עם דחיפה מהבית

כשהגענו לארץ שוכנו במעברה באופקים,
משפחה של חמש נפשות בפחון אחד, והורי גילו עד מהרה שבישראל של שנות ה-50 לא ניתן
להתפרנס מאמנות. שניהם יצאו לעבוד בחקלאות ובתעשיית הטקסטיל, ולכן למרות התנאים
הפיסיים הקשים שבהם חיינו, המצב הכלכלי בבית היה סביר ואני לא זוכר מחסור במזון
או בבגדים.



גרנו במעברה כשנתיים, עד שמלאו לי שש, בפחון. מה שייחד את המשפחה שלי היה ההבנה
של הורי שהמוצא היחיד מהמצב שלנו הוא החינוך - תפיסת העולם של הורי היתה שונה
בתכלית מהסביבה, שפיתחה אט אט תחושת קיפוח.



אמא דחפה אותנו כל הזמן ללימודים
ולהצטיינות, אבי התעקש לדבר איתנו רק צרפתית, ותמיד היתה בבית אופטימיות שנצליח
לצאת מהמצב הזה. הורי שילמו מחיר כבד כשעלו ארצה ולמעשה הקריבו את עצמם כדי
שלילדיהם תהיה הזדמנות לחיות בכבוד, להשכיל ולהתפרנס.



בבית הספר הייתי תלמיד מצטיין, ואמא שלי הבינה שאני חייב לצאת מאופקים לבית ספר
אחר, כי רמת החינוך בעיר לא תאפשר לי לפרוץ ולהתפתח. ואכן, בגיל 13 עברתי בהצלחה
את בחינות הסקר הארציות והתקבלתי לבית הספר היוקרתי בויאר בירושלים, במסגרת
פרויקט לאומי של גיוס תלמידים מחוננים מכל הארץ כדי לתת להם הזדמנות שווה וחינוך
ברמה גבוהה.



זה היה המפגש הראשון שלי עם האליטה הירושלמית, ובהתחלה זה לא היה קל:
בפעם הראשונה לא הייתי בין התלמידים הכי טובים בכיתה, רמת הידע שלי היתה נמוכה
מזו של תלמידי בויאר. אבל הפער נסגר במהירות ובתוך שנה כבר הרגשתי שווה בין
שווים.



למרות הקושי שבניתוק מהבית החם והמעבר לפנימייה, השנים בבויאר היו נפלאות ומלאות
פעילות תרבותית וחינוכית. האינטגרציה היתה מוצלחת מאוד ודווקא הפנימייה של ילדי
הפריפריה הפכה לביתם השני של הירושלמים המבוססים.



אני מרגיש שהשנים הללו פתחו
אותי לעולם הגדול. אם יש דבר שאני יכול לזקוף לזכות המדינה, זה הפרויקט האדיר
הזה. אני שואל את עצמי לא אחת איפה הייתי היום לולא ההזדמנות שניתנה לי שם -
והתשובה היא שכנראה במקום אחר.



בצה"ל נחשפתי בראשונה לתחום הרפואי ולתחום הניהולי - בשירות הסדיר הייתי חובש
קרבי ואחר כך מפקד קורס חובשים קרביים. בזמן מלחמת יום הכיפורים פיקדתי בו זמנית
על שני קורסי חובשים במטרה להכשיר חובשים רבים ככל האפשר במהירות המרבית.



בראשונה
הבנתי מהי אחריות, מנהיגות והשפעה. אני חייב הרבה לצה"ל, כי זה מקום שאתה נמדד בו
רק על פי היכולות שלך ולא על פי המוצא או המצב הכלכלי.



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מאי של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250