אין ספק שבהלת הלוחמה הביוכימית תזרים מיליוני דולרים ליצרני הציוד הביוכימי, התרופתי והרפואי במהלך השנים הבאות, אך אין המשמעות שכולם יהפכו להשקעה כדאית. התשובה לשאלה איזו חברה תפיק רווחים תלויה כמובן באילו מחלות מדבקות או רעלים יבחרו הטרוריסטים להשתמש. האנתרקס הוא רק אחד התסריטים האפשריים.
אפשרויות נוספות כוללות התפרצויות של קולי, קדחת דנגה או שחפת. על פי ספר חדש בשם, "חיידקים: כלי נשק ביולוגיים ומלחמתה הסודית של אמריקה", שנכתב על ידי ג'ודית מילר (Judith Miller), המומחית לטרור ביולוגי של ה"ניו יורק טיימס", שביום שישי האחרון פתחה מכתב, שעל פי החשד היה נגוע באנתרקס, אך העלה תוצאות שליליות לבסוף. השימוש רחב ההיקף הראשון של לוחמה ביו כימית על ידי טרוריסטים בארה"ב, היה התפרצות סלמונלה בברי הסלטים של אורגון ב-1984. דוגמה נוספת היא הריגתם של 12 איש, ופציעתם של מאות אחרים בידי טרוריסטים, שהפיצו גז עצבים ברכבת התחתית של טוקיו ב-1995.
רק כלים מעטים קיימים כיום כדי להתמודד עם לוחמה כזו. לאחר שלוש שנות עבודה על חיסון לאנתרקס, עבור צבא ארה"ב, עדיין מחכה חברת ביופורט לאישורו של מנהל המזון והתרופות. עם זאת, ברור שארה"ב חייבת לייצר חיסון ואנטיביוטיקה, ובמקביל לשדרג את השירות הרפואי ואת מערכת המעקב אחר מגיפות.
איום הטרור הביולוגי עשוי לסגת
אך סוון בורהו, השותף באורבימד אדווייזרס, מנהל קרן שירותי בריאות המנהלת נכסים בשווי 3.5 מיליארד דולר, מזהיר מפני השקעה רחבה מדי בחברות תרופות וביוכימיה, מכיוון שאיום הטרור הביולוגי עשוי לסגת, ועמו העניין שבהשקעה במגזר זה.
מאז עלה האנתרקס לכותרות בשבוע שעבר, משך בורהו את כספו מכמה מהשחקניות ההגיוניות ביותר בתחום הלוחמה בטרור, כמו קפאיד (סימול CPHD), המייצרת ערכת בדיקה, היכולה לאתר פתוגנים כימיים או ביולוגיים בתוך דקות. הוא הפך זהיר גם לגבי הדרון (סימול HDRN), למרות שהממשלה העניקה זה עתה לחברה 800 אלף דולר, לייצור חיסון כנגד אנתרקס.
יתרה מכך, בורהו טוען שכמה מן החברות האלה, שעדיין לא הניבו אפילו רווח ראשוני, נהנות מהערכת שווי כה גבוהה, עד שנראה שמחיריהן לא יגביהו עוד.
"תת המגזר הביוטכנולוגי אופנתי מאוד כעת ומחולל התרגשות רבה. אך כמו חברות ביוכימיות של תאי גזע, נראה שמניות רבות יסיימו את דרכן בגוויעה איטית", אומר בורהו. הוא מעדיף חברות עם בסיס איתן, שסיכוייהן לזכות בחוזים מצד משרד ההגנה, או מצד גורמים פרטיים, הם גבוהים.
למעשה החברות האהובות עליו ביותר אינן נסחרות כלל בשווקים האמריקאים: אקאמביס הבריטית, המייצרת חיסון לאבעבועות שחורות, ובאייר הגרמנית, האחראית לאנטיביוטיקת סייפרו, ששדר NBC תום ברוקאו וחברי צוותו משתמשים בה כעת. למרות שחברות אלה אינן רווחיות עדיין, בורקו משגיח גם על מהלכיהן של IGEN (סימול IGEN), המייצרת מערכות דיאגנוסטיות לגילוי חומרים ביולוגים, ולומינקס (סימול LMNX), המייצרת מתקן היכול לבצע עד 100 מבחנים ביולוגים, בו זמנית, על טיפת נוזל אחת.
מניות נהנו מקפיצות, אך האם הן יוסיפו לטפס?
בינתיים, למרות שמספר מניות אמריקאיות נהנו מקפיצות קצרות טווח, השאלה היא האם הן יוסיפו לטפס. קפאיד, המייצרת ערכת בדיקה המאתרת פתוגנים כימיים או ביולוגיים, נסקה ב-408.5%, מ-1.53 דולרים ב-10 בספטמבר, ל-7.78 דולרים לאחר הסגירה ביום שישי. המניה, שעדיין אינה רווחית, נסחרת במכפיל של 19, בהתבסס על ההכנסות המוערכות ל-2001 - 10.95 מיליון דולר.
ברוקר דלטוניקס (סימול BDAL), המייצרת מכשיר ספקטרומטר לבדיקת אוויר, נהנתה גם היא מקפיצה קצרת טווח. מנייתה עלתה ב-43.3% מאז התקפה, וסגרה ביום שישי במחיר של 20.49 דולר. המנייה הרווחית, נסחרת במכפיל רווח של 333, בהתבסס על רווחי 2001, ועל יחס מחיר-מכירות של 1.2, בהתבסס על הערכת ההכנסות לשנת 2001 - 92.75 מיליון דולר.
אפלייד ביוסיסטמס (סימול ABI), חברה המתמחה בגנומיקה ובאינטראקציה תרופתית, עלתה ב-27% מאז 10 בספטמבר ל-30.07 דולר ב-12 באוקטובר. היא נסחרת במכפיל רווח של 32, וביחס של מחיר-מכירות של 3.9, בהתבסס על הכנסות של 1.62 מיליארד דולר ב-2001.
נאנוגן (סימול NGEN), שזכתה במענק של 1.5 מיליון דולר מהצבא, כדי לייצר התקנים אלקטרונים מיניאטורים, שיכולים לזהות גורמים של לוחמה ביולוגית, בדגימות דם אנושיות, עלתה ב-81.6% מ-4.74 דולרים ל-8.61 דולרים ביום שישי האחרון. המניה אינה רווחית עדיין, אך נסחרת בשיעור מחיר-מכירות של 14, בהתבסס על הכנסה מוערכת של 12.97 מיליון דולר ב-2001.
ביצועים מצוינים בשל קניית היתר
אך ברגע שמשקיעי המומנטום ייפטרו מהמניות החמות, ישובו המשקיעים הרציניים לחברות הנהנות מסבירות גבוהה לזכות במימון ממשלתי. לדוגמא: הווארד הורן, המשמש כאנליסט ב-UBS ורבורג, הציב המלצת "החזק" על קפאיד. "המניה העמידה ביצועים מצוינים בראשית השבוע בשל קניית היתר, אך לא יכולנו להצדיק את המחירים", אומר הורן. "כדאי לנהוג בזהירות, ולא לשנות את המודל עד שנדע להיכן יזרמו כספי הממשלה".
הממשלה שוקלת להוציא 1.5 מיליארד דולר, כדי לפתח חיסון ל-60 יום כנגד אנתרקס ל-12 מיליון אנשים. אך זהו רק פיתרון יחיד וקטן. הממשלה והמשקיעים הזרים כבר הוציאו למעלה מ-3 מיליארד דולר השנה על הגנה ביולוגית, אומר אהרון לינדברג, המשמש כאנליסט מחקר בדוהרטי.
"החברות הללו נמצאות רק בנקודת הפתיחה", אומר לינדברג. "עומדות בפניהן שפע של הזדמנויות. אך זה עומד להיות שטח השקעות ערמומי. יש שם הרבה נעלמים".
קיימת עם זאת ודאות אחת: "טרור ביולוגי והגנת העורף יהפכו לשטח שידרוש הזרמה של השקעות נוספות", אומר איש UBS הורן, ומוסיף שלא ראה עדיין כל "מספרים מוצקים", אך הוא יודע שהם יהיו משמעותיים. כתוצאה מכך יוכלו המשקיעים ליהנות מאוד ממציאות עגומה זו.
הכותב/ת נמנה/ית על צוות הכתבים ו/או בעלי הטורים של אתר TheStreet.com. המידע המובא אינו מהווה בשום אופן המלצה לרכוש או למכור מניות
על חיידקים, מניות וסכנות אחרות
לי בארני
16.10.2001 / 21:57