הבייבי-סיטרים של ילדי העולם

הכל התחיל בחמישה תקליטורי DVD שהיו מונחים בתוך עגלת תינוקות. בני הזוג גיא אורנים ושרון רכטר, אז שני אנשי פרסום שעשו את צעדיהם הראשונים בניו יורק, הזמינו לארוחת ערב כמה חברים. אחת המוזמנות הגיעה עם התינוקת שלה, והמארחים שמו לב כי בעגלה מונחים לצד החיתולים והבקבוקים חמישה תקליטורי DVD לתינוקות.



"זה היה ממש מוזר", מספר אורנים. "שאלנו אותה למה היא צריכה להסתובב עם כל-כך הרבה תקליטורים, והיא השיבה: 'זה הופך את הילדים ליותר חכמים'. פתאום הבנו שיש כאן פוטנציאל עסקי - לקחת את מודל ה-DVD לתינוקות ולנסות לתרגם אותו לטלוויזיה".



אורנים ורכטר, אז בני 31 ו-27, החליטו לבחון את העניין ברצינות. הם ביצעו בדיקת נאותות וגילו שמדובר בתחום שמגלגל בכל שנה בארה"ב יותר ממיליארד דולר. בהמשך הם גייסו משקיעים, ייצרו תכנים, שיכנעו את חברות הכבלים לרכוש את המוצר שלהם - ונהפכו לראשונים בארה"ב שהשיקו ערוץ המיועד אך ורק לתינוקות. BabyFirstTV משדר 24 שעות ביממה תכנים חינוכיים, רובם סדרות אנימציה, שנוצרו במיוחד בעבור תינוקות. אורנים ורכטר טוענים כי כיום BabyFirstTV הוא ערוץ התינוקות עם התפוצה הגדולה בעולם.



כל הסיפור נשמע מוזר אף יותר כשמגלים כי עד לפני פחות מ-10 שנים אורנים היה שופט צבאי. אורנים, 36, החל את הקריירה המקצועית שלו כעתודאי בתחום המשפטים. לאחר שהתגייס שירת כתובע צבאי ובגיל 27 נהפך לשופט הצבאי הצעיר ביותר בצה"ל. במקביל לעבודתו כשופט הוא למד מינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן התחיל דוקטורט בתחום באוניברסיטת בר אילן. "הגעתי למסקנה כי המצב שבו אני שופט צבאי ביום ודוקטורנט בלילה לא מסתדר, אז החלטתי לעזוב את הצבא", הוא מספר.







אורנים השתחרר ב-2000 והתקבל לעבודה במשרד הפרסום גיתם, שאחד מבעליו הוא משה תאומים. "לא היה לי ניסיון קודם בתחום, אבל הם כנראה התלהבו מהשילוב של דוקטורנט, בוגר מינהל עסקים ושופט צבאי", הוא אומר.



את דרכו בעולם הפרסום החל אורנים כפלנר זוטר, עם משכורת נמוכה ב-50% ממה שהשתכר כאיש קבע. ואולם הוא היה מרוצה. "בחרתי בפרסום כי התלהבתי מהיכולת להשפיע ולשנות התנהגות של אנשים", הוא אומר. "התעניינתי בפרסום פוליטי, ורציתי לעבוד עם מושיק תאומים". אורנים קודם במהירות ולאחר שנתיים כבר היה סמנכ"ל בכיר במשרד ומנהל מחלקת אסטרטגיה.



באותן שנים גם רכטר, 32, עשתה את צעדיה הראשונים בתחום הפרסום. היא סיימה תואר ראשון במשפטים ומינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ולאחר ההתמחות החליטה לשנות כיוון והחלה לעבוד כתקציבאית ופלנרית במשרד הפרסום גליקמן נטלר סמסונוב.



ב-2002 התחרה המשרד שבו עבדה עם גיתם על תקציב הפרסום של טמפו - והפסיד. "אחרי שזה קרה אח שלי התקשר והציע לסדר לי בליינד דייט עם הבחור שניצח אותי במכרז", היא מספרת. "מיד רציתי להכיר אותו. זה גם היה נושא השיחה המרכזי שלנו בפגישה הראשונה".







היחסים של רכטר עם אורנים התהדקו, אך אלה שבינה לבין מקום עבודתה לא נמשכו זמן רב. ערוץ הטלוויזיה הישראלי בארה"ב, הרוכש תכנים מערוצים ישראליים ומשדר אותם למנויים, חיפש ב-2003 מועמדים לניהול אחד מסניפיו. רכטר התמודדה על המשרה - וזכתה. התפקיד החדש שלה כלל גיוס מנויים, יצירת שיתופי פעולה וניהול היחסים עם חברת הלוויין דיש נטוורקס, שלה כ-13 מיליון מנויים בארה"ב. באופן טבעי, הדבר היה כרוך גם במעבר לארה"ב.



אורנים נסע בעקבות בת זוגו והתכוון להשתלב בתעשיית הפרסום המקומית. הוא התקבל לעבודה באוגילבי, אחד מחמשת משרדי הפרסום הגדולים בעולם, אך אז נערכה ארוחת הערב ששינתה את מסלול חייהם.



מלכוד 22



כשאורנים ורכטר החלו בהקמת BabyFirstTV שלטה בשוק הווידאו לילדים חברת בייבי איינשטיין, שנקנתה על-ידי דיסני ב-2000. "חוץ ממנה היו עוד המון מותגים קטנים אחרים, לא בהכרח מקצועיים מבחינת סטנדרט של הפקה", מספר אורנים.



בני הזוג נדהמו לגלות כי בארה"ב, שבה מוקדש ערוץ כמעט לכל תחום עניין אזוטרי, אין ערוץ לתינוקות. "ביררנו אפילו אם היה בעבר ערוץ כזה שנכשל, אבל התברר שלא היה", נזכר אורנים. "אני חושב שזה קרה מפני שהטלוויזיה בארה"ב מונעת על-ידי פרסום, ותינוקות הם לא קהל שמעניין פרסומאים. הם לא משפיעים על החלטות הקנייה".



כדי להתגבר על הבעיה הזאת החליטו השניים כי BabyFirstTV יהיה ערוץ פרימיום - כלומר ערוץ שהצפייה בו כרוכה בתשלום דמי מנוי חודשיים. למודל העסקי הזה היו שני יתרונות: הוא חסך מהתינוקות ומהוריהם את הפרסומות, שמשודרות בשאר ערוצי הילדים בארה"ב; וחשוב מכך - הבטיח לחברות הכבלים והלוויין הכנסה, משום שהן מקבלות חלק מדמי המנוי שמשלם כל אחד מלקוחות הערוץ.







"כמעט כל ערוצי הפרימיום בארה"ב מתחלקים לשלושה סוגים: ספורט, סרטים ואתני - וסברנו ששוק ההורים לתינוקות מתנהג כמו שוק אתני", מסבירה רכטר. "אצל הורים יש מאפיינים מאוד חזקים של קהילה".



"בנוסף, הורים מוכנים להשקיע בילד שלהם יותר ממה שהם משקיעים בעצמם", אומר אורנים. "למשל, הורים רבים לא ירכשו לעצמם מזון אורגני שעולה פי שניים מאוכל רגיל, אבל בשביל הילדים שלהם הם כן יעשו את זה".



למרות הפוטנציאל האדיר של השוק ואף שלא היו להם מתחרים, המשימה שניצבה בפני אורנים ורכטר היתה קשה מאוד. מבדיקות שהם ערכו עלה כי העלות הממוצעת של השקת ערוץ טלוויזיה חדש בארה"ב יכולה להגיע לכ-70 מיליון דולר.



כדי להתגבר על הבעיה הזאת החלו השניים בגיוס משקיעים. ב-2004 הם פנו לרבקה בלדגרין, שאותה מכירה רכטר באופן אישי. בלדגרין היא בתו של מייסד סולתם שלמה זבלודוביץ ואשתו של אריה בלדגרין, שמכר לפני כחצי שנה את חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית אג'נסיס לענק התרופות היפאני אסטלס תמורת 537 מיליון דולר. היא אהבה את הרעיון, אך אמרה כי תסכים להשקיע בערוץ רק אם חברות הכבלים והלוויין יגלו בו עניין.



כדי להוכיח שהעניין הזה אכן קיים הציגה רכטר את הקונצפט של הערוץ בפני מנהל הערוצים האתניים בחברת הלוויין דיש נטוורק, שאותו הכירה מהתקופה שבה עבדה בערוץ הישראלי. הוא אמר כי ישקול בחיוב את שידורו של הערוץ וציין כי מדובר ברעיון אשר עונה על צורך שקיים בשוק האמריקאי. לאור התגובה החיובית הסכימה בלדגרין להשקיע בערוץ, ורכשה 20% מהבעלות באמצעות חברת האחזקות בלו קפיטל. בעקבות השקעתה של בלדגרין הביעה גם חברת ההשקעות הישראלית קרדן אן.וי עניין בערוץ, ורכשה 30% מהבעלות עליו. אחד מבעלי המניות בקרדן הוא איתן רכטר, אביה של שרון. רכטר משמש גם מנכ"ל קרדן ישראל, שהיא חברה בת של קרדן אן.וי.



לשניכם לא היה כל ניסיון קודם בתעשיית הטלוויזיה. לא הפחיד אתכם להקים עסק כל כך מורכב בתחום שאתם לא מכירים?



רכטר: "הפילוסופיה שלנו מתחילת התהליך היתה שכיזמים אנחנו לא צריכים להיות מומחים בתחום, אלא רק להניע את התהליך ולמצוא את המומחים שיודעים לעשות את העבודה. תמיד היתה אפשרות שניכשל, אבל נראה שצריך להיות אופטימים כדי להיות יזמים בתחום הזה. חוץ מזה, שנינו כבר ביצענו בעבר כמה שינויי קריירה משמעותיים".



לאחר שהצטיידו בגב פיננסי ניגשו אורנים ורכטר לשלב פיתוח התכנים והשיווק - ולצורך כך גייסו מומחים מקומיים. ראשית גייסו בני הזוג שני מומחים בתחום ההפצה לחברות כבלים ולוויין, שעבדו תמורת שכר נמוך ובונוסים בעבור מכירות. לאחר מכן הם החלו לחפש אנשי חינוך. "ראיינו דוקטורים לחינוך ואנשי מקצועי אחרים, שייעצו לנו לגבי הפקת תכנים לתינוקות", מספר אורנים. "זה היה מלכוד 22: מצד אחד אתה מנסה להימנע מהפקות גדולות לפני שחברות הכבלים והלוויין חותמות אתך על עסקה, ומצד שני אתה חייב להשקיע במומחים ובהפקת התוכן כדי לקבל את אותה התחייבות".







העובדה כי זול יותר להפיק תוכניות לתינוקות מכאלה המיועדות למבוגרים עזרה ליזמים להתמודד בקלות יחסית עם המלכוד. "אצל המבוגרים עיקר ההשקעה היא ביצירת אפקטים ובגיוס טאלנטים, ואצל תינוקות אין את העלויות האלה", אומר אורנים. "עלות ההפקה של ערוץ לתינוקות היא זולה יותר גם מפני שהתוכן חייב להיות אטי יותר, עם צבעי יסוד. לא מדובר כאן בהפקות בסגנון של שרק. מצד שני, קשה להבין מה תינוקות יאהבו ומה לא".



מה גיליתם?



"שהם אוהבים מוסיקה וצבעי יסוד: אדום, כחול, ירוק, שחור או לבן. הם לא מבינים בצבעי פסטל וגוונים כמו ורוד, תכלת או סגול בהיר, לכן אנחנו מנחים את המעצבים הגרפיים שלנו לא להשתמש בהם. האתגר הגדול שלנו הוא איך ליצור תוכן לילד בן שלושה חודשים שיתאים גם לילד בן שלוש שנים. תינוקות אוהבים שגרה. יש לנו תוכנית בשם "Tillie Knock Knock", שבה יש ברווזה שיושבת בבית ובכל פעם באה לבקר אותה חיה אחרת. חשוב שהטקסטים יהיו זהים ורק החיה שמגיעה לביקור תשתנה. לתינוקות חשוב המתח בין האפשרות לצפות מה יקרה על המרקע לבין הופעת שינוי".



הפקת התכנים מתבצעת ברובה בארה"ב, שם מועסקים המומחים - פסיכולוגים, רופאים, תזונאים ואנשי חינוך - שיוצרים את הקונצפט לתוכניות. בהמשך נכנסים לתמונה תסריטאים, אנשי קריאייטיב, מעצבים גרפיים ואנימטורים.



חלק מההפקה מתבצע בישראל וכאן אף נמצא מרכז השידור הבינלאומי של הערוץ. בישראל מעסיק BabyFirstTV כ-20 איש ובארה"ב ובשאר העולם עובדים כ-40 איש נוספים.



אחד מאלף



עם התקדמות מאמצי המכירות נפגשו השניים עם דיוויד מטלון, שהיה באותה תקופה מנכ"ל ריג'נסי אנטרפרייזס - חברת הפקות בבעלות המפיק ארנון מילצ'ן וחברת פוקס, המחזיקה בערוץ הישראלי יחד עם קרדן. מטלון התאהב מיד בקונצפט, ושיכנע את מילצ'ן לרכוש 22% מהבעלות בחברה. מאותו רגע החלו מטלון ומילצ'ן לסייע במאמצי ההפצה של BabyFirstTV - דבר שסייע רבות בשלב הבא: מכירת שידורי הערוץ לחברות הכבלים והלוויין.



למרות הגב הרחב שקיבלו, אורנים ורכטר ניצבו בפני סטטיסטיקה עגומה: לפי הערכות, יותר מ-1,000 חברות מנסות להשיק בכל שנה ערוץ חדש בארה"ב, אך רק אחת מהן מצליחה. "הבעיה העיקרית בהשקת ערוץ טלוויזיה היא רוחב פס", מסביר אורנים. "מרגע שחברות הכבלים או הלוויין מחליטות לשדר ערוץ מסוים הן מקצות לו פס רחב ונמנעות מלשדר דברים אחרים. זה עולה להן כסף רב".



כדי לשכנע את קברניטי החברות לשדר את הערוץ שלהם הציגו בפניהם אורנים ורכטר מחקרים שונים. "אחד הנתונים שהצגנו בפניהם הוא שב-10% מבתי האב באמריקה יש תינוק בבית", מספר אורנים. "הראינו להם גם ששוק תקליטורי ה-DVD מגלגל יותר ממיליארד דולר לשנה, והצגנו מחקרים שהצביעו על נכונות ההורים לשלם על ערוץ לתינוקות. בנוסף, חברות הכבלים והלוויין מצאו שלקוחות רבים מתחברים לשירותיהן לאחר שהם עוברים דירה - וחלק גדול מהאנשים שעוברים דירה עושים זאת מפני שנוסף תינוק חדש למשפחה".



לשני היזמים הצעירים סייעה גם העובדה כי הגוף הרגולטורי שמפקח על חברות הכבלים והלוויין בארה"ב טוען פעמים רבות כי התוכן שהן משדרות הוא אלים וסקסיסטי. בחברות הבינו כי השקת ערוץ טלוויזיה לתינוקות תעזור להן להצטייר באור חיובי יותר.



החברה הראשונה שהחליטה לשדר את BabyFirstTV היתה דיש נטוורקס, שכבר הביעה בעבר התלהבות מהערוץ. עם חברת הכבלים קומקאסט, שלה 24 מיליון מנויים, העניינים היו יותר מסובכים. "הצלחנו להגיע לפגישה עם ראש חטיבת התוכן בחברה, אף שזה היה קשה מאוד. הוא המלך של התוכן בארה"ב", מספרת רכטר. "הוא הביע עניין, אבל שבוע לאחר שנפגשנו החליט שלא להשיק את הערוץ כי הוא לא היה בטוח בפוטנציאל שלו.



"למרות זאת המשכנו להיפגש עם כל האנשים שעובדים בקומקאסט מתחתיו ולידו. נפגשנו עם עשרות מהם: מנהלי אזורים, מנהלי שיווק, מנהלי אינטראקטיב וגם עם הסגנית שלו. למעשה הצלחנו לייצר הסכמה רחבה בנחיצות ערוץ טלוויזיה לתינוקות אצל כולם מלבדו. בסופו של דבר הסגנית הצליחה לשכנע אותו, וכך הושק הערוץ. להערכתי, אנחנו ערוץ הטלוויזיה היחיד בעשר השנים האחרונות שהושק בקומקאסט ובדיש נטוורק ולא הוקם על-ידי אחד התאגידים הגדולים".



BabyFirstTV עלה לאוויר במאי 2006 וכיום הוא משודר בחברות כבלים ולוויין נוספות בארה"ב, בהן טיים וורנר, AT&T ו-DirectTV. לדברי אורנים ורכטר, 85% מצופי הטלוויזיה בארה"ב יכולים להזמין כיום את הערוץ.



שניכם צעירים מאוד וחדשים בעולם העסקים. מתייחסים אליכם ברצינות?



אורנים: "בתחילת הדרך שלחנו לפגישות עובדים אמריקאים מבוגרים מאתנו, שהיו חלק מתעשיית הכבלים האמריקאית, כדי שיתנו לנו לגיטימיות".



רכטר: "לפני שהערוץ הושק לא קיבלנו הרבה כבוד. היינו זרים שהגיעו מישראל, וגם צעירים. אבל עם הזמן צברנו יותר קבלות. בחברות הכבלים קצת בשוק כשהם רואים אותנו בפעם הראשונה, אבל אנחנו משדרים מקצועיות".



הישראלים יצטרכו לחכות



ההצלחה בארה"ב פתחה בפני BabyFirstTV את הדלתות בשאר העולם. "אחרי שחדרנו לשוק בארה"ב קצת יותר קל להשיק את הערוץ בעולם", אומר אורנים. "כששומעים שאנחנו עובדים עם ערוצי טלוויזיה אמריקאיים, מניחים שהם כבר ביצעו בדיקת נאותות לגבינו ווידאו שהתוכן שלנו בסדר ושלא נפשוט רגל".



את הערוץ משדרות כיום חברת הלוויין הבריטית BSkyB וחברת הלוויין הצרפתית CanalSat, ובקרוב תצטרף אליהן DIGITURK - חברת הלוויין הגדולה בטורקיה. BabyFirstTV משודר גם במקסיקו באמצעות חברת הלוויין סקיי וחברת הכבלים כייבל ויז'ן. "זה דומה ל-HOT ול-yes, אבל במקסיקו יש 100 מיליון איש ובקרוב ב-30% ממשקי הבית שם יהיה לפחות תינוק אחד - כך שיש עוד המון מקום להתפתחות וצמיחה", אומר אורנים.



בכל אחת מהמדינות שבהן נקלט הערוץ הוא משודר בדיבוב לשפה המקומית. חלק קטן מהתוכניות אף מופק במיוחד בעבור הקהל המקומי. המודל העסקי מחוץ לארה"ב אינו מבוסס על פרימיום. החברות משלמות ל-BabyFirstTV בהתאם למספר המנויים שלהן והערוץ נכלל בחבילת הבסיס שלהן. לטענת אורנים ורכטר, את הערוץ יכולים לקלוט כיום 82 מיליון משקי בית בעולם.



ומה עם ישראל? השניים רוצים שהערוץ יגיע גם לכאן, אבל לדבריהם השוק המקומי עדיין קטן בעבורם. "כרגע ההחלטה היא להתמקד בשווקים הכי גדולים ובשחקנים הכי גדולים באותם שווקים", מסביר אורנים.



איך השפיעה עליכם הצמיחה המהירה של החברה?



אורנים: "השתנינו. בתחילת הדרך חשבנו שהאמריקאים מרובעים וחסרי מעוף, לעומת הישראלים שיודעים לאלתר ולחשוב באופן קריאייטיווי. כיום אנחנו מבינים איך עובדות מערכות גדולות. גילינו גם שתמיד צריך לעבוד באופן שמתאים לתרבות הלקוח. ניהול מו"מ עם חברה בהונג קונג, למשל, שונה לגמרי ממקומות אחרים. את הערוץ במקסיקו העלינו בתוך חודש. בארה"ב, לעומת זאת, זה לקח הרבה יותר זמן".



רכטר: "למדנו להיות צנועים יותר: לא להגיע לפגישה ולחשוב שאנחנו יודעים הכל, ולהקשיב לצרכים של הצד השני. אחת הסיבות לכך שהצלחנו היא שהקשבנו. לא באנו ואמרנו ללקוחות שיש לנו ערוץ מצוין, אלא התאמנו את עצמנו אליהם".



אורנים: "בתחילת הדרך היינו מאוד מאוהבים ברעיון שלנו. הפוקוס שלנו היה לדבר על המוצר ולמכור אותו. כיום, לפני חלק גדול מהפגישות אני מוצא את עצמי עובד על הדו"חות הכספיים של הלקוחות שלנו, ומנסה לחשוב איך ערוץ לתינוקות מסייע להם להשיג את היעדים הפיננסיים שלהם".



לא רוצים למכור



הצמיחה המהירה של BabyFirstTV מאלצת את אורנים ורכטר, שגרים כיום בלוס אנג'לס, לעבוד קשה. הם טסים שש-שבע פעמים בחודש ומקיימים פגישות בכל העולם. "אני עובד כ-14 שעות ביממה", אומר אורנים. ככה זה כשצריך לנהל מערכות יחסים עם עשרות חברות תקשורת". במקביל מגדלים השניים את בתם התינוקת, שלא מזמן מלאה לה שנה.



יש מחקרים הטוענים כי צפייה בטלוויזיה אינה מומלצת לתינוקות. מה דעתכם על כך, כהורים וכמפעילי ערוץ לתינוקות?



רכטר: "אני סבורה שאנחנו, האמהות, לא צריכות להרגיש אשמות על כך שאנחנו צריכות חצי שעה לעצמנו ולכן מניחות את התינוק מול הטלוויזיה. מחקרים מראים שכשתוכן לתינוקות נוצר באופן נכון הוא מועיל. הבעיה היא שילדים בני שנתיים לא יודעים להבדיל בין פרסום לתוכן, ולכן פרסום בערוץ תינוקות הוא דבר נורא".



אורנים: "ברור שתוכנית כמו "הסופרנוס" לא מתאימה לילדים, אבל אם ילד צופה ב"רחוב סומסום" ולומד מלים חדשות, אז הסיכוי שיפתח אוצר מלים טוב יותר הוא גדול".



מה התוכניות שלכם לעתיד?



רכטר: "אנחנו רואים את עצמנו נשארים בתחום התינוקות".



אורנים: "ברמה העסקית אנחנו רואים את עצמנו כחברת המדיה המובילה בעולם בתחום התינוקות. אנחנו מתכננים להיכנס לשוק ה-DVD לתינוקות. כבר עכשיו אנחנו מחזיקים בספריית התוכן הגדולה ביותר לתינוקות בארה"ב. לבייבי איינשטיין יש 21 תקליטורי DVD של 40 דקות, ולנו יש מאות שעות של תוכן ובנוסף גם פלטפורמה להפצתו. זה יאפשר לנו לקחת את התוכן גם לסלולר ולאינטרנט".



מגיעות הצעות לרכישת הערוץ? אתם יודעים כמה אתם שווים?



רכטר: "מגיעות אלינו הצעות. דיסני קנו את בייבי איינשטיין במחיר נמוך של 20 מיליון דולר, אבל זה היה מפני שהחברה נרכשה בשלב מאוד מוקדם. צריך לזכור שהשווי של ערוצי טלוויזיה בארה"ב נאמד במאות מיליוני דולרים עד מיליארדים. כרגע אנחנו מאוד נהנים ולא מעניין אותנו למכור. ברור שיהיה נחמד אם יגיע הרבה כסף, אבל הרבה יותר מרגש אותנו שיצרנו משהו מכלום וכיום הערוץ שלנו משודר למיליונים. זו תחושת סיפוק אדירה".



שיניתם את אורח חייכם בעקבות ההצלחה?



אורנים: "חיינו טוב לפני כן ואנחנו חיים טוב עכשיו. שרון תמיד מזכירה לי שאני עדיין חייב לה ירח דבש. האינטנסיוויות של העבודה גדולה, אבל העבודה שלנו היא כיף".



שרון רכטר וגיא אורנים



גיל: 32 ו-36



מצב משפחתי: נשואים + 1



מגורים: לוס אנג'לס



תפקידים קודמים: רכטר - פלנרית במשרד פרסום, מנהלת סניף של הערוץ הישראלי בארה"ב. אורנים - תובע ושופט צבאי, סמנכ"ל משרד הפרסום גיתם



עוד משהו: השניים נפגשו לאחר שרכטר הפסידה לאורנים בהתמודדות על תקציב הפרסום של טמפו



ערוצי התינוקות בעולם: מונופול ישראלי

מאת יעל ולצר


ערוץ BabyFirstTV שולט אמנם בשוק הטלוויזיה לתינוקות בארה"ב, אך בעולם יש לו מתחרה רציני שהחל לפעול לפניו: ערוץ BabyTV, שגם הוא יוזמה ישראלית.



את הקמתו של BabyTV יזמה ב-2001 חברת טלית הפקות של יהודה טלית. הערוץ עלה לאוויר בישראל בדצמבר 2003, וכעבור שנתיים החל להיות משודר גם בצרפת. כיום הוא נקלט בכ-70 מדינות באירופה, אסיה, המזרח התיכון ודרום אמריקה, ומדובב ל-13 שפות. רוב התכנים המשודרים בערוץ מופקים בישראל.



באוקטובר 2007 רכש תאגיד התקשורת הבינלאומי פוקס, שבבעלות ענק המדיה רופרט מרדוק, 50% מהחברה האירופית אשר אחראית על פעילות הערוץ מחוץ לישראל. 50% נותרו בידיה של משפחת טלית. פוקס, אגב, מושקעת גם ב-BabyFirstTV באמצעות חברת ריג'נסי, שבה היא מחזיקה עם ארנון מילצ'ן.



העסקה הפכה את החברות שבידי משפחת טלית לגוף הגדול בעולם שעוסק בהפקת אנימציה לתינוקות. לפי ההסכם, טלית מנהלת את מערך ההפקה של BabyTV בעולם, לרבות שירותי תפעול ותוכן. היקף השירותים שתעניק טלית הפקות לפוקס בחמש השנים הקרובות נאמד ביותר מ-150 מיליון דולר.



ההתחלה לא היתה קלה. "כשדיברנו בפעם הראשונה עם יונה ויזנטל, סמנכ"ל השיווק של yes, על העלאת ערוץ לתינוקות, הוא הסכים בתנאי שנחלוק חצי-חצי בעלויות", סיפר מנכ"ל טלית תקשורת, עומרי בץ, בראיון שהעניק בינואר למגזין TheMarker. "הסתכלו עלינו אז כמו על משוגעים, כי השקת ערוץ שכזה עולה כ-1.5 מיליון דולר, והפרויקט היה מלווה בסימני שאלה ענקיים".



ערוץ BabyTV לא חדר לארה"ב, אבל בטלית מתגאים בכך שהוא מוביל בתחומו בעשרות מדינות באירופה ובאזורים אחרים בעולם. בטלית הפקות טוענים כי בכל יום צופים ב-BabyTV כמה עשרות מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם.



"אנחנו פיתחנו את הפורמט של ערוץ טלוויזיה לתינוקות לראשונה, ובעולם אנחנו מוכרים ככאלה", אמר בץ. "ההצלחה שלנו איפשרה לאחרים ללכת בעקבותינו".



בזירה העולמית של ערוצי תינוקות פועל גם שחקן שלישי - שאף הוא ישראלי. מדובר בערוץ לולי, המופק על-ידי אולפני מימד. הערוץ הושק בישראל, וכיום הוא משודר במדינות נוספות באסיה ובאירופה.