מסמך עקרונות חדש ממליץ לקיבוצים על הפרטת דירות ללא רישומן בטאבו על שם החברים

המסמך קובע שהדירות בקיבוץ ימסרו לבעלות החברים, שיוכלו להוריש אותן, להשכיר אותן ולמכור אותן - אך בלא שיירשמו על שמם. משמעות הדבר היא שיורשי או רוכשי דירות מחברי קיבוץ לא יוכלו להעביר את הנכסים על שמם בטאבו. לפיכך, מי שיירש, ישכור, או ירכוש דירה כזו, יוזהר כי הדירה רשומה על שם הקיבוץ.



מדרך הטבע, שוויין של דירות כאלה צפוי להיות נמוך משוויין של דירות מקבילות במגזר הכפרי, אותן ניתן לרשום על שם הרוכש.



השינוי המהותי בגישה להפרטת הדיור בקיבוצים נובע מההכרה שהתגבשה בתנועה הקיבוצית, שאין לתלות תקוות בניסיונות החוזרים ונשנים לתקן את החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) 979, המטילה על הפרטת הדיור מגבלות קשות.



בין היתר, מגבילה החלטה 979 את הבנייה למגורים בקיבוצים לשטח מצומצם משטח הקיבוץ, המכונה על ידי המינהל "חלקת המגורים" - ומחייבת את החברים המגיעים אל המינהל בכדי לרשום את דירותיהם על שמם, לשלם סכומי עתק, העשויים להגיע עד 200 אלף שקל למגרש (33% ממחיר הקרקע).



הסכום המוטל בעת רישום דירות בקיבוצים שונה מזה שמשלמים בעלי דירות במגזר העירוני, במבצעי היוון שעורך המינהל על מגרשים דומים, ומגיעים לסך של 25-20 אלף שקל.



בתנועה הקיבוצית מציינים שמדובר בחברי קיבוץ ותיקים, שעברו מכבר את גיל ה-80 ומתגוררים בדירותיהם 60-50 שנה - ואין להם כל אפשרות לגייס את המימון לשלם את המחיר שדורש המינהל.



בראש הוועדה שגיבשה את מסמך העקרונות החדש, עומד היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, עו"ד מיכי דרורי. המסמך יוצג על ידי דרורי בימים הקרובים לאישור מזכירות התנועה הקיבוצית. המסמך צפוי לקבל את אישורה ולהוות מעתה ואילך מסמך מנחה בנושא הפרטת הדיור בקיבוצים.



שבועון הקיבוצים, הדף הירוק, מוסר כי לאחר אישור מסמך העקרונות יגבשו המחלקה לכלכלה והמחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית מודלים של הפרטה פנימית של הדיור.