בג"ץ: על מינהל מקרקעי ישראל לפרט מדוע הוא מונע מההסתדרות לממש נכסים שברשותה

מדובר בעימות בין המינהל להסתדרות שנמשך כבר כמה שנים, שהתחדד לאחר פירסומה של החלטה 1062 של מועצת מקרקעי ישראל, הגוף המנהל של מינהל מקרקעי ישראל, ביולי 2005. ההחלטה קבעה, בין היתר, כי נכסים אשר הוקצו ללא מכרז למטרות ציבוריות יכולים לעבור לצד שלישי רק במידה שהייעוד שלהם ימשיך לשמש את המטרה הציבורית המקורית לשמו הוא הוקצה.



רוצים הסכם כמו עם בזק



עוד קובעת ההחלטה כי גודל הנכס שיכול לעבור לצד שלישי לא יעלה על שבעה דונמים. להחלטה השפעה רבה על כמה גופים ציבוריים ועל ההסתדרות בפרט, משום שהיא מחזיקה במאות נכסים ברחבי המדינה, בשווי מיליארדי שקלים, בהם היא אינה עושה עוד שימוש, וכחלק מתוכניות התייעלות היא מבקשת למכור אותם. בין הנכסים הבולטים: 14 דונם ברחוב ארלוזורוב בתל אביב; מתחם של 54 דונם באפקה, שם ממוקמים בין היתר, גם בית הספר להנדסאים ובית ספר עמל ליידי דייוויס, ובמקום יש עוד זכויות בנייה ל-12 אלף מ"ר שטרם נוצלו. כמו כן מחזיקה ההסתדרות במגרשי כדורגל ובתי דיור מוגן ברחבי המדינה וקרקעות ברעננה, כפר סבא ורמת אפעל.



לפני כשנה פנתה חברת העובדים של ההסתדרות, באמצעות עו"ד דוד בסון ממשרד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות', לבית המשפט העליון בבקשה כי זה יתערב בהחלטה 1062, שמשמעותה פגיעה אנושה בהסתדרות. בחברת העובדים מבקשים להחיל בין הצדדים הסכם דומה לזה שהושג בין המינהל לבזק. על פי אותו הסכם, שאושר ב-2003, נקבע כי בזק תוכל לרכוש את הזכויות המלאות בקרקע במתחמים שהחזיקה בחכירה מלאה, בתמורה ל-51% משווי הקרקע, בדומה להסדר המקורי של המינהל עם החקלאים.



במינהל מקרקעי ישראל אמרו בתגובה: "נלמד את החלטת בית המשפט ונגיב בהתאם".