הכבשים השחורות של ענק ההיי-טק

מאת דאה הדר

"להשלים בגרויות, לעשות פסיכומטרי, ללמוד 4 שנים תואר, לעשות שנתיים סטאז'. תתעורר!! מהיום הדרך להצלחה הרבה יותר קצרה (תשאל את מירביליס) ועוד יותר מזה אתם פותחים לכם דלתות לעולם דינמי, יצירתי ומאתגר - עולם ההיי-טק. "קורס אחד בסיון ואתה עם רגל אחת בדרך לסטארט-אפ שלך. תעשיית ההיי-טק בישראל ובעולם זקוקה לאלפי מקצוענים נוספים!! עכשיו אתה יכול לבחור: להתקשר לאוניברסיטה ולתרום להם 7 שנים מהחיים, או להתקשר לסיון". מתוך "מדריך למתלבט" באתר סיון)

השנה 1999. ירון (שם בדוי), כיום בן 25, חוזר מטיול במזרח הרחוק. המטרה: להרוויח הרבה כסף, ומהר. אם עד אז היה נראה כי האפשרות להגשמת פנטזיית ההתעשרות המהירה פתוחה רק בפני פושעים, הרי שלפתע היה נדמה כי קריירות אינסטנט בהיי-טק יכולות לעשות את העבודה.

ירון מחליט ללכת לייעוץ פלוס "קפה ועוגה" בסיון. הוא ניגש למבחן התאמה ללא תשלום, ונמצא מתאים לכל קורסי בית הספר. מזמינים אותו לכנס שנערך בבית מלון. "המפגש למתלבטים נערך בחדר כנסים נובורישי בטיילת בתל אביב", נזכר ירון, "רשמו אותי בכניסה והסתובבו שם מלצרים שהציעו לי כיבוד. אמרו לנו שהעתיד הוא בהיי-טק, דיברו על המשכורות שנרוויח לאחר שנסיים את הקורס בסיון, על תנאי העבודה, ואפילו על האופציות שנקבל. אנשים היו בטוחים שהם הולכים להיות מיליונרים. גם אני חשבתי שיש לי סיכוי".

המכללות הריצו אז מסעות שיווק שניהלו דיאלוג בוטה עם הדחפים של הישראלי החדש: המרוץ אל העושר, ההצלחה והכוח; החשש מלצאת פראייר ולא לנצל את מכרה הזהב המדומה שנקרא אינטרנט, והשאיפה להתעלות על האחרים. Start here, !Start up" - זו היתה הסיסמה שהובילה את קמפיין הפרסום של סיון. "הטובים למחשבים!" הכריזו ג'ון ברייס הדרכה, ו"הגיע הזמן שתכבשו את העולם", מסרה הפרסומת לבית הספר למחשבים "אחד לאחד".

אחרונים בסדר העדיפויות

מרכזי ההדרכה הציפו את השוק בבוגרים, אבל בשנה האחרונה, אלה מתקשים למצוא תעסוקה בתחום. רק מעטים מצליחים להשתלב בחברות היי-טק, ועוד פחות מרוויחים את המשכורות להן ציפו. אם בעבר התגאו מרכזי ההדרכה בשיעורי תעסוקה של 80% עד 100% מהתלמידים, הרי שרוב המומחים מסכימים שכיום חלה ירידה דרסטית בשיעורי ההשמה של הבוגרים.

"עד לפני שנה הביקוש בשוק לכל העוסקים בתחום ההיי-טק, כולל בוגרי מכללות, היה גבוה מאוד", אומרת עידית פדן, מנכ"לית MIT, חברת בת של מנפאוור ישראל העוסקת בשירותי כוח אדם בתחום המחשוב והתקשורת. "היום פשוט אין ביקוש לבוגרי מכללות. אם קיימת דרישה כלשהי, היא באחוזים מאוד נמוכים", היא אומרת.

מיכל כרמי, מנכ"לית משותפת של טריפלטק טכנולוגיה , חברת השמה בתחום ההיי-טק, מסכימה שסיכויי ההשמה של בוגרי המכללות נמוכים. "לפני שנתיים היה ביקוש לכל עובד בתחום. אפילו דיברו על ייבוא של מתכנתים מהודו", היא אומרת, "אבל המצב השתנה, והיום בוגרי המכללות הם האחרונים מבחינת סדר העדיפויות של המעסיקים בענף. השוק מוצף במועמדים, כולל הרבה מפוטרים טריים. החברות נהיו הרבה יותר סלקטיוויות והן שמות הדגשים על השכלה אקדמאית וניסיון. כמעט בלתי אפשרי לבוגרי הקורסים המקצועיים למצוא עבודה בתחום".

גיל עדני, מנכ"ל מרכז ההדרכה למחשבים ''האקר תוכנה'' , מעריך כי שיעורי ההשמה של בוגרי המכללות עומדים כיום על כ-25% בלבד. להערכתו, כ-10,000 בוגרי קורסים במכללות נפלטו לשוק בחצי השנה האחרונה, אולם השוק קולט כיום פחות מאלף עובדים בחודש. "חלה נפילה של 80% בשיעורי הגיוס בהיי-טק. בוגרי המכללות שמשתחררים לשוק נאלצים להתחרות מול אלפי מובטלים חדשים בעלי ניסיון מקצועי, וזה יוצר בעיה", אומר עדני.

בסיון ובג'ון ברייס, לעומת זאת, ממשיכים לטעון כי רוב הבוגרים מוצאים תעסוקה, וטוענים להשמה של 70% מבוגרי הקורסים. אבל הפגיעה בשוק ההיי-טק ניכרת בבירור גם בבתי הספר. אם לפני שנה עמדו מדי חודש אלפי סטודנטים בתור כדי להתחיל קורסים, היום מספרם מגיע למאות בודדות בלבד. עקב כך, בתי הספר נוקטים בצעדי התייעלות. בבית הספר הגדול בישראל למקצועות ההיי-טק, ג'ון ברייס, פוטרו עשרות עובדים, ובסיון, השני בגודלו, הודיעו על קיצוץ של 10% משכר העובדים. האקר נפרד מ-15% מעובדיו, מכללת מעוף נמצאת בחובות ונסגרה עד להודעה חדשה.

רוב מרכזי ההדרכה יותר זהירים היום בנוגע להבטחות ההשמה, וקורסים לבנייה ועיצוב אתרים כמעט נעלמו. את האמיצים שעדיין שוקלים להירשם מנסים בתי הספר לפתות במתנות כמו מכשיר DVD או מחשב אישי. עלות הקורסים היא בדרך כלל 20-12 אלף שקל, ורובם נמשכים בין חצי שנה לשנה.

מי שמשלם - מתקבל

בניגוד לתנאי הקבלה הגבוהים של החוגים למדעי המחשב באוניברסיטאות, בקורסי ההכשרה המקצועית בתחום ההיי-טק המדיניות הרווחת היא שכל מי שמסוגל לשלם - מתקבל. בסיון, למשל, משתדלים לנווט את הנרשם לקורסים היותר מתאימים ליכולתו, אבל מודים כי לא ידחו מועמד שיניח את הכסף על השולחן.

"כל מי שרוצה ללמוד בסיון, מתקבל", מודה דודי אורן, מנהל רשת סניפי סיון. "המועמדים עוברים מבחן התאמה של פיל"ת, שנמשך כשעתיים, מזכיר מבחן פסיכוטכני ובודק דברים כמו יכולות אנליטיות, הפשטה, מתמטיקה וניתוח צורות. המבחן מאפשר לנו לנווט אנשים לקורסים המתאימים ולבדוק את מידת ההתאמה בין הרצונות והכישורים של הנרשם".

אבל בני (שם בדוי), שהתחיל קורס הסבה להנדסת תקשורת במרכז ההדרכה נטברייס (חברת בשותפות עם של ג'ון ברייס ונטקו) במאי 1999, טוען כי "מבחן ההתאמה לא משקף כלום". בני, שסיים את הקורס בהצטיינות ועבר בהצלחה את מבחן ההסמכה של סיסקו, החל לאחר מכן להדריך באותו הקורס. "מהיכרות מעמיקה עם המערכת כמדריך, אני יכול להגיד שאין אבחנה בין רמות הלמידה של הנרשמים. תהליך הסינון לא מבוקר, ולמעשה מיותר".

בועז בנימיני, מנכ"ל נטברייס, לא מסכים עם הטענה ואומר כי מבחני הסינון שנבנו על ידי מכון הדס "בודקים דברים חשובים כמו אינטליגנציה ועירנות לפרטים, ויוצא לנו לדחות מועמדים שאינם מתאימים ללימודים".

אבי לוי, מתכ