מחזיקי האג"ח של חפציבה חופים: ההסדרים שאושרו עם הבנקים מובילים לפירוק החברה

לפני כשבועיים אישר בית המשפט המחוזי בירושלים הסדר להשלמת פרויקטים של חברת חפציבה שלוו על ידי בנק מזרחי טפחות, המקיף כ-16 פרויקטים גמורים וחמישה פרויקטים שטרם הושלמו: פרויקט חופים בחדרה, פרויקט גרינטאוור בנתניה, שני פרויקטים בבית שמש - מחסיה א' ומחסיה ב' - ופרויקט הר חומה בירושלים. כעשרה ימים קודם לכן אישר בית המשפט הסדר להשלמת פרויקטים המלווים על ידי בנק מרכנתיל דיסקונט.



חפציבה חופים הוקמה כחברה ייעודית לצורך ייזום והקמת פרויקט נדל"ן למגורים מערבית לחדרה, אשר תוכנן לכלול 18 בניינים ובסה"כ כ-1,100 יחידות דיור. מהבקשה עולה כי לצורך הקמת פרויקט חופים גייסה החברה למעלה מ-200 מיליון שקל באמצעות הנפקת איגרות חוב.



לטענת מחזיקי האג"ח, הם הנושה הבלתי מובטח הגדול ביותר של החברה. "מדובר בציבור בלתי מסוים, 'חוסכים קטנים', להבדיל ממשקיעים בשוק ההון, אשר השקיעו כספם באג"ח ונותרו חסרי כל לנוכח קריסתה של החברה", נטען בערעור.



לטענת מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עוה"ד יוסף בנקל וגילי ויינר, אישור הסדרים אלו עשוי לפגוע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בנושיה האחרים של חפציבה חופים: "כל הסדר שכזה, מפחית ממסת הנכסים של החברה, כך שבסופו של יום, לא ניתן יהא עוד למכור את החברה/פרויקט חופים כמכלול, בין משום שלא ימצא קונה, ובין משום שמכירת יתרת הפרויקט, לא תהא כלכלית יותר ממכירה פרטנית של יתר המגרשים הבודדים שנותרו בפרויקט".



עוד נטען כי הסדרים אלו פוגעים ביכולת להגיע להסדר כולל עם נושי החברה, מאחר שלנושים המובטחים של החברה, ובכללם, בנק מרכנתיל ובנק מזרחי, לא יהא עוד אינטרס להגיע להסדר נושים לאחר שכבר מימשו את שעבודיהם. לטענת מחזיקי האג"ח , על פי ההסדרים ניתנה לבנק מרכנתיל ובנק מזרחי היכולת לממש שעבודיהם בדרך של מכירת נכסי החברה ומימוש נכסים זה, מוביל לפירוקה של החברה, ללא דרך חזרה.



בד בבד, הגישו המחזיקים לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על ההחלטות לאשר את ההסדרים. בבקשה נטען כי ההסדרים שאושרו מביאים לפירוקה של חפציבה חופים, בדרך של מכירת נכסיה וחלוקת התמורה לחלק מהנושים המובטחים והפקדת יתרת התמורה אצל המנהל המיוחד, עו"ד יצחק מלכו, לשם פירעון חובות למי שאינם נושי החברה אלא נושים של חברות אחרות בקבוצת חפציבה, וזאת מבלי שהתקבלה החלטה על פירוק החברה.