דב פרוהמן: הדרדרות החינוך וההשכלה הגבוה בישראל מסכנים את המשך התחרותיות וההובלה של ההיי-טק

כדאי להקשיב לו, כי אין כמעט דמות שתרמה כל כך הרבה להיי-טק בישראל כמו פרוהמן. בחודשים האחרונים נשמעה ביקורת כלפי ענקית השבבים בכל הנוגע למענקים שקיבלה מהמדינה. מענקי הממשלה לאינטל ישראל הסתכמו בכ-930 מיליון דולר - 525 מיליון דולר מתוכם לטובת המפעל החדש שנבנה בימים אלה בקרית גת.



אינטל מצדה, השקיעה בישראל 5.7 מיליארד דולר עד כה, וההשקעה במפעל החדש (28 Fab) תגיע ל-3.5 מיליארד דולר. אינטל היא גם המעסיקה הגדולה ביותר בהיי-טק המקומי, עם כ-6,000 עובדים במפעליה ברחבי המדינה. עד לא מזמן היא העסיקה יותר מ--7,000 עובדים, אך 1,000 עברו לעבוד בנומוניקס, המפעל של אינטל בקרית גת המשותף לה ול-STMicro, חברה לייצור זיכרונות פלאש. לכל זה אחראי פרוהמן, שהצליח לשכנע את קברניטי אינטל העולמית שיש משהו בגניוס היהודי.



הרומן שלי עם אינטל



פרוהמן נולד ב-39' באמסטרדם ושרד את השואה לאחר שהוריו מסרו אותו למשפחה הולנדית. בצעירותו הוא עלה לישראל, שירת בחטיבת גולני ולאחר מכן למד בטכניון הנדסת אלקטרוניקה. לאחר שסיים שם תואר ראשון ושני הוא עבר ללמוד הנדסת אלקטרוניקה ומדעי מחשב באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.



ב-65' עבד פרוהמן במעבדות המו"פ של חברת פיירצ'יילד בפאלו אלטו, שם עסק בפיתוח מעגלים משולבים. ב-69' הצטרף לאינטל ועסק בפיתוח ותכנון זיכרונות של מוליכים למחצה, ובפיתוח מוצרי אפרום (מוצרים המבוססים על זיכרון הניתן לתכנות). ב-74' הצליח פרוהמן לשכנע את ראשי אינטל להקים מרכז פיתוח בחיפה, ושימש מנכ"ל אינטל ישראל. ב-90' זכה בפרס ישראל על פיתוחיו בתחום האפרום, ב-2001 פרש מהחברה ולנעליו נכנס אלכס קורנהאוזר, שהוחלף לפני שנה על ידי מקסין פסברג.



"הרומן שלי עם אינטל החל עוד כשהצטרפתי למעבדות המחקר של פיירצ'יילד בפאלו אלטו", מספר פרוהמן. "הגעתי עם חלום בהקיץ של הבאת פעילות מארה"ב לישראל. כשהצטרפתי לאינטל לאחר סיום הדוקטורט המשכתי בדחיפת הנושא דרך בכירי אינטל דאז, בוב נויס, גורדון מור, ובעיקר אנדי גרוב. בתחילת 73' הרחתי הזדמנות יוצאת דופן כאשר נוצר מחסור במהנדסי תכנון באינטל, ושיכנעתי את גרוב להגיע עם צוות לישראל ולשכור כמה מהנדסים לפרויקט ראשון.



"הביקור נקבע ל-16 באוקטובר 73'. כל חברת סטארט-אפ נורמלית היתה מוותרת על הרעיון עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, אבל קברניטי אינטל לא היו נורמליים והגענו להסכמה שמאחר והגרוע מכל כבר קרה, אין סיבה שלא להמשיך בתוכנית הביקור. פתחנו את מרכז התכנון בחיפה ביולי 74'. הקמת מפעל הייצור בירושלים ב-81' היתה תוצאה של תהליך דומה של ניצול הזדמנות של חוסר במהנדסי ייצור בחברה.



"כאשר התחלנו ב-74'", ממשיך פרוהמן, "לא היתה תשתית כוח אדם מיומן בתחום, ולכן היינו חייבים להכשיר את הצוות הניהולי וגם את המהנדסים. בנוסף לא היתה תשתית עסקית, וכשהתחלנו את הייצור גם לא היתה תשתית של בניית חדרים נקיים ותשתית ספקים להתקנות. היינו חייבים להכשיר או לתמוך בהכשרה של צוותים בכל התחומים".



בכל זאת, פרוהמן האמין כבר באותם ימים שאינטל תהווה אחד מהעוגנים הגדולים ביותר בהיי-טק המקומי. עם זאת, הוא סבר שאינטל ישראל חייבת לכלול לא רק פעילות מו"פ אלא גם קווי ייצור.



"האמנתי כבר אז שללא מערך ייצור אינטל ישראל לא תוכל להתקיים ביציבות לאורך זמן, ולכן השקעתי מאמצים בלתי נלאים כדי לממש את הייצור בישראל כנגד כל הערכות אי הכדאיות שהיו", אומר פרוהמן. "הבנתי שכדי להוות עוגן אמין להתפתחות ההיי-טק הישראלי, מערך הייצור חייב להשלים את מערך הפיתוח ועל שניהם להיות תחרותיים ברמה עולמית. ואולם המבחן המרכזי לאריכות החיים וההישרדות של אינטל ישראל היה בהתמודדות במלחמת המפרץ. העובדה שהעובדים הופיעו לעבודה בשבוע הראשון של נפילת הסקאדים וכתוצאה מכך עמדנו בהתחייבויות הייצור והתכנון בכל הפעילויות הכתה גלים באינטל, ובטווח הארוך סללה את הדרך לפיתוח מואץ בכל התחומים. לדעתי ההתמודדות הזאת תרמה רבות גם להמשך התפתחות ההיי-טק בישראל לאורך זמן".



הסוד של אינטל חיפה



ב-2006 ו-2007 אינטל עמדה בפני תחרות עזה שנכפתה עליה על ידי מתחרותיה, ובראשן יצרנית השבבים AMD. אינטל החזיקה אז בכ-80% משוק השבבים העולמי, אך AMD, בסדרת השקות של מוצרים חדשים, הצליחה לנגוס בנתח שוק המעבדים. כדי להתמקד בשוק המעבדים למחשבים ושרתים, נפטרה אינטל מחטיבת שבבי התקשורת שלה.



בספטמבר 2006 הודיעה אינטל על רה-ארגון נרחב ופיטרה 10,500 עובדים בכל העולם. על אף שנראה שאינטל קצת איבדה את המומנטום שלה, סדרת השקות חדשות בתחום המעבדים לשרתים, מחשבי PC ומחשבים ניידים, הוכיחו שמוקדם להספיד אותה. החברה השיקה את מעבדי וודקרסט, מעבדים עם ליבה כפולה לשרתים; מעבדים דו-ליבתיים המיועדים למחשבים שולחניים שמבוססים על ליבה הקרויה קונרו; ומעבדים דו-ליבתיים למחשבים ניידים הקרויה מרום.



המאבק על תחום העיבוד הדו-ליבתי, שהוזן בתחמושת שסופקה מאינטל חיפה, הוא רק דוגמה קטנה לחשיבות הרבה שיש לאינטל ישראל להציע לאינטל העולמית. בישראל פותחו במשך השנים סדרות מעבדים שונות וחשובות, בהן סדרת מעבדי סנטרינו למחשבים ניידים ומעבד הפנטיום עם טכנולוגיית MMX.



גם פרוהמן סבור שלאינטל ישראל היה ועדיין יש חלק מרכזי בהצלחת אינטל העולמית. "אינטל ישראל היא כיום מוקד מרכזי שיש לו תרומה קריטית לאינטל. מרכז הפיתוח בחיפה הוא העוגן המרכזי של תכנון מערכות המעבדים העתידיים, ומפעל הייצור שעומד להיפתח בקרית גת ייצר את המוצרים המתקדמים ביותר של אינטל בתחרותיות ברמה עולמית.



"ואולם, כדאי לזכור שבשנים הראשונות נלחמנו בשיניים על כל מוצר וכל טכנולוגיה, ורק לאחר כמה שנות מאבק זכינו בתכנון המיקרו-מעבד הראשון. לפני שפרשתי הצבתי בפני ממשיכי דרכי את החזון והאתגר של העברת מרכז אינטל מקליפורניה לישראל, ובנאום הפרישה שלי אמרתי שאלה שיבואו אחרי ישיגו הישגים הרבה יותר מרשימים מאשר אני הייתי משיג בעצמי. ואכן כך קרה. מרכז החברה נשאר אמנם בקליפורניה, אבל מאיישים אותו מנהלים בכירים מאינטל ישראל השותפים באופן מלא בהנהגת החברה בדרגים הגבוהים ביותר".



הבכירים שאליהם מתייחס פרוהמן הם דדי פרלמוטר ומולי אדן. פרלמוטר הוא מנכ"ל משותף של קבוצת הפלטפורמות הניידות באינטל ואחראי לתכנון, פיתוח ושיווק של פתרונות אינטל עבור מגזר המחשוב הנייד. אדן, שהיה מנכ"ל מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, משמש כיום סגן נשיא בקבוצת המעבדים הניידים באינטל העולמית.



בלי חינוך ובלי ייצור



ואולם, עם כל ההצלחה של אינטל ישראל, בהסתכלות על המשק פרוהמן מודאג. "קטר ההיי-טק הישראלי אמנם נראה כמוביל את המשק בביטחה, אבל נראה לי שבגלל הליכה על מי מנוחות אנחנו נרדמים בשמירה. ההיי-טק בישראל ניצב בפני פרשת דרכים קריטית עם סכנת משבר.



"אופיים של משברים הוא שהם לא צפויים, ראו את משבר 11 בספטמבר או בועת 2000, שלפניהם הכל נראה ורוד. הבעיה המרכזית של ההיי-טק היא שהצלחתו המרשימה מבוססת על מערכת החינוך המעולה של ישראל בשנות ה-70 וה-80. מאז חלה הידרדרות במדרון תלול, הן של ההשכלה הגבוהה והן של החינוך הבסיסי, המסכנים את המשך התחרותיות וההובלה של ההיי-טק.



"גורם בעייתי נוסף הוא העובדה שלא הצלחנו להצמיד ליכולת הפיתוח המצוינת את יכולת הייצור. מאז הקמת מפעל הייצור של אינטל בירושלים לא חלה התקדמות משמעותית בעניין. כתוצאה מכך קטר ההיי-טק חסר שני גלגלים מרכזיים - תשתית חינוך ותשתית ייצור, ולכן כיום הוא באיזון רופף הנראה יציב למראית עין, אבל בשלב מסוים הוא יתחיל לקרטע. אם נוסיף לכך את העובדה שהענף כיום לא רק שאינו מקטין את פער ההכנסות בין השכבות החלשות והחזקות אלא מגדיל אותו, הרי שייווצר כר פורה למתיחות חברתית הרת סכנות עתידיות.



"לאחר 35 שנה שההיי-טק התמודד בהצלחה עם אי יציבות פוליטית וכלכלית בישראל, הגיע הזמן לחזון אמיתי של פתרון הבעיה הפלשתינית דרך תהליך שלום המתבטא במעשים ולא בדיבורים ויצירת תקוות שווא. המשך המצב הנוכחי עלול, כתוצאה מהתפתחויות לא צפויות ומשברים פוטנציאליים, להוביל לאובדן גלגל נוסף של קטר ההיי-טק. הסכנה הגדולה ביותר היא שתתחיל דליפה ולאחר מכן נהירה של צעירים למדינות אחרות, מכיוון שכיום הדור הצעיר מתרכז בהתקדמות אישית על חשבון תרומה לאומית, ומכיוון שבעידן הגלובלי נפתחות הזדמנויות מפתות לצעירים מוכשרים בכל מקום בעולם", אומר פרוהמן.



בתקופתו של פרוהמן, יזמים לא חשבו על "לעשות הקופה" או על האקזיט המתקרב. ואילו כיום אנחנו במדינה שבה כל ישראלי מקים סטארט-אפ וחולם על אקזיט.



"אני מקווה שתופעת ההתמקדות באקזיטים היא תופעת מעבר", אומר פרוהמן. "בעידוד מנהיגות אמיתית בעלת יכולת ומערכת חינוך ערכית, ניתן לעודד ולקדם תרבות של הישרדות של חברות לטווח ארוך. בינתיים ניתן לקוות שחלק מהיזמים הצעירים ש'עשו קופה', אם יש להם את הכישורים לכך, יפנו למעורבות פוליטית עם נשימה ארוכה כדי להגדיל את מאגר המנהיגים העתידיים במקום ללכת לקראת אקזיט נוסף".



בכל הנוגע לקברניטי המדינה והקשר שלהם לעיצוב דמותו של ההיי-טק הישראלי, אין לפרוהמן יותר מדי מלים חמות. כשאני שואל אותו אם יש לו עצות עבורם הוא משיב: "אני מקפיד לא לקרוא להם מנהיגים, כי זה כמה שנים שאין מנהיגות בישראל. כאשר אנו נמצאים בעידן שבו מובילי מדיניות מתמקדים בהישרדותם האישית, אין למי לייעץ. מובילי מדיניות המתמקדים בהישרדות אישית לא מסוגלים להוביל מהלכים ארוכי טווח לפתרון הבעיות, מכיוון שאין להם יכולת לקחת סיכונים שהם הכרחיים בהובלת שינוי - אין להם את אמון העם כדי לבצע אותם. התקווה שלי טמונה במנהיגות שתצמח מהדור הצעיר בעקבות ההבנה של המשברים הצפויים.



"מנהיגים צריכים להבין שמהיבטים רבים תהליך שלום אמיתי חשוב לנו יותר מאשר לפלשתינאים. מטבע הדברים זה ייקח קצת זמן, אבל לדעתי שווה להתאזר בסבלנות כי זה יקרה כאשר יופיעו סימני המשבר הראשונים. כדאי לזכור שמאז קום המדינה אנחנו חוסים תחת 'ענן' של חזון ביטחוני גם כאשר לא קיים איום הישרדותי ממשי. הגיע הזמן להתמקד בחזון חברתי חינוכי, כי אם חס וחלילה תתממש נהירת צעירים למדינות אחרות לא יישאר למובילי החזון הביטחוני על מי להגן".



עוד לא החליט מה יעשה כשיהיה גדול



פרוהמן פרש מאינטל ב-2001. "מאז אני בפסק זמן כדי להחליט מה אעשה כשאהיה גדול", הוא אומר. "בינתיים פרשתי גם מההיי-טק כדי לשנות כיוון - מ'לחיות כדי לעבוד' ו'להיות עסוק שווה אני קיים' - לכיוון של 'לחיות עם סיפוק יומיומי' עם חלומות בהקיץ על חזון עתידי של הישרדות המדינה וההיי-טק לטווח ארוך".



בשנים האחרונות עמל פרוהמן על כתיבת ספר בשם "מנהיגות - הדרך הקשה", שבימים אלה יוצא לאור בארה"ב ופרוהמן מקווה שייצא בקרוב גם בישראל. הוא גם פועל להקמת "מרכז לחשיבה אחרת" בדרום, שמטרתו לעודד את הדור הצעיר לדיונים ובהמשך גם מעשים - המבוססים על חשיבה "מחוץ לקופסה", בשאלות חברתיות, כלכליות ופוליטיות. "כל זאת כדי ליצור תשתית למנהיגות עתידית המסוגלת להוביל שינויים מרחיקי לכת בטווח הארוך".