בנק ההשקעות העריך מוקדם יותר השבוע כי מחיר הנפט עשוי לנסוק לרמה של 150-200 דולר לחבית בתוך פרק זמן של חצי שנה עד שנתיים, במידה שההיצע בשוק לא יצליח לענות על הביקוש הגובר לנפט במדינות המתפתחות. אנליסט גולדמן סאקס, ארג'ון נ. מורטי, החתום על הדו"ח, הצליח לצפות את הזינוק הנוכחי במחירי הנפט הגולמי, כאשר העריך במארס 2005 כי מחיר הנפט עשוי לזנק ל-105 דולר לחבית עד שנת 2009.
גולדמן סאקס העלה את התחזית שלו בנוגע למחיר הנפט לשנת 2008 מ-96 ל-108 דולר לחבית, את התחזית למחיר הנפט בשנת 2009 ל-110 דולר מ-105 דולר לחבית ואת התחזית ל-2010 מ-110 דולר לחבית ל-120 דולר לחבית.
"הסיבות לעליית מחיר הנפט כבר הוצגו לא פעם בעבר - עלייה בביקוש בסין ובהודו, נפילת הדולר אשר הופכת את ההשקעה בנפט כגידור נגד אינפלציה, השקעות של ספקולנטים, סירוב ארגון אופ"ק להגדיל את ההיצע, חששות מפגיעה בתפוקה באיראן, עיראק וניגריה, וצווארי בקבוק בתחום זיקוק הנפט בארה"ב", העריך אנליסט הברוקר MF גלובל, ג'ון קילדף, בראיון לאתר מרקטווץ' השבוע.
משרד האנרגיה האמריקאי העלה שלשום את תחזית מחיר הנפט הממוצע בשנת 2008 ב-9 דולרים לרמה של 110 דולר לחבית, לעומת מחיר ממוצע של 72 דולר לחבית בשנת 2007. המשרד גם העלה את תחזית המחיר הממוצע בשנת 2009 לרמה של 103 דולר לחבית.
מחיר "הזהב השחור" זינק כמעט פי ארבעה בתוך ארבע שנים בעקבות נסיקת הביקוש הגלובלי לנפט, התייקרות עלויות הפקתו וחוסר יציבות פוליטית במדינות עתירות נפט - אשר הגבירו את החששות כי היצע הנפט לא יעמוד בביקוש, וגרוע מכך - כי שוק הנפט העולמי הגיע לשיא תפוקתו.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מסרה בחודש שעבר כי תפוקת הנפט של רוסיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, ירדה ברבעון הראשון של השנה - לראשונה זה עשור. הירידה בתפוקת רוסיה, שאינה חברה בארגון אופ"ק, נרשמה לאחר שתפוקת הנפט של המדינות שאינן חברות באופ"ק נותרה כמעט ללא שינוי מאז שנת 2005 על רקע ייקור עלויות הקידוח בשל מיקומם הנידח יחסית של שדות חדשים.
הידלדלות שדות הנפט של יצרניות נפט גדולות דוגמת בריטניה, נורווגיה ומקסיקו, חיזקה בשנים האחרונות את ההערכות כי העולם הגיע לשיא תפוקת הנפט. בה בעת, מדינות שתפוקתן ממשיכה לצמוח, עומדות בפני עלויות קידוח גבוהות יותר. כך למשל, עלות הפקת חבית נפט בקנדה, אשר נהנית מגידול בתפוקתה הודות להשקעות עצומות בדלק כבד במחוז אלברטה, עולה כעת על 65 דולר, לפי הערכות מסוימות.
סוגיית שיא תפוקת הנפט עלתה בראשונה לאחר שהגיאולוג מ. קינג יוברט הראה במחקר לפני 50 שנה כי תפוקתם של שדות נפט או מדינות הולכת וגדלה מדי שנה, עד שהיא מגיעה לשיא - פחות או יותר בשלב שבו מחצית מהעתודות נוצלו. מנקודת אל-חזור זו הולכת ומתכווצת התפוקה עד לאפס. תחזיתו של יוברט כי תפוקתה של ארה"ב תגיע לשיא ב-1970 התממשה בדיוק מפליא, ומאז הגיעו מדינה אחר מדינה בעולם לשיאי תפוקה.
בעשור החולף נרשמה ירידה בתפוקתן של יותר משני שלישים מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, ובכלל זה למעלה ממחצית מדינות אופ"ק. התפוקה העולמית של נפט "רגיל" - ללא נפט כבד, קידוחים ימיים עמוקים ובקוטב ונוזלי גז טבעי - כבר הגיעה לשיאה ב-2004, לפי נתוני האיגוד לחקר שיא תפוקת הנפט והגז (ASPO). מספר גדל והולך של מומחים גורסים כי נקודת השיא בתפוקה העולמית הגיעה.
ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט עשויות להיות הרבה מעבר להתייקרות מחירי הדלק. הזמינות היחסית של הנפט והקלות שבה ניתן לזקק אותו יוצרות עודף אנרגיה - פער בין כמות האנרגיה המופקת מנפט לבין כמות האנרגיה הנדרשת כדי לשאוב אותו ולזקקו.
עודף אנרגיה זה מבטיח את קיומם של מאפיינים רבים של אורח החיים המודרני, בהם ניוד סחורות בעלות נמוכה, תהליכי פירבור עירוניים והעסקת חלק קטן מכוח העבודה בייצור מזון עבור מרבית הציבור המועסק בשירותים ובייצור. מצב זה עשוי להשתנות בעקבות שיא התפוקה, שאחריו תידרש השקעה גדולה יותר של אנרגיה בייצור כל חבית נפט - דבר שיצמצם את כמות אנרגיה המופנית לתפעול מגזרים אחרים של הכלכלה.
נכון להיום, אין בנמצא דלקים חלופיים שמייצרים עודף אנרגיה גדול יותר מזה של הנפט. בשל כך, צפוי שיא תפוקתו להיות שונה משיאי תפוקה קודמים, אשר בישרו על המעבר משימוש בעץ לפחם ועל המעבר מפחם לנפט - ושבעקבותיהם נרשם גידול בעודף האנרגיה הודות ליעילות גבוהה יותר של מקורות האנרגיה החדשים.
"הזהב השחור" לא עוצר: בדרך לזינוק של 10% תוך שבוע; הגיע אל סף 124 דולר לחבית
נמרוד הלפרן
8.5.2008 / 18:32