לא בטוח שעורך הדין שלכם מבוטח

להערכתו של ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, מתוך כלל עורכי הדין בישראל, שמספרם מגיע לכ-40 אלף, כ-50% אינם מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית. מתוך עורכי הדין העוסקים במקצוע, כ-10,000 עורכי דין, שהם כשליש, אינם מבוטחים.



גיא-רון אומר כי הנושא עלה למודעות בעקבות החלטת הלשכה לבדוק את הכיסוי הביטוחי של כ-2,300 עורכי דין המתנדבים בפרויקט "שכר מצווה". התברר כי מחציתם אינם מבוטחים. "זו נורה אדומה חריפה ביותר. אם זה סיסמוגרף של מה שקורה בקרב עורכי הדין בכל המדינה, יש לנו בעיה משמעותית", אומר גיא-רון.



את הנתונים הרשמיים על מספר עורכי הדין שמבוטחים בביטוח אחריות מקצועית לא ניתן להשיג, מאחר שעורכי הדין אינם מחויבים לדווח ללשכה אם הם מבוטחים, וגם אינם מחויבים לרכוש את הביטוח דרך החברה שאליה מפנה הלשכה - חברת הביטוח מגדל. במגדל מצדם לא מוסרים את הנתונים המספריים על עורכי הדין המבוטחים בחברה, שכן לדבריהם מדובר ב"סוד מקצועי".



לנוכח המצב הבעייתי בתחום מינה גיא-רון צוות של הלשכה, בראשותו של השופט בדימוס גבריאל קלינג, כדי שימליץ אם נכון להטיל חובת עריכת ביטוח על עורכי הדין - או שמא כדאי לאמץ פתרון אחר. הצוות אמור למסור את המלצותיו בחודש הבא, ובכוונתו של גיא-רון להביא את הנושא להכרעת הוועד המרכזי עוד לפני הפגרה.



באירופה מחייבים, בארה"ב יש פתרונות אחרים



מסקירה השוואתית שנמסרה לאחרונה לחברי הוועד המרכזי עולה כי ברוב מדינות אירופה קיימת חובת ביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין, לפי אחת משתי שיטות: השיטה האינדווידואלית, שבה כל עורך דין רוכש לעצמו ביטוח אצל מבטחים שהחוק מכיר בהם כמבטחים מורשים, והשיטה הקולקטיווית שבה לשכת עורכי הדין דואגת לביטוח סטנדרטי ומחייבת בו את עורכי הדין. ברוב מדינות ארה"ב, לעומת זאת, לא קיימת חובת ביטוח - אבל יש פתרונות אחרים שנועדו לתת הגנה לציבור, בהם קרן קולקטיווית המעניקה כיסוי כספי במקרים שבהם הונה עורך הדין את הלקוח.



גיא-רון הסביר כי היוזמה להטיל חובת ביטוח נובעת משני טעמים מרכזיים: להגן על עורכי הדין במקרה שייתבעו, וכן להגן על הציבור. "הרוב הגדול של מקרי הביטוח מתרחשים בשל חוסר מקצוענות, וחוסר המקצוענות בולט יותר במקום שבו חסרים ניסיון ועמידות כלכלית מצד עורכי הדין", הוא מסביר.



"עורכי הדין האלה עלולים להיות חשופים לתביעות, ואם אין להם ביטוח ואין כיס עמוק הציבור נותר חשוף. כארגון מקצועי ציבורי, הלשכה חייבת להחשיב גם את השיקול הציבורי ולפעול לכך שלציבור יהיה כיסוי מלא בגין טעויות מקצועיות של עורכי דין. ברגע שאנחנו מטילים ביטוח מקצועי על כל עורכי הדין, הציבור יודע שאם נגרם לו נזק כתוצאה מטיפול משפטי לקוי הוא יכול להיפרע בכל מקרה, לא משנה מה מצבו הכספי של עורך הדין שמייצג אותו".



האם הכיוון המסתמן הוא להטיל חובת ביטוח?



"עד כמה שהדבר תלוי בי, זה הכיוון. בכל מקרה אנחנו נשנה את המצב הקיים כיום, שלדעתי הוא לא טוב".



לא צריך להירתע



לא כל חברי הצוות תמימי דעים באשר לדרך שבה על הלשכה להתייחס לנושא. אחד מחברי הצוות, עו"ד דוד אור-חן, אמר בוועד המרכזי של הלשכה כי לדעתו יש בעיה להטיל חובת עריכת ביטוח על עורכי דין, במיוחד על הצעירים שבהם.



לדברי אור-חן, לעורכי דין צעירים מספיק כיסוי ביטוחי של 50 אלף שקל, אך ייתכן שיחויבו בביטוח של 100-150 אלף דולר שעליו יצטרכו לשלם פרמיה של כ-3,000 שקל, שבשבילם היא "סכום לא מבוטל". לפיכך הוא טען כי "אי אפשר ללכת על הסדר שמחייב, צריך ללכת על הסדר וולונטרי, ולאפשר לעורכי הדין להצהיר ללקוח על קיום ביטוח ולהמשיך את הביטוחים הקולקטיוויים".



על כך השיב גיא-רון: "אני חושב שאנחנו לוקים במבט חד-צדדי כשאנחנו רואים את טובת החברים שלנו רק דרך הכיס שלהם, זאת אומרת כמה כסף אנחנו מבקשים מהם להוציא על החברות המקצועית, ואנחנו נרעשים בכל פעם כשעולה רעיון שמשום מה עלול להטיל על חבר הוצאה כספית נוספת. אני חושב שאנחנו לא צריכים להירתע מלעשות מה שאנחנו סבורים שנכון לנו לעשות, גם לטובת עורך הדין עצמו וגם לטובת המקצוע, ובוודאי לטובת המוסד שמייצג אותו".



חבר אחר בצוות, עו"ד אפרים נווה, אמר באותו דיון כי "צריך להיזהר שלא נהפוך למעין אב שמורה לילדיו בדיוק מה ואיך לעשות. לא ייתכן שנכפה על עורכי דין באיזו חברה לבטח ובאיזה סכומי ביטוח לבטח. מספיק החובה שכל עורך דין צריך לדאוג שתהיה לו פוליסה".



לדברי עו"ד סיגל שלימוף, יו"ר ועדת הביטוח בלשכה ומרכזת צוות הבדיקה, "הוועדה נוטה להטיל ביטוח חובה, אבל אנו רוצים לוודא שמבחינה חוקית הדבר אפשרי ואיזה צעדים צריך לעשות לשם כך. הוועדה בודקת את האלטרנטיבות שקיימות בעולם כדי להציע את הפתרון הטוב ביותר".



לדברי שלימוף, ביטוח אחריות מקצועית מגן בראש ובראשונה על עורכי הדין. שלימוף מסבירה כי כיום יש נטייה גוברת להגיש תביעות נגד עורכי דין, ובמקביל הסכומים שנפסקים על ידי בתי המשפט נכבדים יותר - ולכן הסיכון של עורכי הדין הולך וגדל. "עם זאת, אנחנו חייבים לוודא שאנחנו לא מטילים נטל כבד מדי על עורכי הדין ושלא נגרום לפגיעה בחופש העיסוק", היא מסייגת. הטלת ביטוח חובה כרוכה ככל הנראה בשינוי חקיקתי, והיבט זה נבחן כעת על ידי עו"ד אלי זהר.



איך לדעתכם יגיבו עורכי הדין על הדרישה לביטוח חובה?



שלימוף: "אנחנו בטוחים שאם הביטוח יהיה ביטוח טוב ולא יקר מאוד, התגובה תהיה חיובית. אני בטוחה שעורכי הדין מכירים בחשיבות העניין".



אתם לא חוששים להטיל על עורכי הדין, בעיקר הצעירים, נטל שלא יוכלו לעמוד בו?



שלימוף: "אנחנו חייבים לדאוג שזה לא יהיה נטל כבד מדי ואנחנו סבורים שביטוח חובה יוריד את הפרמיות. בנוסף, גבול האחריות בביטוח חובה לא יהיה גבוה מדי כדי שהפרמיה תוזל, ומי שירצה יוכל לרכוש רבדים נוספים של ביטוח.



"בסופו של דבר נצטרך לקבל החלטה אמיצה: האם אנחנו חושבים כגוף סטטוטורי, שזה חיוני לרמת המקצוע. אני מניחה שמי שתופס את המקצוע הזה כמקצוע עם אחריות ציבורית רחבה, יחשוב שעריכת ביטוח בכמה אלפי שקלים בשנה היא חובתו. אם עורך דין לא יכול לעמוד בעלות של כמה אלפי שקלים בשנה - ייתכן שעליו לדחות את היציאה לעצמאות".