למי שייך אתר החרמון?

רשויות המדינה ובכללן מינהל מקרקעי ישראל ראו מאז 1970 ועד היום את מושב נוה אטי"ב כחוכר וכבעל זכות האחזקה החוקית באתר החרמון - כך נטען בתשובת נוה אטי"ב לבקשה לאישור תביעה ייצוגית על סך 95 מיליון שקל, שהוגשה לפני כחודשיים נגד מושב נוה אטי"ב ונגד החברה המפעילה את אתר החרמון.

בתביעה הייצוגית טען התובע, חי עילאי יבלונוביץ, כי בעקבות פרסומים שהופיעו ב-TheMarker נודע לו כי שטח אתר החרמון מוחזק על ידי המושב ועל ידי חברת הר חרמון שירותי ספורט ונופש באזור הר חרמון, שלא כדין זה יותר מעשור, וכי הם ממשיכים לעשות באתר כבשלהם, לרבות באמצעות הגבלת הגישה לאתר לציבור המבקרים בדרך של גביית דמי כניסה ואגרת שירותים.

בתגובה שהוגשה אתמול באמצעות עורכי הדין לילי דורון ויניב קליינבלט ממשרד ש.פרידמן, טוענים המושב והחברה כי בין המושב לבין ההסתדרות הציונית לבין הממונה על הרכוש הממשלתי והנכסים הנטושים של אזור רמת הגולן נחתם הסכם הרשאה עוד ב-73' שהוארך ב-77', במסגרתו ניתן אתר החרמון בהרשאה למושב כחלק מאמצעי הייצור שלו. על בסיס הסכמים אלה, נטען, הושקע במרוצת השנים ממון רב בהקמתו ופיתוחו של האתר. בהמשך, לפי הנטען, נחתמו ב-82'-94' חוזי משבצת עם מינהל מקרקעי ישראל, שעיגנו את זכויות המושב במשבצת הקרקע ואף קבעו מנגנון המסדיר את תשלומי דמי החכירה של המושב בגין שימוש והחזקה במשבצת הקרקע. על פי הנטען, על אף שאתר החרמון אינו נזכר במפורש בחוזי המינהל, ברור היה למושב וגם למינהל כי החוזים חלים על האתר. מהתשובה עולה כי החוזה האחרון בין המושב למינהל הסתיים ב-96' ומאז לא חודש, לטענת המושב, בשל מחלוקת שהיתה בין המינהל לבין המושב לעניין גודל קרקע הנחלות והמטעים המשמשים את המושב לעיבוד חקלאי. ואולם, נטען, למרות אי חידוש החוזים, עד לימים אלה המשיך המינהל לשלוח דרישות תשלום שנתיות למושב, וזה שילם את דמי החכירה כסדרם, מתוך הבנה הדדית כי המינהל מכיר בתוקפו של החוזה אף אם לא חודש באופן פורמלי. עוד נטען כי באחרונה מתקיימים דיונים בין המושב למינהל באשר לחתימת הסכם לעניין קרקעות המושב, לרבות אתר החרמון, וכי עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בנושאים כמו גובה דמי ההרשאה ומשך תקופת ההרשאה.

לטענת המושב, התובע מציג תמונה מעוותת, לפיה התשלום הנגבה ממנו בכניסה לאתר ניתן רק בגין הכניסה למקרקעין, בעוד שהסכום הנגבה כולל שירותים הניתנים לציבור המבקרים במקום, דמי הכניסה מימנו ברובם את עלויות החזקת האתר, תפעולו והשירותים שסופקו למבקרים (תא 72/08).