תיירות בינלאומית כבר אינה נחלת העשירים בלבד. בעשורים הקרובים מאות מיליוני חברים חדשים במעמד הביניים ירצו להשתמש בכסף לא רק לקניות, אלא גם לחוות דברים שהכסף יכול להשיג.
עובדי מרכזי השיחות בהודו, מהנדסי מתכות רוסים, מנהלים זוטרים בסין ואנשי מכירות בברזיל כבר מחפשים ללא הרף דילים טובים לנסיעות. הם רוצים לראות את פאריס ממרומי מגדל אייפל ולשחק בלאק ג'ק בלאס וגאס. לפי ארגון התיירות העולמית של האו"ם, מספר הנסיעות הבינלאומיות למטרות תיירות צפוי להכפיל עצמו מכ-800 מיליון ב-2008 - ל-1.6 מיליארד עד 2020.
עם זאת, יש גבול למספר המבקרים שיכולים להגיע לבניין או לחוף מסוים מדי שנה. לאן ילכו כל התיירים האחרים? הביקוש הגואה לתיירות עשוי להוביל למחסור ביעדים תיירותיים, ולשלוש תגובות אפשריות של השווקים.
הספסרים החדשים
ראשית, מרבית המחירים תלויי-התיירות, כמו מחירי חדרי מלון בערים תיירותיות, ימשיכו לגאות על רקע ביקוש גדול מההיצע. ייתכן כי אף יתפתחו שווקים אפורים בענף, כפי שהתפתחו שווקים אפורים עבור כרטיסים לאירועי ספורט ובידור. ייתכן כי ייווצר סוג חדש של ספסר, המספסר בחדרי מלון, טיסות, ואולי אף כרטיסי כניסה למוזיאונים - בכל מחיר שיהיה מקובל בשוק.
בנוסף, ממשלות ומוסדות עשויים לנסות לשלוט בביקוש באמצעות הטלת מסים כבדים על נסיעה לאתרים הפופולריים ביותר, או הגדלת עלות הוויזה הדרושה כדי להיכנס אליהם. כבר כיום ניותן לראות דברים שכאלה. ממשלת אקוואדור למשל, החוששת מההשפעות של התיירות הגוברת לאיי גלפאגוס על המערכת האקולוגית באיים, שוקלת להכפיל את דמי הכניסה לפארק, ולהגביל עוד יותר את מספר המבקרים הנכנסים אליו.
תגובה שנייה עשויה להיות "הקצבת נסיעות" - ובעקבותיה רשימות המתנה ארוכות. כבר עתה קוראות קבוצות מסוימות להגבלת התנועה לאזורים רגישים מבחינה אקולוגית, כמו חורבות האינקה במאצ'ו פיצ'ו בפרו. ככל שההקצבות יהיו שכיחות יותר, עצם קיומן של רשימות ההמתנה יניב באופן פרדוקסלי דווקא עלייה בביקוש. רבים יעמדו בתור פשוט כדי להבטיח את אפשרות הביקור באזורים מוגבלים - גם אם אין בכוונתם לממשו. ערכו של מקום בתור - כל תור - יטמון בחובו שלל הזדמנויות עסקיות, חלקן חוקיות וחלקן פחות.
משכפלים אתרים
בעקבות עליית המחירים והתארכות רשימות ההמתנה לשנים רבות, תגיע התגובה השלישית - יצירת מקומות נופש חדשים והרחבת הקיימים, הן בכלכלות המפותחות, הן בכלכלות המתפתחות. הסינים החלו כבר לפתח, למשל, את האיים האינן ומקאו כחלופה להוואי, והודות לפתיחת קו הרכבת הסיני-טיבטי, גדל מספר המבקרים בטיבט ב-64% בשנה שעברה - יותר מ-4 מיליון איש, לפי נתוני ה-BBC. גם בתוך ארה"ב מתפתחים יעדי תיירות חלופיים: רבים פונים כיום לבתי הימורים בבילוקסי, מיסיסיפי ובדטרויט, למשל, כדי להתחמק מהמוני לאס וגאס.
חברות וממשלות מייצרות גם העתקים של יעדים פופולריים. את מגדל האייפל למשל, ניתן לראות גם בלאס וגאס ובאפקוט סנטר של דיסני. אפשר ליהנות מהתעלות הוונציאניות גם במקאו, באתר הנופש ונישיאן של שלדון אדלסון שנבנה בעלות של 2.4 מיליארד דולר. בציורי המערות הפרה-היסטוריים בלסקו שבצרפת ניתן לצפות באמצעות העתק קפדני במרחק 200 מטרים מהמערות עצמן.
כפי שניתן להעתיק מבנים ואתרים, ניתן גם להעתיק מוסדות. אם צבאות המטיילים לא מגיעים אליכם, אתם יכולים להגיע אליהם. מוזיאון גוגנהיים היה בעבר מוזיאון בלעדי לניו יורק - כיום מדובר בקרן עם מוזיאונים בבילבאו, ונציה, ברלין ולאס וגאס, ויש תוכנית להרחיבו גם לאסיה, דרום אמריקה והמזרח התיכון. בתי ספר למינהל עסקים פועלים באסטרטגיה דומה: בית הספר למנהל עסקים קלוג של אוניברסיטת נורתווסטרן, למשל, הקים תוכניות מנהל עסקים גם בישראל, בגרמניה, בסין ובקנדה.
בעוד מצוקת היעדים גוברת, חברות רבות ימצאו דרך להרוויח באמצעות רמות חדשות של ביקוש לחוויות אמיתיות. עם זאת, הן גם צריכות למצוא חלל ריק עבור העולם הצפוף והנייד יותר. שתי שיטות יכולות לעזור:
1. להיכנס לתחום כשעוד אפשר. אמנם יקר להפעיל מקום ביעדים פופולריים כמו לונדון, ניו יורק וטוקיו, אך חברות מסוימות צריכות גישה נוחה לעובדים מוכשרים וללקוחות מהימנים במקומות מפתח, והן ייאלצו להתחרות על החלל בתחום התיירות. כדאי לשריין חלק כבר עכשיו. על חברות למסד עצמן גם במרכזי העוצמה הכלכלית החדשים, דוגמת בייג'ין, ריו דה ז'נרו, מוסקווה ואבו-דאבי.
2. להתרחק אם חייבים. יש מקרים שבהם עדיין יקר ומסובך מדי עבור עסקים להתקיים לצד המוני התיירים בלב ערים בעלות משיכה תרבותית. בתי מלון, מוניות, מסעדות - הכל יהיה מלא. תגובה אחת שכדאי לשקול כבר עכשיו, היא מעבר לפרוורים שבהם יש תשתיות נחוצות, או אפילו לשתף פעולה עם הממשל ולהקים קהילות חדשות. דוגמאות למהלכים שכאלה הם מתחם התעשייה לה דפנס בפאריס, והקהילה המתוכננת ברסטון, וירג'יניה, בסמוך לוואשינגטון הבירה. הגיע הזמן גם ליוזמות דומות בערים מבוקשות אחרות.
-
הכותבים הם מנהלים בכירים למחקר במכון אקסנצ’ר לביצועים עסקיים גבוהים בבוסטון
-
הסוגיה: מספר התיירים בעולם יגדל ואתרי התיירות הקיימים יתמלאו.
הפתרון: הארכת תורים, הקצאת נסיעות (שייצרו ספסרות) ויצירת אתרים חדשים.
הדרך: יזמים זריזים מחפשים אתרים חלופיים שעוד לא פותחו, שלוחות של אתרים נבנות במדינות אחרות ואתרים קיימים מועתקים.
מספר התיירים יוכפל ל-1.6 מיליארד עד 2020: אך אתרי התיירות הקיימים לא יעמדו בעומס
Harvard Monday Morning
5.5.2008 / 8:56