אופיר פינס: "אין מספיק שקיפות ומעורבות של הציבור בתהליכי תכנון ובנייה בישראל"

חברי כנסת, מבקר המדינה, פקידי ממשלה ועורכי דין מנסים לייעל במשך שנים את השיטה, באמצעות פרסום באינטרנט וחובת מסירה אישית של ההודעות. עד כה ללא הועיל.



שימו לב תושבי זיכרון יעקב: חברות הבנייה אמירי זיכרון יעקב ושיכון עובדים מבקשות להוסיף קומת מגורים בפרויקט מגורים בכתובת "גוש 12728, חלקות 28-30, מגרשים 1017-1019". שם פרויקט המגורים לא מופיע במודעה, גם לא שם הרחוב שבו הוא מוקם.



רוצים פרטים נוספים? תיאלצו לסור למשרדי הוועדה המקומית השומרון. אם נראה לכם שהליך יידוע הציבור במקרה זה אינו תקין, הרי שמדובר בדוגמה שרירותית אחת מתוך מאות פרסומים דומים, שממוקמים בדפים האחוריים של העיתונים, לרוב הנפוצים פחות בישראל. על פי רוב, השפה אינה מזמינה וגודל האותיות מצריך שימוש בזכוכית מגדלת.



דוגמה נוספת. לפני כחודש התפרסמה בשני עיתונים יומיים ובמקומון אחד מודעה על הפקדת תוכנית תאמק2550א, או בשמה העממי - כיכר המדינה בתל אביב. התוכנית קבעה שינוי משמעותי: קניון שתוכנן להיבנות בכיכר בוטל ובמקום 3 בניינים בני 29 קומות, כפי שתוכנן במקור, יוקמו 3 מגדלים בני 40 קומות בגובה 153 מטר - בערך גובהו של הבניין המרובע בעזריאלי.



באף עיתון כלכלי לא נכתב אודות השינוי הדרמטי, עד שהגיעה לעיתונאים "הודעה לעיתונות" מטעם אחד מבעלי העניין בתוכנית. סביר להניח כי בדומה לעיתונאים המסקרים את תחום הנדל"ן, גם מאות בעלי העניין במתחם והשכנים המתגוררים סביב לכיכר, לא שמו לב למודעה בעיתון.



ומי שחושב כי המידע המופיע במודעות מסוג זה הוא כללי וחסר חשיבות בעבור אזרחים מן השורה שאינם עוסקים בתחום הנדל"ן - טועה. מרגע פרסום המודעות השעון מתחיל לתקתק. ב-60 הימים שלאחר פרסום ההודעה תוכלו להגיש התנגדויות. בחלוף 60 הימים תגלו שיהיה לכם קשה מאוד לשכנע מישהו לעצור את התהליך.



חוק התכנון והבנייה קובע כי הפקדת כל תוכנית תכנונית מחויבת בליווי הודעה לציבור בעיתונות. ב-43 השנים שחלפו מאז חוקק החוק חלה התקדמות מטאורית בתחום טכנולוגיית המידע, אלא שלמעט תיקון משמעותי אחד לחוק - תקנה הקובעת כי יש להציב שלט בשטח המיועד לשינוי תכנוני - מסגרתו הכללית לא השתנתה.



כדי לנסות ולשנות את המצב הגישו ביולי 2007 חברי הכנסת מטעם סיעת חד"ש חנא סוויד, מוחמד ברכה ודב חנין, הצעת חוק שמטרתה חיוב פרסום הודעות התכנון והבנייה באתר האינטרנט של משרד הפנים - אתר, שעל פי נתוני המשרד, נרשמות בו 150 אלף כניסות של משתמשים שונים בחודש. הצעת החוק עדיין לא הועלתה לקריאה ראשונה בכנסת.



"השימוש ברשת האינטרנט, שגובר בהתמדה בישראל, ושיטות החיפוש הנוחות שמאפשרת הרשת מהווים הזדמנות לשימוש בכלי האינטרנט לפרסום הדעות התכנון והבנייה", מדגישים השלושה. "פרסום הודעות התכנון והבנייה במדור מיוחד באתר יגרום לכך שתהיה כתובת ארצית אחידה לכל הפרסומים, בסביבה רלוונטית לעניין. מעבר לכך, הפרסום ימשיך לאורך זמן ארוך, זמן רב אחרי שהמודעות הקטנות בעיתונים, המתפרסמות במשך שבועות ספורים בלבד, מפסיקות להתפרסם", מוסיף ח"כ חנין.



גם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, התעכב על סוגיית היידוע של הציבור בעניינים תכנוניים בדו"ח האחרון שפירסם בפברואר 2008, שנוגע לרשויות המקומיות: "לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדות התכנון המקומיות לשאוף להעמיד לרשות הציבור אתרי אינטרנט שיציגו מידע נרחב ככל האפשר על הוועדה ופעולותיה, ובכך יאפשרו שקיפות כלפי הציבור של פעילות הוועדה ויחסכו לציבור זמן וטרחה".



"אינטרס שלא לתת במה לפרסום"



מבדיקה שערך TheMarker לצורך כתבה זו ביותר מ-20 אתרי אינטרנט עירוניים לא נמצאה ולו עירייה אחת שהשתמשה באתר העירוני שלה לצורך פרסום הודעות בדבר תכנון ובנייה - כפי שממליץ המבקר בדו"ח.



במארס 2008 קיימה ועדת הפנים ישיבה שנועדה לבחון אפשרות להעתיק את כפר הנופש המתוכנן בחוף פלמחים אל תוך קיבוץ פלמחים, בשל פגיעה אפשרית בסביבה החופית. ארגונים סביבתיים טענו כי המכרז להקמת כפר הנופש היה לא תקין, מכיוון שחלק גדול מהציבור כלל לא היה ער לקיומו.



"אין מספיק שקיפות ומעורבות של הציבור בתהליכי תכנון ובנייה בישראל", אמר בישיבה יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אופיר פז פינס (עבודה). "מוכרחים לשנות באופן יסודי את האופן שבו מתפרסמות לציבור הודעות של ועדות תכנון ובנייה. הטקסטים מופיעים בכתב קטן וצפוף שאינו מובן אפילו לאנשי מקצוע".



הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים שוקי אמרני אמר בעניין כי "צריך להיות איש מקצוע עם זכוכית מגדלת, כדי לקרוא ולהבין את המידע המתפרסם. ראוי שפרסום המידע לציבור יקבל תפנית".



ברשות מקומית גדולה שאליה פנינו כדי שתבדוק אפשרות להיות הראשונה בישראל לפרסם באינטרנט מודעות בדבר תכנון ובנייה, בדקו את העניין בצורה מקיפה - אבל השיבו בשלילה. לטענת היועץ המשפטי של הרשות, פרסום ההודעות יחשוף את העירייה לתביעות משפטיות.



"מי שמשלם בעבור פרסום המודעות בעיתונים הם יזמי התוכניות. על פי רוב, מדובר בגופים פרטיים שמעדיפים את המתכונת הנוכחית - מודעה קטנה ונידחת. גורמים אלה יכולים לטעון נגד פרסום המודעות באתר העירוני כמה טענות, שהמחוקק עדיין לא נתן עליהן את הדעת.



"ראשית, מדובר במשאב עירוני שייעשה בו שימוש לצורך פרטי (גם אם זה לטובת כלל הציבור). שנית, לשון החוק אינה מחייבת פרסום באתר העירוני. לאותם גורמים יש, במקרים רבים, אינטרס שלא לתת במה רחבה לפרסום - מה שיכול להוות עילה לתביעה משפטית נגד העירייה", הסביר היועץ המשפטי של העירייה.



"הודעה אישית על התוכנית"



עו"ד ניסן שריפי אומר כי הפרסום באינטרנט הוא חשוב, אך יש דרך טובה ממנו ליידע את הציבור - חובת מסירה אישית של הודעות תכנון ובנייה לנוגעים בדבר. "נתקלתי במקרים רבים של אי יידוע, דבר שמביא לתהליך כמעט בלתי נמנע של תביעות משפטיות שיכלו להיחסך. אם בעלי קרקע באזור הפרויקט היו מודעים להליכים התכנוניים, הם היו מגיעים להבנות בשלבי התכנון, ומפחיתים עומס מהמערכת המשפטית".



עו"ד משה שוב, המתמחה בתחום התכנון והבנייה, מסביר כי הרשויות מתנגדות לחובת מסירה אישית, כדי שלא לעורר תביעות מסוג אחר - תביעות לפיצויים מצד בעלי קרקע, בעיקר במקרים של הפקעות מקרקעין לצורכי ציבור: "להערכתי, הרשויות אינן מעוניינות בחובת מסירה אישית כי הן מודעות לחוק שקובע כי ניתן לתבוע פיצויים על הפקעת קרקע רק בשלוש השנים שלאחר פרסום התוכנית ברבים. במקרים רבים, בעלי קרקע לא שמים לב, הזמן עובר, והם מנועים מלהגיש תביעות, ובעצם הפסידו כסף", אומר שוב.



עו"ד עודד ישראלי, המתמחה בתחום תכנון ובנייה, מדגיש את חשיבות השקיפות הנדרשת מגופים ציבוריים ומגופי התכנון, במיוחד כשהדבר נוגע לקרקעות. "הייתי שמח אם על סגירת מרפסת היתה מתפרסמת מודעה בצורה טובה יותר - אבל בואו נתחיל עם הדברים הגדולים יותר, כמו שינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות והפקעות לצורכי ציבור.



"השיטה חייבת להשתנות, באמצעות פרסום באינטרנט או על ידי חובת מסירה אישית. כשעירייה רוצה שמישהו ינקה את הקרקע שלו כי היא מזוהמת, פקידיה יודעים למצוא את האדם ולמסור לו באופן אישי דרישה בעניין - אז למה זה לא קורה כשרוצים להפקיע קרקע או לבנות בניין גבוה שפוגע בזכויות האזרחים?", תוהה ישראלי.



חובת הפרסום של מידע תכנוני



חוק התכנון והבנייה חוקק ב-1965. במשך השנים נוספו לחוק תקנות, וכמה מהקיימות חודדו. החוק קובע כי תוכנית בנייה תפורסם בשני עיתונים יומיים בשפה העברית - "לפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ", לשון החוק - וכן בעיתון מקומי המתפרסם אחת לשבוע.



באזור שבו מהווים דוברי ערבית לפחות 10% מהאוכלוסייה, יפורסמו מודעות בעיתון המתפרסם בשפה הערבית ובעיתון נפוץ בעברית ומודעה נוספת תפורסם בעיתון מקומי. לפני כשנתיים נקבע כי יזם תוכנית מחויב להציב שלט בשטח שבו תתבצע התוכנית בפועל למשך 60 יום מעת הפרסום. אלא שבמקרים רבים מדובר בשטח גדול ולא ברור היכן יש למקם את השלט.