דרושים ספונסרים למאבק חברתי

ערב יום השואה נודע כי איש העסקים נעם לניר, שמממן את מאבק ניצולי השואה להגדלת קצבאותיהם, דורש מאורלי וילנאי וגיא מרוז את הכסף שנתן להם בעבור הכנת סרט תיעודי על קצבאות הניצולים.

לניר לא אשם. יש לו כסף, וסביר להניח שהוא אכן מאמין במאבק. הבעיה היא לא בו או בבעלי הון אחרים שמאמצים מאבקים - לעתים מתוך אמונה ולעתים כדי לסלול את דרכם אל לב הפוליטיקה הישראלית. הבעיה היא בחברה הישראלית ובמבנה הפוליטי שלה, שאינו מאפשר עוד לנהל מאבקים צודקים בלא גב כלכלי.

אני מודה, גם אני חשבתי לפנות ללניר בבקשת תרומה. בשנה האחרונה אני שותפה לצוות פסיכולוגים שמנהל מאבק עיקש נגד סגירת תחנות בריאות הנפש והעברת הבעלות על הטיפול הנפשי לקופות החולים. מתברר שלא מספיק להסביר לעיתונאים, לח"כים ולציבור שסגירת תחנות בריאות הנפש תפגע בכולנו, תחריג קבוצות גדולות של אוכלוסייה שאין להן אבחנה פסיכיאטרית מטיפול נפשי ותייקר את הטיפול הנפשי לחולי הנפש. כיום צריך כסף כדי לנהל מאבק, צודק ככל שיהיה.

איך יכול להיות שעד לפני עשור או שניים מאבקים התנהלו כאן ללא תקציבי ענק וחסויות? דוד בן גוריון שכר לוביסטים כדי לשכנע את חבריו בצורך להקים מדינה? מאבק השילומים מגרמניה לניצולי השואה, שקרע את ישראל בשנות ה-50 באופן הרבה יותר מכאיב מאשר המאבק הנוכחי על הגדלת הקצבאות, נעשה בחסות בעל הון?

כך אפשר היה לראות את לניר נואם בעצרת המחאה של ניצולי השואה שהתקיימה לפני כמה חודשים, אבל לא את ח"כ קולט אביטל, שמטפלת בבעיותיהם של ניצולי השואה במשך כל השנה ולא רק כאשר הנושא בכותרות.

ההשפעה המסוכנת ביותר של השינוי הזה היא שאחרי "כוכב נולד" בחסות סלקום, מאבק איגוד מרכזי נפגעות תקיפה מינית נגד החלטת הפרקליטות בעניין הנשיא משה קצב בחסות רשת האופנה קום איל פו, מאהל המפונים בחסות ארקדי גאידמק ומצעד החיים בחסות לניר - כל דבר, מאירוע קטן עד עצרת המונים, נחשב כזקוק לחסות על מנת להתרומם. אין כמעט סיכוי להרים כיום מאבק חברתי עקבי ומתמשך ללא חסות.

גם אם אני מאמינה ללניר יותר מאשר לארקדי גאידמק, שהוא אכן תורם למאבק ניצולי השואה לא כדי לסלול את דרכו לפוליטיקה הישראלית או כדי למרק את שמו כבעל קזינו אינטרנטי - אני חושבת שמאבקים חברתיים אינם צריכים להיבנות על אמונה בטוהר כוונותיהם של התורמים להם, אלא על צדקת מטרתו של המאבק עצמו.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית ושותפה למאבק נגד הרפורמה בבריאות הנפש