השוק התל אביבי מחפש את עצמו בימים אלו. לאחר שמדד המעו"ף הגיע פעמיים לאזור ה-1110 נקודות ולא יכול היה לפרוץ אותו, נשאלת השאלה האם יצליח המעו"ף לעבור רף זה? על מנת לענות על השאלה החלטנו לבצע בדיקה על כל 25 מניות המדד, מתוך כוונה לראות את מצבן ואיך הוא ישפיע על התמונה הכללית.
קשה שלא להתחיל את הבדיקה עם הקטר הכפול של מדד המעו"ף - כי"ל והחברה לישראל. שתי החברות מהוות כעת 16.3% מכל מדד המעו"ף. אם נבחן חברות אלו מול מדד המעו"ף, הרי שמאז פרוץ משבר האשראי בעולם באוגוסט 2007, עלו מניות אלה בשיעור של 90% ו-47% בהתאמה, בעוד שמדד המעו"ף נשאר ללא שינוי.
אם נחשב את תרומתם למדד, הרי ששתי המניות הניבו למעו"ף תשואה של 11.7% לערך - מה שאומר ששאר החברות הנסחרות במדד משכו את המדד לכיוון השני, וניטרלו את התרומה שהניבו שתי המניות. כמובן שניתן להסתכל על חצי הכוס הריקה ולומר כי אלמלא שתי המניות הללו היו נסחרות במעו"ף, התמונה היתה שונה לגמרי והמעו"ף היה היום עמוק מתחת לרמת ה-1000 נקודות. אם מקזזים את התרומה של שתי החברות הללו מהתשואה של 2008, הרי שהמעו"ף היה אמור להיסחר ב-3.7% פחות, סביב רמות של 1040 נקודות.
כי"ל והחברה לישראל קיזזו כמעט באופן מלא את "תרומתם" השלילית של ארבע מניות הבנקים הנסחרים במעו"ף. תרומת ארבעה הבנקים למדד המעו"ף מאז ראשית 2008 היא שלילית - מינוס 3.2%. לאומי, פועלים, מזרחי-טפחות ודיסקונט מהווים משקל גבוה יותר מכי"ל והחברה לישראל, ושווי השוק המצרפי שלהם הוא 57.2 מיליארד שקל לעומת 118 מיליארד שקל של כי"ל והחברה לישראל. נדגיש כי השווי של כי"ל בלבד הוא 50% יותר מכל הבנקים יחד בעוד משקלה במעו"ף הוא שליש ממשקל כל הבנקים יחד.
במילים אחרות - לכי"ל ולחברה לישראל שווי כמעט כפול מארבעת הבנקים יחד, בעוד הן מהוות שני שליש בלבד מהמשקל של ארבעת הבנקים במדד המעו"ף. כלומר, אם מישהו עדיין חושב שמדד המעו"ף מעוות בגלל כי"ל והחברה לישראל, הרי שבפועל לכי"ל ולחברה לישראל יש משקל חסר במדד המעו"ף. מבחינה תיאורטית, מצב מדד המעו"ף היה צריך להיות טוב יותר מכפי שהוא כעת אם היו נותנים לכי"ל ולחברה לישראל את המשקל הריאלי שלהן. המסקנה: כי"ל והחברה לישראל מופלות "לרעה" ולא המעו"ף "מופלה" לטובה.
למניות הנדל"ן השפעה מינורית על המעו"ף למרות הירידות החדות שאפיינו את מניות החברות במדד. אפריקה ישראל, גזית וקרדן תרמו למעו"ף ירידה של 1.28%, בעוד שמדד הנדל"ן עצמו ירד ב-26%. משקיע זר שזה עתה הגיע לישראל ויבחן את תמונת המניות במדד, ישים לב בצורה מיידית שרק כי"ל והחברה לישראל רשמו תשואה חיובית מאז ראשית 2008, וכל שאר 23 החברות במדד רשמו תשואה שלילית. סביר שמשקיע זה לא היה משקיע במדד המעו"ף, שכן לגביו התמונה הכללית היא דובית ביותר.
יחד עם זאת, צריך להסתכל על הדברים בפרופורציות. המכפיל המשקולל כרגע במדד המעו"ף הוא 19.5, לעומת מכפיל של 22 ב-s&p500. אמנם מדובר במכפיל נוכחי ולא עתידי, אבל המטרה היא לבדוק את מדד המעו"ף כרגע ולא בסוף השנה. למעשה, גם אחרי תשעה חודשים מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי מדד המעו"ף נמצא באותה רמה על אף הטלטלות שעבר בדרך. ברור שככל שעובר הזמן אי הוודאות בקשר למחיקות והפסדי האשראי רק יורדת. אם השוק נמצא באותה רמה במשך כל התקופה, הרי שזהו נתון לחיוב ולאו דווקא לשלילה.
ב-30 בדצמבר אשתקד, עם הירידות החדות שפקדו את השווקים בארץ ובעולם, המלצנו לקנות את מניית כי"ל, שנסחרה אז סביב אזור ה-5000 נקודות, תוך יעד נקוב של 6200 נקודות לשנת 2008. בפועל כי"ל העניקה למשקיעיה יותר משציפו, וכעת היא נסחרת ברמות של 6500 נקודות.
"הקרנבל" סביב מנית כי"ל ומחיר האשלג הוא מוגזם לטעמנו. כל עוד מחיר המניה הוא שוורי, ונמצא במגמה עולה חבל לבזבז אנרגיה על "למצוא את השפיץ": ענקית האשלג בעולם, חברת POTASH הקנדית, זינקה מאז ראשית 2003 פי 24, בעוד כי"ל זינקה "רק" פי 16 באותה תקופה.
כל מי שחיפש את השפיץ ב-POTASH ונכנס לפוזיציית שורט במניה נכווה מכך. יתרות השורט במנית כי"ל, נכון לסוף השבוע האחרון, עלולות לגרום לעליות נוספות במחיר המניה אם יבינו השורטיסטים כי הם "הפוכים" למגמה הראשית. אנחנו היינו מעניקים לכי"ל מחיר רצפה של 60 שקל שממנו כדאי יהיה לשנות את הגישה משוורית לדובית: כל עוד מחיר המניה יהיה מעל 60 שקל עדיף יהיה לא ללכת עם הראש בקיר.
אם כך - מה לגבי המעו"ף כולו?
אם מנתחים את תמונת המצב הכללית הרי שהיא מורכבת: מאז השפל של 965 נקודות המגמה קצרת הטווח היא למעלה, וכל עוד המעו"ף מעל 1030 מגמה זו תשמר. הבעיה היא עם הטווח הארוך: כל עוד המעו"ף מתחת לממוצע 200 יהיה לו קשה לפתח מגמה עולה ארוכת טווח.
בכל זאת מצאנו נקודת אור - מחזורי המסחר. בחודש האחרון מחזורי המסחר בזמן עליות היו גבוהים יותר ממחזורי המסחר בזמן ירידות. נתון זה מצביע על כך שהמשקיעים לא מוכנים למכור בכל מחיר ביום של ירידות, בעוד שבימים של עליות הם מוכנים לקנות.
נקודה זו מחזירה אותנו לנקודה שציינו בהתחלה: רק שתי מניות רשמו תשואה חיובית השנה - כי"ל והחברה לישראל - בעוד שהשאר רשמו תשואה שלילית דו ספרתית ממוצעת. מאוד יתכן שאם תתרחש הפריצה מעל ממוצע 200 היא תבוא דווקא בעזרת 23 החברות האחרות, שידחפו את הקטר המוביל לעוד מסע נוסף.
הכותב הוא ראש דסק ארה"ב בחברת Camalia capital market. המידע המובא אינו מהווה בשום אופן המלצה לרכוש או למכור מניות. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך