עו"ד אודי גרופמן: "מנהלי ההשקעות חוזרים לנכסים מגובי משכנתאות"

"הדבר האחרון שעשיתי לפני הביקור בישראל הוא לטפל בהקמת קרן היברידית שתשקיע שני מיליארד דולר, לפני מינוף, בנכסי משכנתאות", אומר גרופמן ל-TheMarker. "לאחרונה טיפלנו בהרבה קרנות היברידיות. יש הרבה הזדמנויות בשוק כרגע. בגלל משבר הסאבפריים הרבה מנהלים רוצים לקנות נכסים מגובי משכנתאות כי הם מאמינים שאלה נכסים שנסחרים בחסר. אלה לא קרנות גידור קלאסיות וגם לא קרנות השקעה פרטיות".



כבר לא הקרנות של סורוס



קרן גידור היא קרן שמוצעת למשקיעים על בסיס קבוע. קרן השקעה פרטית מוצעת בדרך כלל לתקופה מוגבלת ואורך חייה הוא שבע עד עשר שנים. אורך החיים של קרן היברידית נמשך שלוש עד ארבע שנים בממוצע.



גרופמן מציין כי למשרדו חשיפה מצומצמת יחסית בשוק הישראלי. עם זאת, המשרד מייצג לקוח משמעותי - קרן סרברוס. המשרד ייצג את הקרן במשא ומתן על רכישת בנק לאומי, אך גרופמן מסרב להתייחס לנושא.



האם יש למשקיעים ישראליים עניין בקרנות השקעה פרטיות?



"עד היום לא ראינו הרבה משקיעים ישראלים בקרנות שאנחנו מייצגים. עם זאת, אני חושב שאלה קרנות שיכולות להיות אטקטיוויות למשקיעים ישראלים. אלה קרנות עם תנודתיות נמוכה ותשואות טובות. בעבר כאשר אנשים דיברו על קרנות גידור חשבו על ג'ורג' סורוס - קרן עם תשואה של 40% בשנה לאורך זמן. כיום חשוב להבטיח קודם כל שלא יהיו הפסדים. לקרנות יש תשואה יציבה של 10%-15% לשנה. לכן הרבה קרנות פנסיה משקיעות בקרנות אלה כי מדובר בהשקעה יציבה ובטוחה יחסית".



התבצרות אחרי הסאבפריים



גרופמן מודע להשפעת המשבר על הקרנות הפרטיות. "היו קרנות שנסגרו בתקופה האחרונה על רקע המשבר". הוא מודה, "כרגע מדובר באירועים נקודתיים, אבל יכול להיות שזו רק ההתחלה. אין לנו יכולת לדעת. למשבר הסאבפריים עצמו היתה השפעה נקודתית יחסית, אבל הוא משפיע על תשואות ועל הרגישות והעצבנות של השוק. התחושה שאנשים מתבצרים היום. מתחילים פחות פרויקטים חדשים. רואים פחות פעילות בשוק. במובן הזה האירוע הזה יותר עמוק מהתפוצצות הבועה בשנת 2000".
עם זאת, גרופמן משבח את תגובת הממשל: "הסאב פריים חשף משבר מערכתי, והאמריקאים - כמו תמיד - מגיבים חזק, מהר, וקשה".



האם חל שינוי ברמת הפיקוח בעקבות משבר הסאב פריים?



"אחרי הסאבפריים אפשר לראות שרמת הדיו דיליג'נס של המשקיעים המוסדיים בשוק עולה בכל הנוגע למדיניות הציות של הקרנות, בוחנים באופן נקודתי שאלות של הערכת שווי וקונפליקטים אפשריים של המכשירים הפיננסיים האלה. הכשל של משבר הסאבפריים היה מערכתי. הרעיון של כריכת משכנתאות לא יציבות או אפילו יציבות יחד, אולי היה נכון מבחינה מתמטית אבל התברר שבמצבים מסוימים זה לא עובד".



האם הפיקוח על הקרנות הפרטיות מספק?



"למרות שהקרנות אינן חברה נסחרת, הן והמנהלים שלהן כפופים לחקיקה המגנה על המשקיעים. חלים עליהן הכללים של ה-SEC ויש גם תחרות בשוק. בסך הכל אין בעיה של ציות בתעשייה כי יש ליטיגציה ואכיפה מצד פרקליטות המדינה וכל אלה גורמים למנהלי הקרנות להיזהר ולציית לדין החל עליהם. תבין שקרן שעובדת היא מכונת מזומנים וחבל לסכן אותה".



האם יש אחריות משפטית של מנהלים בביצועים כושלים? "מי שלא מבין, שהשקעה כרוכה בסיכון, ושככל שהשאיפה היא לתשואה גבוהה יותר כך הסיכון גבוה יותר - משלה את עצמו. כך היה גם בקרנות שהתמוטטו. לפעמים הימורים הצליחו ולפעמים נכשלו".



הליטיגציה נגד קרנות פרטיות מועטה. גרופמן מסביר זאת בתשקיפי הקרנות: "קח לדוגמא את התמוטטות קרן אמארנת', שבה התאדו יותר מ-8 מיליארד דולר. במקרה הזה רק תביעה אחת הוגשה, על ידי קרן הפנסיה של עובדי עיריית סן דייגו. אחרים לא תבעו, כי בתשקיף הקרן, רואים שהיא עשתה את מה שהבטיחה - זו היתה קרן גידור ספקולטיבית שהימרה על השקעות וולטיליות. בסן דייגו התובעים פנו ודאגו מהחשיפה ואמארנת' התחייבה ולא צמצמה את החשיפה, מה שהוביל להפסדי ענק ולסגירתה, מדובר במצג מטעה ספציפי".