מניות האשלג מפתות אך מסוכנות

הגאות בסחורות



הנה דוגמה קטנה לטירוף שאוחז בשבועות האחרונים במניות של יצרניות האשלג. אינטרפיד (Intrepid) האמריקאית היא יצרנית שמחזיקה בכ-1.5% משוק האשלג העולמי. לפני כשלושה שבועות היא הנפיקה את מניותיה בפעם הראשונה בבורסה של ניו יורק, תחת קוד המסחר IPI.



למרות האווירה הלא נוחה בשווקים הפיננסיים, ההנפקה של אינטרפיד התקבלה בהתלהבות עצומה. החברה גייסה כמיליארד דולר, וביום המסחר הראשון זינקה מנייתה ב-58%. קבלת פנים כזו בהפקה ראשונה לא היתה מביישת גם את הנפקות האינטרנט הלוהטות של 2000.







הגאות במחירי מניות האשלג בעולם מוכרת היטב למשקיעים הישראלים בזכות כי"ל (כימיקלים לישראל). מי שהשקיע 100 אלף שקל במניית כי"ל ב-2004 ראה את כספו צומח מאז ל-1.2 מיליון שקל. מדובר בתשואה נדירה של 1,100% בארבע שנים - 86% בשנה.



כי"ל, שכורה אשלג בים המלח, והחברות האחרות שמתחרות בה, לא המציאו כמובן שום דבר חדש. הן פשוט נהנות מהביקוש המזנק למשאב שאותו הן כורות ומפיקות. האשלג והפוספטים של כי"ל משמשים כבר שנים כדשנים לחקלאות. וכשהביקוש לסחורות חקלאיות גואה, הביקוש לדשנים שמגדילים את היבול לכל יחידת שטח גואה עמו. אלה חוקים כלכליים פשוטים של שינויים בשיווי המשקל בין ההיצע והביקוש, כאשר ההפתעות העיקריות הן העוצמה שבה הם מתרחשים, והעוצמה שבה הם משפיעים על מחירי המניות.



מי הזיז את הביקוש לאשלג?



אחת הדרכים להגדיל את היבול של חקלאים היא שימוש בדשנים כמו אשלג, פוספט וחנקן. אשלג משמש בין השאר לגידולי תירס, סויה וחיטה. כי"ל מפיקה את האשלג מבריכות בים המלח באמצעות מערכת אידוי סולרית בעלויות נמוכות, ובנוסף יש לה שני מכרות של אשלג באירופה. רוב יצרניות האשלג בעולם מפעילות מכרות.



את הביקוש הגובר לאשלג מזינות בעיקר שתי מעצמות תעשייתיות חדשות - סין והודו. בשתי המדינות מתרחשים שינויים שגורמים להיווצרות מעמד בינוני ולעלייה ברמת החיים. כשרמת החיים עולה, אנשים נוטים לצרוך יותר מזון מן החי - כלומר בשר. הביקוש הגובר לבשר גורם לעלייה בביקוש לגידולים שמזינים בעלי חיים - גרעינים כמו חיטה ותירס.



כדי לייצר ק"ג אחד של בשר בקר נדרשים שבעה ק"ג של גרעינים. ייצור ק"ג אחד של בשר חזיר מצריך ארבעה ק"ג של גרעינים. המשמעות היא שכל אדם שמתחיל לאכול יותר בשר מגדיל מיד את הביקוש לחיטה ולתירס בהרבה.







גורם אחר שהשפיע על מחירי הגרעינים הוא המעבר להפקת דלק מצמחים - בעיקר מתירס וסוכר. כתוצאה מכך עלה הביקוש הכללי לתירס בעולם, והצטמצם היצע התירס שמיועד להזנה לאנשים ובעלי חיים.



התוצאות המשולבות של התהליכים האלה הן קפיצה משמעותית במחירי המזון, ודרישה גוברת לדשנים שמסייעים בגידולי שדה שונים. כפועל יוצא - מחירי האשלג מזנקים, הרווחים של יצרניות האשלג מזנקים, ומניותיהן מגיבות בהתאם.



"אנו חיים בעולם שבו היצע הקרקע לגידולים חקלאיים מוגבל", אומר יואב בורגן, אנליסט בלידר שוקי הון. "זה נכון בין אם הם מיועדים להאכלה של האוכלוסייה ובין אם הם משמשים לדלק ביולוגי".



ממה מושפע צד ההיצע?



ענף האשלג מתאפיין בריכוזיות גבוהה וברמת תחרות נמוכה. שני תאגידים גדולים משווקים כיום כ-53% מכמות האשלג בעולם. התאגיד הראשון הוא Canpotex, שכולל את שלוש יצרניות האשלג הצפון אמריקאיות פוטאש, אגריום ומוזאיק. התאגיד השני, הקרוי BPC, כולל שתי יצרניות אשלג מובילות - Belaruskali מבלורוסיה ו-Uralkali הרוסית. זהו מבנה שוק בעל מאפיינים קרטליסטיים, והוא מגדיל משמעותית את כוח המיקוח של יצרני האשלג מול לקוחותיהם.



בורגן מציין שענף האשלג מתאפיין בחסמי כניסה גבוהים מאוד. הקמת מכרה חדש של אשלג היא תהליך שאורך חמש עד שבע שנים. עלות פתיחת מכרה אשלג חדש היא אדירה, ומכרה שמוקם כיום יוכל להתחיל לייצר רק בעוד ארבע שנים לפחות. ההשקעות בתחום כבר החלו, והגדלת כושר ייצור האשלג העולמי צפויה מ-2010.



מה קרה למחירים?



מחירי האשלג עלו בארבע השנים האחרונות ביותר מפי חמישה. מחיר האשלג נקבע מדי תקופה במשא ומתן בין יצרניות האשלג הרוסיות והקנדיות לבין הלקוחות הגדולים בהודו, סין ודרום אמריקה. שאר היצרניות, וכי"ל ביניהן, מתיישרות לפי המחיר הזה.



"כל עוד קצב הגידול בביקושים עולה על קצב הגידול בהיצע, עליות המחירים בתחום האשלג יימשכו", אומר גיל בשן, אנליסט מאי.בי.אי. "תרומת הדשנים לחקלאים ביחס לעלותם אדירה. עלות הדשנים לחקלאים היא פחות מ-10% מסך ההוצאות שלהם וכל עוד הם מסוגלים לשלם, חברות הדשנים ימשיכו להעלות מחירים". בענף הדשנים מעריכים כי מחירי האשלג יוסיפו לעלות וכי הביקוש לאשלג יעלה ב-4%-5% בשנה.



היכן מסתתרים הסיכונים?



הביקוש לאשלג ימשיך לעלות, אבל בטווח הבינוני צפויה הגדלה משמעותית של כושר הייצור העולמי. הדבר עלול למתן מאוד את עליות המחירים. במקביל, ישנם כיום פרויקטים שמטרתם פתיחה מחדש של מכרות קיימים שהושבתו בעבר. בנוסף, אין ודאות שהצמיחה בייצור דלק ביולוגי תימשך עקב הביקורת על העובדה שהיא גורמת להתייקרות המזון.



"למניות חברות הדשנים יש מתאם גבוה עם מחירי הסחורות, וליתר דיוק עם מחירי הגרעינים - כמו תירס, סויה וחיטה - שנמצאים בשיא לאחר זינוק של מאות אחוזים בשנים האחרונות", אומר בורגן. "הביקושים לסחורות הם אמיתיים, אבל הם גם נובעים מספקולציה, וכסף חם מושקע גם בהם. מחירי הסחורות נקובים בדולרים, והתחזקות הדולר יכולה להפחית את המחיר ולפגוע גם בביקושים".



המכפילים קפצו ביותר מפי שניים, הרווחים זינקו פי שלושה



חברות האשלג העולמיות נסחרות כיום במכפילי רווח גבוהים על רווחיהן ב-2007. כי"ל - שרק שליש מהכנסותיה מגיעות מאשלג - נסחרת כיום לפי מכפיל רווח של 37 ביחס לרווחיה ב-2007, שהיתה שנת שיא. זאת, לעומת מכפיל ממוצע של כ-12-13 בעבר.



מובילת השוק העולמי, פוטאש הקנדית, נסחרת לפי מכפיל רווח של 41 על רווחי 2007. אם בשנים עברו היה המכפיל הממוצע של חברות האשלג באזור 15, כעת המכפיל הממוצע הוא באזור 25.



חשוב לומר שזו השוואה בעייתית ומטעה, מכיוון שהענף לא ידע מעולם זינוק כזה ברווחים. כי"ל, למשל, שהרוויחה ב-2007 כ-530 מיליון דולר, צפויה להרוויח ב-2008 כ-1.5 מיליארד דולר - כמעט פי שלושה. כלומר המכפיל של כי"ל על התחזיות ל-2008 הוא 17 בלבד, והמכפיל של פוטאש - 18. ב-2009 צופים האנליסטים ליצרניות צמיחה נוספת ברווחים.



יואב בורגן מלידר שוקי הון ממליץ להתרחק ממניות האשלג הרוסיות, שנסחרות במכפילים גבוהים, ולהשקיע בסל מניות אשלג הכולל את פוטאש, מוזאיק וכי"ל. על פוטאש הוא ממליץ משום שהיא מובילת השוק, על מוזאיק מכיוון שהיא נהנית גם מעלייה במחירי הפוספטים, ועל כי"ל - משום שהיא נהנית מיתרונות תחרותיים הכוללים עלויות ייצור ואחסון אשלג מהנמוכות בעולם, ועלויות תובלה נמוכות לשוקי האשלג הגדולים במזרח אסיה.



ומה באשר לאינטרפיד? "אינטרפיד היא מניה בעלת מרכיבים בועתיים", אומר בורגן. "זו שחקנית קטנה וצעירה שנסחרת במכפילים לא סבירים, והיא תוצר של IPO חם המנצל הייפ אדיר של תעשייה רותחת".



אשלג (Potash): תרכובת על בסיס אשלגן המשמשת בתעשיית הדשנים. דישון באשלג מספק לגידולים החקלאיים אשלגן, שהוא מינרל הדרוש לצמיחתם, ומשפר את היבול



-



מכפיל רווח: יחס פיננסי שמחושב באמצעות חלוקת מחיר המניה ברווח השנתי למניה. הפרמטר הזה מאפשר לבצע השוואת תמחור בין חברות מתעשיות דומות, או בהשוואה לעבר. ככל שהיחס נמוך יותר, המניה "זולה" יותר



-



IPO - Initial Public Offering - הנפקת מניות ראשונה לציבור. תהליך שבו חברה פרטית נהפכת לציבורית ומניותיה מתחילות להיסחר בבורסה



איך משקיעים באשלג?



האשלג לא נסחר בבורסה, ולא נסחרים עליו חוזים עתידיים מהסוג שמוכר למי שמשקיע בתירס, סויה או חיטה. לכן, גם אין תעודות סל שעוקבות באופן ישיר אחר שוק האשלג.



הדרך העיקרית להשקיע באשלג היא דרך מניות יצרניות הדשנים הבורסאיות כמו פוטאש, מוזאיק, אגריום וכי"ל. כשבוחנים אותן חשוב לזכור שרוב חברות הדשנים מייצרות מלבד אשלג דשנים אחרים - כמו פוספט, ברום או מגנזיום. כל מניות האשלג כבר עלו בחדות בשנים האחרונות, ומחירי החברות מייצגים מכפילים גבוהים בהשוואה לעבר, ותחזיות אופטימיות מאוד ל-2008 ו-2009.



דרך נוספת היא להשקיע בתעודת סל זרה העוקבת אחר מניות בתחום החקלאות שבהן משקל גבוה למניות של חברות דשנים, לדוגמה ETF הקרויה Market Vectors Global Agribusiness שנסחרת בבורסת AMEX בסימול MOO. התעודה מושקעת בחברות פוטאש, אגריום ומוזאיק, בחברות הזרעים מונסנטו וסינג'נטה, ובחברת DEERE.