1. דיאטת הבשר של המדינות המתפתחות
הצמיחה הכלכלית בהודו ובסין יצרה מעמד ביניים מתרחב והולך, שצורך יותר מזון מהחי, כלומר בשר. כתוצאה מכך גבר הביקוש לסחורות חקלאיות שמשמשות מזון לבהמות, כמו חיטה ותירס. זהו תהליך בלתי הפיך שיימשך עוד עשרות שנים. במקביל לכך גדלה צריכת האנרגיה במדינות המתפתחות ובעולם כולו, תהליך שהוביל לצמיחה בשימוש בדלקים המופקים מתירס וקני סוכר (ביו-דיזל). השימוש בסחורות חקלאיות לייצור אנרגיה מגביר את הביקוש הכולל להן, ומאיץ את עליית המחירים שלהן ושל הדשנים הדרושים לגידולן.
2. האשלג הוא מרכיב קטן יחסית בעלויות לחקלאים
העלייה במחיר התירס והחיטה מפצה ואף יותר מכך על העלייה במחירי הדשנים. עלויות הדשנים הן רכיב קטן יחסית מסך ההוצאות של החקלאים (כ-10% בלבד), ובאווירה הנוכחית קל יותר ליצרניות הדשנים להעלות מחירים.
3. קיים מחסור עולמי במכרות אשלג
חברות האשלג נערכות להגדלת כושר הייצור, וחלקן מתכננות לפתוח מחדש מכרות שהושבתו בעבר. ואולם הגדלת כושר הייצור לא צפויה לפני 2010. עלות פתיחת מכרה חדש מוערכת ב-2 מיליארד דולר, ומכרות חדשים ייפתחו רק בעוד כשלוש-ארבע שנים. מצב כזה, בצירוף מבנה השוק הקרטליסטי והעובדה שכמות האשלג הנצרכת בעולם גדלה בכ-4%-5% בכל שנה, ימשיכו לדחוף את המחירים כלפי מעלה.
4. רווחי החברות צפויים לזנק פי שלושה
העלייה במחירי האשלג מתורגמת ישירות לרווחיות של יצואניות האשלג. מחיר האשלג שמשתקף מהחוזים שנחתמו בחודשים האחרונים מראה על קפיצה של יותר מפי שניים במחיר ב-2008 לעומת 2007. זהו זינוק לא שגרתי, וכתוצאה מכך רווחיות החברות תקפוץ גם היא באופן משמעותי. האנליסטים מדברים על זינוק של פי שלושה ולעתים יותר ברווחי החברות לעומת 2007.
5. המחירים נקבעים במשא ומתן, ולא בבורסות הסחורות
שוק האשלג מתאפיין בריכוזיות וברמת תחרות נמוכה. לכן גם הגדלת היצע האשלג בעולם לא תגרום בהכרח לשחיקת מחירים. חברת פוטאש, למשל, נוהגת לפעמים להשבית את מפעליה כדי ליצור מחסור מדומה באשלג ולשמר את מחירו. מחירי האשלג נקבעים במשא ומתן בין היצרנים ללקוחות לתקופות של 6-12 חודשים. לכן, בניגוד למחירי סחורות אחרים, הם פחות חשופים לתנודות יומיומיות, דבר הנותן תוקף רב יותר לתחזיות הרווח של החברות לשנה הקרובה.
פספוס פעוט בתחזיות עלול לגרום לצניחה חדה
1. המכפילים גבוהים מאוד בהשוואה לעבר
כי"ל נסחרת לפי מכפיל רווח של כ-37 על רווחי 2007. התחזית ל-2008 מדברת על קפיצה של פי שלושה ברווח. אצל פוטאש הקנדית, שנסחרת לפי מכפיל של 41 על רווחי 2007, מצפים האנליסטים לקפיצה של 200% ברווח ב-2008 ועוד קפיצה של 50% ברווח ב-2009. מכפיל ההון של כי"ל כיום הוא 12 ואילו מכפיל ההון של פוטאש הוא 9. המכפילים הגבוהים שמשקפים מחירי מניות האשלג נובעים בעיקר מתחזיות אופטימיות מאוד. ניסיון העבר מלמד שברמות מחירים כאלה כל פספוס פעוט בתחזיות עלול לגרום לצניחה חדה במחירי המניות.
2. תחזיות צמיחת הרווח אופטימיות מדי
תחזיות הרווח של יצרניות האשלג ל-2008 מבוססות על מחירי האשלג שנקבעו בחוזים ל-2008. המחירים ב-2009 הם עדיין תעלומה, וכך גם המחירים ב-2010, שבה ייתוספו לענף האשלג כמה מכרות חדשים. קיימת אפשרות שמחירי האשלג לא יעלו ב-2009. תרחיש כזה יגרום לצמיחה אטית הרבה יותר ברווחי החברות. חשוב לזכור גם שאחת התשומות המרכזיות בייצור אשלג היא אנרגיה. עליית מחירי האנרגיה מקזזת את הרווחיות.
3. היצע האשלג צפוי לגדול בעוד כשנתיים
חברות האשלג מבצעות כיום השקעות גדולות. הן פותחות מכרות ישנים שנסגרו ומקימות מכרות חדשים. תוספת האשלג צפויה להגיע לשוק בעוד כשנתיים. המבנה הקרטליסטי של השוק עשוי למנוע תחרות במחירים, אבל לעתים גם עודף קטן בהיצע יכול לגרום לירידת מחירים משמעותית. כאשר נמצאים בעיצומו של מחזור עליות מחירים קשה מאוד לחשוב על תרחיש שמציג היפוך מגמה. ואולם תרחישים כאלה התממשו אין ספור פעמים בעבר, ואי אפשר לשלול אותם על הסף.
4. מחירי הסחורות גבוהים, וייתכן שיש בהם מרכיבי בועה
מחירי האשלג מתואמים וקשורים באופן הדוק למחירי הסחורות, בעיקר הסחורות החקלאיות. גם אם בשוק האשלג הספקולנטים לא יכולים להשתתף, בשוקי הסחורות האחרים - חיטה, סויה, תירס ואנרגיה - הם משתתפים ועוד איך. כלכלנים לא מעטים סבורים שחלק מהקפיצה במחירי הסחורות נובע מכסף חם של ספקולנטים שבאו להרוויח מסיבוב לטווח קצר. סיבות אחרות הן הדולר החלש והריבית היורדת בארה"ב. ככל שמחירי הסחורות עולים, כך גם מתרחב מעגל הספקולנטים. אם מחירי הסחורות החקלאיות ישנו לפתע כיוון מסיבה כלשהי - העלאת ריבית בארה"ב, התחזקות הדולר, ירידה בקצב הצמיחה העולמי או הפסקת סובסידיות על ייצור אתנול - גם מחירי האשלג יושפעו מכך. הדבר עלול לשנות במהירות את הסנטימנט החיובי כלפי מניות האשלג.
5. אין ספקולציה באשלג, אבל יש במניות האשלג
בשוק האשלג עצמו קשה לעשות ספקולציות, מכיוון שהאשלג לא נסחר באמצעות חוזים עתידיים בבורסה. מי שרוצה לעשות ספקולציה עושה זאת דרך המניות של היצרניות. ייתכן שזו גם הסיבה שמניות חברות האשלג נסחרות לפי מכפילים גבוהים, 40-30, ואילו חברות כריית המתכות (שחשופות לספקולציה במחירי המתכות) נסחרות במכפילים צנועים יותר, 15-10. אחת העדויות לקיומם של "הייפ" וספקולציות היא הקפיצה של 58% שרשמה מניית אינטרפיד האמריקאית יום לאחר הנפקתה בבורסה. הכסף החם שרודף אחר מניות האשלג עלול לגרום לתנודות חדות במחירי המניות, וכל שינוי קל בתחזיות עלול לגרום לבריחה שלו ולירידות כואבות במניות.