עוד נטען בבקשה שהוגשה מטעם גינת כי מטרת הגשת התביעה על ידי פרנק הינה לרפות את ידי גינת, לנסות להפוך את היוצרות ולהחליש מתביעתו המוצדקת נגד פרנק.
בכתב התביעה של פרנק, שכאמור הוגש לפני פחות מחודש, הוא תבע מגינת פיצוי כספי בסך מיליון שקל וכן פרסום תיקון או הכחשה לדברי לשון הרע שלטענתו פירסם גינת בראיון שבוע קודם לכן במגזין "ליידי גלובס".
בכתב התביעה טענו עוה"ד דורי קלגסבלד, מיכאל נאור ושי צדיק כי בראיון כינה גינת את פרנק "שקרן", וציטטו את דבריו של גינת על כך שפרנק הוא "כזה שקרן, שהוא צריך לשלם על השקרים שלו ... בסוף התברר לי שהחבר הכי טוב שלו זה עמית ברגר, הבעלים של טיב טעם, ושהוא כתב את זה בשבילו. זה בלוג קנוי. לאנשים כאלה אסור לכתוב ולהיות בתקשורת".
על הטענה של פרנק נגד אמירת גינת כי הבלוג היה קנוי, טוען היום גינת בין היתר: "בעניין זה יובהר כי הביטויים מאמר קנוי, מאמר מטעם, מאמר מוזמן או מאמר מכור שכיחים בעגה התקשורתית, ומשמשים להגדרת מצב שבו הכותב בא לשרת פלוני, מבלי לפרסם במאמר כי הפלוני הזה הוא חברו הטוב, בן משפחתו, שותפו, מעבידו וכיוצא באלה".
גינת הוסיף כי "ברור, אם כן, כי אמירה זו של המבקש מהווה חזרה על הטענה שהפרסום נועד לשרת את ברגר, שהוא חברו הטוב של מר פרנק, וכי נאמרה באותו ההקשר, ותו לא".
תחילתו של הסיפור לפני כשבעה חודשים, בפוסט שכתב פרנק ב-TheMarker Cafe לאחר שידור תחקיר כלבוטק על חתולים באיטליזים של טיב טעם. פרנק טען כי כלבוטק לא היתה מעזה לחקור, למשל, את נוחי דנקנר.
כעבור כמה ימים פיטר אילן שילוח, מבעלי מקאן אריקסון, את מנכ"לי המשרד פרנק ושירה מרגלית, וחזר לנהל את המשרד בפועל. לדברי שילוח, פרנק פוטר בשל ההתבטאויותיו נגד לקוח המשרד נוחי דנקנר.
למחרת העלה פרנק פוסט נוסף באתר, שבו הטיל את האחריות למעשה על רפי גינת וטען כי מדובר במזימה שרקחו נגדו רפי גינת יחד עם כתב "ידיעות אחרונות" רז שכניק. בתגובה הגיש גינת תביעה בגין לשון הרע נגד פרנק.
רפי גינת הגיש בקשה לדחייה על הסף של תביעת הדיבה של אורן פרנק
עדי דברת
5.5.2008 / 15:46