העסקים הקטנים בצפון התאוששו מהמלחמה

העסקים היצרניים הקטנים באזור הצפון, 86%, מצויים כיום ברמת פעילות גבוהה יותר או זהה בהיקפה לרמת פעילותם לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה. נתון זה, העולה מסקר שביצעה התאחדות המלאכה והתעשייה באפריל 2008 בקרב מדגם של 60 עסקים יצרניים קטנים, מעיד על התאוששות יחסית של העסקים הקטנים בצפון שנפגעו קשות בעקבות מלחמת לבנון השנייה. במספר העסקים שדיווחו על הרעה במצבם, נרשמה ירידה משמעותית של 38%, מ-65% ב-2006 ל-18% ב-2007. מספר העסקים שדיווחו על הטבה במצבם גדל ב-29%, מ-7% ב-2006 ל-36% ב-2007. גם מספר העסקים שדיווחו על יציבות, גדל ב-18%.

רוב בעלי העסקים שהשתתפו בסקר, מעידים על גידול ברמת פעילותם גם בהשוואה לשנים שלפני פרוץ המלחמה. 45% ציינו כי רמת פעילותם הנוכחית גבוהה בשיעור ממוצע של 18% ביחס לרמת פעילות העסק טרום פרוץ המלחמה. 41% ציינו כי רמת פעילותם זהה. לעומתם, בעלי העסקים שדיווחו על ירידה ברמת פעילותם, 14%, דיווחו על ירידה משמעותית של 23% בממוצע בפעילות.

בהתאחדות המלאכה סבורים כי הנתונים - המצביעים על מגמה חיובית - הם תוצאה של ההתרחבות הכלכלית המואצת במשק ומערך הסיוע לעסקים באזור הצפון, מיד לאחר תום הלחימה.
בעלי העסקים שהשתתפו בסקר התבקשו להעריך מה יהיה מצבם בהמשך שנת 2008. 57% מבעלי העסקים צופים כי העסק לא ירשום שינוי של ממש בפעילותו במהלך השנה. עסקים אלה מעריכים כי ההתרחבות בפעילות הכלכלית במשק תימשך, אך בשיעורים נמוכים יותר בהשוואה לשנים האחרונות.

27% מהעסקים מעריכים כי פעילותם תתרחב בשיעור ממוצע של 15%. מדובר בעיקר בעסקים הפעילים בתחומי התשתיות והיצוא העקיף, כגון מתכת, אלקטרוניקה וקבלנות חשמל, המעריכים כי מגמת הצמיחה במשק - גם אם בשיעורים נמוכים יותר - תתאפיין בגידול בביקושים למוצריהם. 16% מהעסקים היצרניים הקטנים באזור הצפון צופים ירידה של 16% בממוצע ברמת הפעילות של העסק בשל ירידה בביקוש למוצריהם. ברוך שניר, מהמחלקה הכלכלית בהתאחדות סבור כי הערכות בעלי העסקים לגבי המשך השנה מתאפיינות בשמרנות בשל חשש ממיתון: "ההשלכות של מיתון על עסקים קטנים הן משמעותיות ביותר", אומר שניר. "הם הראשונים להיפגע".

שאלה נוספת שבחן הסקר היא האם בעלי העסקים רואים בסיוע הממשלתי שקיבלו במהלך המלחמה ואחריה, גורם שסייע בתהליך התאוששותם. למרות שבהתאחדות סבורים כי מערך הסיוע הממשלתי היה אחד הגורמים להתאוששות העסקים הקטנים בצפון, מחצית מבעלי העסקים שנכללו בסקר סברו שיעילות הסדר הפיצוי היתה בינונית.

32% ציינו שיעילות הסדר הפיצוי היתה נמוכה למדי. רק 18% סברו כי יעילות הסדר הפיצוי היתה גבוהה, ונתנה מענה הולם לצרכי העסקים. לדעתו של שניר, נתון זה משקף את העובדה שהמלחמה גרמה נזקים כבדים לעסקים היצרניים הקטנים - שספק אם כל הפיצויים שנקבעו יכלו לכסות. גם הבעיות שהתעוררו במנגנון הפיצוי עצמו ועדיין לא נפתרו - דוגמת ועדות הערר על גובה הפיצויים שעדיין לא החלו בפעילות מלאה - מעלות את רמת חוסר שביעות הרצון בקרב בעלי העסקים. שניר מבקש להדגיש כי התשובות של בעלי העסקים הן סובייקטיוויות, וכי במגזרים אחרים כמו בענף התיירות, רמת שביעות הרצון גבוהה יותר: "ברמת המאקרו, התרומה הגדולה יותר של התמיכה הממשלתית היתה בהסרת אי הוודאות לגבי העתיד. הממשלה נקטה בפעולות די מהירות שהבהירו לבעלי העסקים שהם יזכו לתמיכה ברמה זו או אחרת", טוען שניר. "זה יותר ממה שעשו ממשלות ישראל במלחמות הקודמות".

המערכת הבנקאית קיבלה ציון נמוך עוד יותר. 57% מכלל העסקים שהשיבו לסקר ציינו שיעילות הלוואות המערכת הבנקאית כמסגרת לשיקום העסקים היצרניים בצפון הייתה נמוכה. שניר טוען כי ניתן להסיק מכך כי המערכת הבנקאית לא הגמישה באופן בולט את הקרטריונים להלוואות לעסקים קטנים, אלא תמכה בעיקר בעסקים שנחשבו חזקים ויציבים מלכתחילה.