עליות תלולות בשערי הדגנים. הגורם העיקרי לנסיקת שערי הנפט הוא פיגור בהיצע, שאינו מדביק את הגיאות בביקוש (כ-1.5% בשנה), בעיקר מכיוון דרום מזרח אסיה. הסיבות לפיגור בהיצע מגוונות: חלקן תשתיתיות, חלקן נקודתיות, חלקן פוליטיות, חלקן שילוב של השלוש. כולן יחדיו מתבטאות בכך שמפיקות נפט מובילות אינן ממצות את מלוא כושר תפוקתן, הן העכשווי, הן הפוטנציאלי. על רגל אחת, ניתן לומר שהעולם משופע בנפט גולמי שאינו זמין.

התמונה הכללית מצטיירת כדלקמן:

ניגריה, השרויה זה כבר באנדרלמוסיה וסובלת מאי-יציבות כרונית, משווקת רק כ-80% מכושר תפוקתה המרבי: כ-2.5 מיליון חביות ביממה. כמוה עיראק, המפיקה כ-1.5 מיליון חביות ביממה - פחות ממחצית תפוקתה בתחילת המאה - על רקע טרור, חבלה בצינורות, ציוד תשתיתי מיושן ושיתוק פוליטי. במקסיקו, ששיווקה כחוק כ-1.5 מיליון חביות ביממה לארה"ב, פחתה התפוקה בשנתיים האחרונות ב-300 אלף חביות (9%) ביממה. להערכת מומחים, עשויה הנסיגה בתפוקה, לצד העלייה בביקושים המקומיים, לאפס את יצואה בתוך חמש שנים - מה גם שיוזמת נשיאה, פיליפה קלדרון, להפריט את פמק"ס, ממפיקות הנפט המובילות בעולם, נתקלת בהתנגדות עזה של חוגי שמאל ושל שני בתי הקונגרס. התנגדות זו מרתיעה תאגידי נפט זרים מקדוח בארות חדשות ו/או מהשקיע בשיפור תפוקתן של בארות קיימות.
בוונצואלה מקשה נשיאה, הוגו צ'אווס, למצוא טכנאים מקומיים שיחליפו את הטכנאים הזרים שהרחיק מגבולה. כבניגריה ובעיראק, אין משטרו נוסך אמון בקרב משקיעים זרים, המדירים רגליהם משטחה.

שלי - שלי, שלך שלי

ברוסיה, המפיקה כ-10 מיליון חביות ביממה (בהשוואה ל-6 מיליון ב-1996), פחתה תפוקת הנפט ברבע הראשון השנה ב-12%. משטרה אוסר על ישויות זרות להיות בעלים שלל יותר מ-49% ממניותיהם של תאגידים מקומיים; כופה על תאגידי נפט זרים למכור לו את אחזקותיהן בזול, באיום שאם לא ייעתרו לגחמותיו, ייתבעו לדין על פגיעה באיכות הסביבה ו/או העלמות מס; ומתיר לתאגידי נפט זרים לקדוח רק בערבות נידחות במזרח סיביר.
ההתניה השגורה ברשיון לקידוחי נפט בטריטוריה רוסית אינה בדיוק קוסמת לזרים: "והיה אם לא יעלו קידוחיכם יפה, תשאו אתם בהפסד; והיה אם יעלו יפה, ניהנה אנחנו מחלק הארי של ההכנסות".

עתודות הנפט מסוג ברנט בים הצפוני מידלדלות וצפויות להתכלות בתוך 20-30 שנה. נורווגיה מפיקה 25% פחות משהפיקה ב-2001 ובריטניה - פחות 43%.

בארה"ב, שבה מעיק מחסור בבתי זיקוק על תעשיית הדלק, מתחבט הממשל בין חתירתו לעצמאות אנרגית לדאגתו לשימור הסביבה, המניאה אותו מאשר השקת קידוחים באזורים רגישים באלסקה ובמימי פלורידה וקליפורניה.

גם קרטל אופ"ק, וסעודיה בראשו, החולש על 75% מעתודות הנפט בעולם, ש-13 חברותיו מפיקות כ-40% מצריכת הנפט העולמית (כ-86 מיליון חביות ביממה), אינו שש, לעת עתה, להרחיב את תשתיותיו במגמה להגדיל את תפוקתו - מחשש לעודף היצע, בעיקר אם ישקע העולם למיתון.

קרני אור, כשמדובר בהגדלת התפוקה, מספקים מרבצי נפט שנגלו בימה של ברזיל ובשדות הזפת בקנדה - שינקוף כעשור בטרם ניתן יהיה לדלותם ולשווקם.

  • עוד באותו נושא:
  • נפט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully