השר פרידמן נגד "הצדק החלוקתי": סבור שלמתיישבים יש זכויות בקרקע גם לאחר שינוי יעוד

החלטת בג"צ ביטלה החלטת קודמות של מועצת מקרקעי ישראל שהקנו לחקלאים זכויות בנייה למגורים, זכויות להקמת פרויקטים לתעסוקה וזכויות לשווק מגרשים בשכונות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים. בין היתר, החלטה 727 שבוטלה, הקנתה למתיישבים 21% משווי מגרש לבניה ששיווק המינהל. במרכז הארץ שווי הזכויות שבוטלו מגיע למאות מיליוני שקלים.



הרכב בג"צ בעתירת הקשת הדמוקרטית בראשותו של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, פסק שהמינהל משמש כנאמן הציבור לקרקעות המדינה ועליו לשמור עליהן לתועלת הציבור כולו ובהחלטות ממ"י אותן ביטל, ניתנו לסקטור ההתיישבותי טובות הנאה בלתי מוצדקות וטבע בהחלטתו את המושג "צדק חלוקתי".



שופטי בג"צ דחו את טענות המתיישבים, כי מי שהחזיק בקרקעות, עיבד אותן ושמר עליהן עשרות שנים בשם ערכים כגון "חלוציות", "גאולת קרקע" ו"עבודת אדמה", רכש בהן בשל כך זכויות וזכאי להתחלק עם המדינה ברווחים שניתן להפיק מהקרקעות הללו בעת שינוי יעוד.



בעקבות פסיקת בג"צ ביטלו קיבוצים ומושבים רבים עסקות של הפשרת קרקע חקלאית וכמו כן הופסקה כמעט לחלוטין הקמת שכונות קהילתיות חדשות בקיבוצים ובמושבים.



עוד אמר פרידמן שהוא יתמוך בחקיקה, שתעגן את זכויות המתיישבים בקרקע באמצעות "חוזי חכירה לדורות", שמנעו את האפשרות לסלק את החקלאים מקרקעותיהם בהודעה מוקדמת של 90 יום.



עוד הוסכם בפגישה כי משרד המשפטים יתמוך בהצעת חוק פרטית, שמגבש ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) העוסקת עיגון זכויות המתיישבים בקרקע וכי שתוגש לכנסת בתמיכת הממשלה.



יועצת התקשורת של השר פרידמן מסרה בתגובה כי השר הביע תמיכה בהגנה על זכויות המתיישבים בקרקע מבלי להתייחס באופן פרטני למתווה ומסגרת ההגנה הראויה.