וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מלחמת הגרילה של מחתרת הביטורנט

עומר טנא

13.5.2008 / 12:27

בית משפט פדרלי פסק פיצויים בסך 111 מיליון דולר נגד אתר שיתוף הקבצים Torrentspy. אולם, לא כדאי לאולפני הסרטים לבנות על הכסף הזה



בית משפט פדרלי בלוס אנג'לס פסק השבוע פיצויים בסך 111 מיליון דולר בגין הפרת זכויות יוצרים נגד אתר שיתוף הקבצים Torrentspy, כחלק מתביעה שהגישו אולפני הסרטים הגדולים בהוליווד. מדובר באחד הסכומים הגדולים שנפסקו אי פעם בתביעה על הפרת זכויות יוצרים. ואולם, לא כדאי לאולפני הסרטים לבנות על הכסף הזה: הסבירות שיצליחו לגבות את הסכום אינה גבוהה.



הסיפור של Torrentspy משקף את קרב המאסף שמנהלות תעשיות הסרטים והמוזיקה נגד אתרי שיתוף הקבצים באינטרנט. זהו קרב מר שהולך ומסתבך, ומצביע על הצורך ביצירת מסגרת דיון חדשה לשאלת זכויות היוצרים ברשת.



Torrentspy היה אתר לאיתור קובצי ביטורנט באינטרנט, המשמשים לשיתוף קבצים. היה, שכן האתר נסגר כבר לפני כמה חודשים בעקבות הלחץ המשפטי שהופעל עליו. כמו אתרי ביטורנט רבים, לא ברור מי בדיוק עומד מאחורי Torrentspy וכמה כסף, אם בכלל, יש לו, כך שקשה יהיה לגבות את כספי הפיצויים. סגירת האתר לא תועיל כלל לתעשיית המדיה, שכן יש עוד אתרים רבים לאיתור "טורנטים" המאפשרים העלאה והורדה של חלקי קבצים לצורך שיתוף בין גולשים. אחד הידועים שבהם, The Pirate Bay, גאה להציג בעמוד הבית שלו מכתבי איום משפטיים מחברות כגון וורנר, אפל, דרימוורקס ומיקרוסופט, בצירוף דברי לעג ונאצה.



ארכיטקטורה מבוזרת



לפי הערכות, יותר מ-45 מיליון גולשים משתמשים בטכנולוגיית ביטורנט לשיתוף קבצים, ואלה אחראים על לא פחות מ-35% מנפח התעבורה באינטרנט כיום. לא כל משתפי הקבצים חולקים חומר מפר זכויות. הטכנולוגיה משמשת גם לשיתוף קבצים שאינם מוגנים, כגון תוכנות מחשב בקוד פתוח, פרומואים לסרטים ואלבומים בהפצה אישית של היוצרים. ואולם אין ספק כי ההפצה וההורדה של חלק משמעותי מהקבצים אסורה על פי חוק.



טכנולוגיית ביטורנט פותחה בתחילת העשור בידי בראם כהן, מתכנת מחשבים בן 26, כדי לאפשר שיתוף מהיר ויעיל בין גולשים של קבצים גדולים כגון תוכניות טלוויזיה, תוכנות מחשב וסרטי קולנוע. הגולש מוריד יישום ביטורנט למחשב, המאפשר לו להוריד טורנטים. הטורנטים הם קבצי הפניה קטנים המובילים את הגולש, באמצעות "שרת מאתר" (tracker server), אל חלקי הקובץ המעניינים אותו, המצויים בידי משתמשים אחרים ברשת. מרגע שהמשתמש מוריד חלקיק קובץ, הוא הופך למקור להורדת אותו חלקיק על ידי משתמשים אחרים - זאת אף לפני שסיים להוריד את הקובץ השלם. השרת המאתר אוסף אינפורמציה על כל הגולשים המחזיקים בחלקיק קובץ מסוים או מביעים בו עניין, המכונים יחד "להקה" (swarm). למעשה, הוא משמש מעין שוטר תנועה המכוון את העברת הקבצים וחלקי הקבצים בין החברים בלהקה.



בניגוד לאתרי שיתוף הקבצים של הדור הקודם - נאפסטר, קאזה וגרוקסטר, שספגו מכה אנושה מתעשיית המדיה ונאלצו לחסל את עסקיהם - הארכיטקטורה המבוזרת של אתרי הביטורנט מקשה על הטלת אחריות משפטית. נאפסטר, למשל, החזיקה שרת מרכזי שהציג אינדקס של כל הקבצים המשותפים באמצעות האתר. זו מטרה נוחה לתותחי תעשיית המדיה. מכוונים, יורים - והאתר צונח כזלזל. כך היה עם נאפסטר ב-2001, כך קרה גם לגרוקסטר ב-2005. קאזה ספגה אף היא פסיקת פיצויים בהיקף של 100 מיליון דולר.



ילדים קטנים על הכוונת



לאתרי ביטורנט אין שרת מרכזי, ובמקרים רבים גם לא אינדקס מרכזי, כך שקשה להחליט לאן לכוון את התותחים. המאבק דומה יותר למלחמת גרילה מאשר לקרב בין צבאות סדירים. לצערנו, כולנו יודעים מה קורה כשצבא גדול ומסודר נתקל בלוחמי גרילה ערמומיים. הגירסאות האחרונות של טכנולוגיית ביטורנט מאפשרות שיתוף קבצים גם ללא שרת מאתר, כך שאפילו ה"מיפקדות" הקטנות של האויב הולכות ונעלמות. לא ירחק היום שתעשיית המדיה תצטרך לעבור מבית לבית כדי לאתר "לוחמים", שבמקרים רבים אינם אלא הילד בן ה-11 של השכן. כשחברות ענק עם צבאות של עורכי דין רודפות אחרי ילדים בני 11, זה מתחיל להיראות לא טוב מבחינת יחסי ציבור.



ואכן, ההליכים המשפטיים בעניין Torrentspy הם סאגה עגומה עבור תעשיית זכויות היוצרים. ראשית, התגלה כי חברות המדיה שילמו 15 אלף דולר להאקר שפרץ למחשבי Torrentspy כדי לגנוב מהם חומר מפליל.



שנית, כחלק מהליך ביניים בתביעה, חויב Torrentspy ליצור יומן מעקב אחרי כתובות ה-IP של הגולשים המשתמשים באתר. במחאה על הפגיעה בגולשים, המנוגדת למדיניות הפרטיות של האתר, חסם Torrentspy את הגישה לאתר מארה"ב.



למרות סכום הפיצוי הגדול והורדת האתר מהרשת, הניצחון על Torrentspy אינו מקרב את תעשיית המדיה לניצחון בקרב על שימור זכויות היוצרים. במירוץ בין המשפט לבין הטכנולוגיה, בעיקר באינטרנט, זוכים בעדיפות לאו דווקא החזקים אלא הזריזים. הם אלה שמצליחים להסתגל ולהתאים את המודל העסקי, המשפטי והטכנולוגי שלהם לזירה המתפתחת במהירות. בקרב הזה נראה כי תעשיית המדיה מתנהלת בכבדות ומנהלת את המלחמה של אתמול מול חלוצי הטכנולוגיה של מחר.



ד"ר טנא הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully