לבעל הקרקע שעליה עומד בית ראש הממשלה קוראים הכנסייה היוונית האורתודוקסית. בעצם כל השכונה שייכת לה: 520 דונם בשכונות רחביה וטלביה, לב לבה של מערב ירושלים. משכן הנשיא, הרבנות הראשית ובניין הכנסת, וכן מאות רבות של בתי מגורים, עומדים על הקרקע היקרה הזאת - באומדן זהיר שוויה, בלי הבניינים, מגיע לחצי מיליארד דולר.
כרגע הקרקע נמצאת בידי קק"ל ומינהל מקרקעי ישראל, אבל מדובר בבעלות זמנית: הכנסייה היוונית החכירה את 520 הדונם האלה לקק"ל ב-1951, לתקופה של 99 שנה. אז, מיד אחרי קום המדינה, זה נראה כמו נצח. בינתיים המדינה התבגרה, ובעוד 42 שנה היא תצטרך להחזיר את האדמות לידי הכנסייה. המחשבה שהכמרים היושבים בחצרות האבן במתחם הכנסייה היוונית ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים, הם שיחליטו על גורל הקרקע שעליה עמד בניין הכנסת, מעלה צמרמורת בגוום של רבים בממשל הישראלי.
נזיד בלי עדשים
החרדה לגורל הקרקעות כבר הולידה פרשה אפלה אחת. בשנת 2000 נתנה קק"ל 20 מיליון דולר לשני אנשי עסקים חרדיים שהבטיחו שבעזרת הקשרים שלהם יצליחו לשכנע את הפטריארך היווני, ראש הכנסייה, להסכים להאריך את חוזה החכירה עם קק"ל ל-999 שנים נוספות. הכסף ניתן במזומן, כי הפטריארך אז, דיודורוס, לא אהב צ'קים או כרטיסי אשראי, אבל העסקה נראתה כדאית: 20 מיליון דולר בעבור שטח ששווה פי 20 או 30. "נזיד עדשים", כלשונו של גורם משפטי הבקי בתחום.
משימתם של צמד החרדים - יעקב רבינוביץ' ודוד מורגנשטרן - בעורף מתחם הפטריארכיה הוכתרה בהצלחה. הם חזרו עם חוזה חתום ביד. אבל אז התברר שהחתימות היו מזויפות. לפני חודשים אחדים, לאחר משפט ארוך, הורשעו השניים בקבלת דבר במרמה ובשימוש במסמכים מזויפים. עד עכשיו לא ברור לאן נעלמו 20 מיליון הדולר שנתנה להם קק"ל.
אבל למרות הזיופים, העסקה מסרבת לגווע: בחודשים האחרונים היא קמה לתחייה בזכות הפטריארך החדש, תיאופילוס, שמינויו אושר בממשלה רק לפני חודשים ספורים. בשבוע שעבר הוצגה העסקה המתגבשת עם קק"ל לפני ועדה שהקים הסינוד, הגוף שבו יושבים בכירי הכנסייה ושמהווה מעין ועד מנהל של הפטריארכיה. ואז פרצה הסערה. לחברי הסינוד התברר שהפטריארך ואנשיו מסכימים שמדינת ישראל תשלם להם תמורת מאות הדונמים הללו במרכז ירושלים, תשעה מיליון דולר בלבד. נזיד בלי עדשים.
"עורכי הדין של הפטריארכיה הסבירו את העסקה, גם עורך דין של קק"ל נכח בפגישה", מספר אחד ממקורביו של הפטריארך תיאופילוס. "ואז אחד הבישופים התחיל לצעוק: 'השטח הזה שווה מיליארד דולר, יש שם מאות בניינים, מה אתם מוכרים לנו אותו בתשעה מיליון דולר". הנציג של קק"ל שאל אותו: 'תגיד, מה אתה רוצה? שנפנה את כל הדיירים מרחביה?' הוא אמר: 'אם צריך, תפנו. זה שייך לנו'".
אנשיו של תיאופילוס משוכנעים שיש רקע פוליטי למתקפה הזאת. לדבריהם, הכנסייה היוונית עוברת בשנים האחרונות תהליך מואץ של "פלשתיניזציה". אפשר להבין את זה - אחרי הכל, הכנסייה נמצאת במצב מיוחד: בעוד כמעט כל מאמיניה בישראל, ברשות הפלשתינית ובירדן הם ערבים, כל הכמורה הבכירה היא יוונית. הניגוד הזה בין המאמינים לכמורה יוצר מתח. העובדה שהפטריארכים היוונים לדורותיהם מכרו קרקעות של הכנסייה למדינת ישראל, לאנשי עסקים יהודים או אפילו לעמותות יהודיות רק מגבירה את המתח הזה.
אותו מתח הביא בעצם להפלתו של הפטריארך הקודם, אירינאוס, לאחר שהתברר שבעזרת ייפוי כוח ממנו נמכרו שלושה מלונות בשער יפו לעמותת "עטרת כוהנים": ב-2005, בצעד יוצא דופן, הסינוד הדיח אותו ובחר בתיאופילוס.
במשך כמעט שלוש שנים סירבה ישראל להכיר בבחירה זו, והתנתה את הסכמתה בכך שתיאופילוס יתחייב למכור נכסים למדינת ישראל בכלל וליהודים בפרט. תיאופילוס סירב לחתום על התחייבות כזאת, אבל מאחורי הקלעים הוא הבהיר לכל מי שרצה לשמוע בישראל שתהיה אצלו הפרדה ברורה: הוא לא יסכים למכור למדינת ישראל או ליהודים נכסים מעבר לקו הירוק, אבל אין לו שום בעיה למכור נכסים בתוך הקו הירוק. ברחביה, לדוגמה. זו היתה אחת הסיבות לכך שבדצמבר 2007 הכירה בו סוף סוף הממשלה כפטריארך החוקי.
אנשי הכנסייה, שמתנגדים לעסקה החדשה, טוענים כי הנימוקים שלהם ענייניים: השטח שווה הון עתק ואין סיבה לוותר עליו תמורת סכום קטן כל כך. אליאס חורי, עורך דין מוכר ומכובד ואיש הקהילה היוונית אורתודוקסית, אומר שהוא בסך הכל מבקש שקיפות. "דיברתי עם שמאים והם אמרו שרק הקרקע שווה 600 מיליון דולר, בלי לדבר על הבתים", הוא אומר.
מקורות המקורבים לבישופים שמתנגדים לעסקה אומרים, שהם מוכנים אפילו לתת למדינת ישראל במתנה את השטח שעליו עומד בניין הכנסת, אבל לא יוותרו על תשלום הוגן תמורת כל השאר. לטענתם, העסקה הנוחה שהוצגה לסינוד היא התשלום שמשלם תיאופילוס בעבור ההכרה של ממשלת ישראל.
בסביבתו של תיאופילוס דוחים בתוקף את הטענות האלה. "אנחנו רק מחכים שהן ייאמרו בגלוי, כדי שנוכל להגיש תביעת דיבה נגד מי שמשמיע אותן", אומרים שם. אבל אי אפשר להכחיש את העובדה שהמגעים בין אנשיו של תיאופילוס למדינה לגבי עסקת רחביה החלו עוד לפני שהפטריארך החדש קיבל את ההכרה הרשמית.
לטענת אחד ממקורבי הפטריארך, "המתנגדים שואבים את כוחם מהרשות הפלשתינית". לדבריו, אחרי שנודע על העסקה המתגבשת, גם ממשלת ירדן וגם הרשות ביקשו הבהרות מהפטריארך.
עו"ד חורי, שנחשב מקורב לרשות הפלשתינית ואף עמד בראש ועדת חקירה מטעמה, ש"זיכתה" את הפטריארך הקודם מאחריות למכירת המלונות בשער יפו, מכחיש את הדברים. "נכון שהרשות מתנגדת למכירת נכסי הכנסייה שמעבר לקו הירוק, ובעיקר בירושלים, לידי ישראל או גורמים יהודיים", אומר עו"ד חורי, "אבל לפי הידוע לי, לרשות הפלשתינית אין שום התנגדות לעסקות שהכנסייה היוונית עשתה או תעשה בתוך הקו הירוק, וכך גם הירדנים. עובדה שנציג הכנסייה בירדן דיבר בשבח העסקה. הוא לא היה עושה זאת ללא אישור השלטונות".
לפני שהכל יתפוצץ
גורמים אופוזיציוניים בכנסייה גם אינם מבינים למה דחוף כל כך לסגור את העסקה: תיאופילוס נכנס לתפקידו רק לפני חודשים ספורים, וחוזה החכירה יפוג בעוד 42 שנה, לא מחר בבוקר.
לאחד ממקורבי תיאופילוס יש הסבר. למרות שהחרדים הורשעו בשימוש במסמכים מזויפים, אומר אותו מקורב, די ברור בכנסייה שהם לא פעלו לבד, שהיו להם שותפים בתוך הפטריארכיה. "אתה מאמין ש-15 איש עלו אל הפטריארך ביום שישי בצהריים, ואף אחד בפטריארכיה לא ידע ולא שמע?" תוהה המקור בכוונו למעמד שבו הוחתם כביכול דיודורוס על המסמך המזויף. "זה לא עובד ככה".
לדברים האלה יש תימוכין בפסק הדין של שופט בית משפט המחוזי משה גל, שהרשיע את רבינוביץ' ומורגנשטרן. הפטריארכיה אמנם הגישה את התלונה הראשונית, אבל היא לא ממש יוצאת נקייה מפסק הדין: "החשש מפני אפשרות של הונאה מצד הפטריארכיה, ואפילו מצד הפטריארך עצמו, עמד על סדר היום כל העת", כתב השופט גל. "לא ניתן לשלול מעורבות של גורמים מתוך הפטריארכיה (בזיוף המסמכים, מ"ר)".
"רבינוביץ' ומורגנשטרן הם לא פראיירים", אומרים בקרבתו של תיאופילוס. "אם ילחצו אותם, הם יפתחו הכל, יוציאו קלטות עם נזירים שמקבלים כסף". ייתכן שזו בעצם המטרה של מתנגדי העסקה החדשה בתוך הפטריארכיה, אומרים שם. הם רוצים לפוצץ הכל. עסקה חדשה עשויה למנוע את חשיפת העבר הלא נעים הזה.
במקביל להליך הפלילי מתנהל גם הליך אזרחי, שבו מבקשת הפטריארכיה למחוק את הערת האזהרה שנרשמה בטאבו לטובת קק"ל, בהתבסס על מסמכי "העסקה" שהשיגו רבינוביץ' ומורגנשטרן. באופן מוזר, למרות שבהליך הפלילי נקבע שמדובר במסמכים מזויפים, קק"ל טוענת בהליך האזרחי שהעסקה תקפה וצריך להשאיר את הערת האזהרה במקומה.
אם יתברר שגורמים בכירים בפטריארכיה אכן שיתפו פעולה עם העסקה "המזויפת", ייתכן שבית המשפט יקבל את עמדת קק"ל, ואז תישאר הכנסייה גם בלי האדמות וגם בלי הכסף. עוד נימוק שמביאים אנשיו של תיאופילוס בעד חתימת עסקה עכשיו, אפילו בזול.
עו"ד חורי אומר שהנימוקים האלה אינם רציניים. הוא לא מאמין שייתכן שבית משפט אחד יסכים לאשר עסקה לאחר שבית משפט אחר הוכיח שהיא התבססה על מסמכים מזויפים. "המדינה לא יכולה מצד אחד לתבוע אנשים על כך שהם זייפו מסמכים, ומצד שני לטעון שהעסקה הזאת כשרה", אומר חורי.
בקרבתו של תיאופילוס משוכנעים שהעסקה תאושר בסופו של דבר: כבר עכשיו יש לה רוב בסינוד, וחסרות רק כמה השלמות טכניות. גם תג המחיר, 9 מיליון דולר, מוצג בדרך מעוותת, הם אומרים. אל הסכום הזה צריך להוסיף סכומים נוספים שמדינה תשלם לפטריארכיה במשך השנים. "הכל ייעשה באופן שקוף, וכולם יראו שזו עסקה טובה", מבטיחים אנשיו של תיאופילוס. מתנגדי העסקה לא בטוחים שזה ילך כל כך בקלות.
במינהל מקרקעי ישראל ובקק"ל העדיפו לא להגיב לעסקה המתגבשת. באופן רשמי אמרו שם כי "לא מוכרת" להם עסקה חדשה. באופן לא רשמי אמרו שכל פרסום יכול "לעזור לערבים". אבל לא בטוח שרק המדינה מעורבת בעסקה הזאת. במשפט של רבינוביץ' ומורגנשטרן עלה במפורש כי אנשי עסקים פרטים התעניינו בעסקת רחביה. ואיש עסקים פרטי שיקבל 520 דונם במרכז ירושלים תמורת תשעה מיליון דולר באמת יעשה עסקה טובה.
למי שייכת הקרקע עליה בנויים כנסת ישראל, משכן הנשיא ובית ראש הממשלה?
מירון רפופורט
10.5.2008 / 18:29