כך הורכבה הרשימה

מנהל של חברה מובילה במשק אמר לי באחרונה, "אנחנו לא באמת מציבים את
העובדים במקום הראשון, דואגים להם ומשקיעים במשאב האנושי. זה נכון פוליטית להגיד
שעושים זאת - וכולם אומרים - אבל האמת היא שאנחנו רואים לנגד עינינו רק שני
משתנים: רווח ותשואה להון".



אכן, המנהל הזה אינו יחיד. גם היום יש חברות הרואות בעובדים צורך לצד מטרד,
ובהשקעה בהם - הוצאה מוגזמת. מנהלים יודעים ששביעות הרצון של העובדים מובילה את
הפירמה לתוצאות טובות יותר. מרביתם גם משקיעים בכך מעת לעת, מי פחות ומי יותר.



אבל למה להכביר מלים? למה להפוך את כל זה ל"תורה"? המנהלים האלה לא מתרגמים את
הפעילות הנדרשת בתחום משאבי האנוש לאידיאולוגיה, לפעילות עקבית, מתמשכת, שיש
למדוד את הצלחתה כל העת - ממש כמו את רווחיות החברה ותשואתה.



ובכל זאת, ניסיוני בפרויקט "50 החברות שהכי טוב לעבוד בהן" מלמד שהגישה הזאת
הולכת ומשתנה.



כולם זוכרים ודאי את התהליך שעברו ביחס ללקוחות. בשנות ה-80 של המאה שעברה
ואפילו מעט קודם לכן החלה מתקפת יועצי שיווק, שלימדו את המנהלים כי "הלקוח
במרכז", שצריך להיות "מוכוון לקוח", צריך להשקיע בשירות ובשימור הלקוח. תכניות
"פוקוס על הלקוחות" הפכו אז למרכזיות בניהול.



תחילה התייחסו לכך מנהלים רבים בחוסר חשק מובהק. "ברור שהלקוח חשוב, וברורה
המרכזיות של הטיפול בו בחיי העסק. אבל למה להפוך זאת לאידיאולוגיה, לתכניות
מעייפות ולמצגות אינסופיות?" הם שאלו-ביקרו. בהדרגה התברר למנהלים כי ההצלחה
מגיעה אך ורק מהשקעה מתמדת בלקוחות. צריך לרצות להצטיין בתחום זה ולא רק לדבר
עליו.



היום כל זה נראה מובן מאליו - ועתה הגיע תורה של הגישה המאמינה גם בחשיבותו של
העובד להצלחת העסק. פרויקט "דירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן" הוא נושא הדגל
בעניין זה ומסייע לשנות את הגישות הקיימות. בדירוג זה אנו יוצרים קבוצת התייחסות,
מצביעים על המצטיינים וגורמים לחברות האחרות לחפש דרכים משלהן להצטיין - ולהיכנס
לרשימה.



כולם הרי רוצים לעבוד בחברות שקיבלו ציון גבוה על המשאבים המושקעים בעובדים,
בחברות המשיגות ציונים גבוהים בשביעות הרצון של העובדים; במבחנים שנערכו בארץ
ובעולם במשך השנים התברר כי חברות המדורגות טוב יותר בדירוגים מסוג זה מקבלות
פניות רציניות לתפקידים פנויים. שיעור התחלופה בהן נמוך יותר, שיעורי היעילות
גבוהים יותר, והן נהנות מרמה גבוהה יותר של שביעות רצון בקרב הלקוחות.



התחרות על מיקום גבוה בדירוג משפרת איפוא את ההתייחסות לעובדים, ובכך חשיבותו
העיקרית. הדירוג יוצר גם שקיפות מלאה של המשתנים החשובים לעובד ומעלה לדיון
ציבורי את יכולתו של כל ארגון להתמודד עם משתנים אלו.



הכותבת היא מנכ"לית ובעלים, BDI



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מאי של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250