ערעור על פס"ד שהכיר בהוצאות טיפול בילדים

"עלות תקציבית בסדר גודל כזה יש בה כדי לשנות את תקציב המדינה כולו. ברור שלא ניתן לעשות זאת באמצעות פרשנות שיפוטית, בלא בחינת רוחב כוללת", כך נטען בערעור שהגישה היום רשות המסים לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל אביב בעניינה של עו"ד ורד פרי.

פסק הדין קבע באופן תקדימי כי הוצאות טיפול בילדים מהוות הוצאות בייצור הכנסה, ולפיכך הן מותרות לניכוי מהכנסה. לפני כחודש וחצי קבע השופט מגן אלטוביה כי יש להכיר בניכוי הוצאות טיפול בילדים מאחר ולדבריו: "השמת ילדים הזקוקים להשגחת מבוגר, לרבות על פי הדין, נעשית לשם יציאת ההורים לעבודה ולשם ביצוע העבודה", ולמעשה, "הנישום נאלץ לעשות כן כדי שיתאפשר בידו לייצר את הכנסתו". רשות המסים נרעשה מהפסיקה, והודיעה מיידית כי אין בדעתה לקיימה וכי היא עומדת לערער עליה.

בערעור טוען פקיד השומה, באמצעות עוה"ד קמיל עטילה ויעל ורבה-זלינגר מפרקליטות המדינה, כי בית המשפט בפסק דינו לא התייחס בצורה נאותה "לכל ההשלכות המקרו כלכליות שהוא יוצר, שהן בגדר נחשול של ממש ופגיעה ביכולת המדינה לנהל מדיניות כלכלית בהתאם ליעדים ארוכי הטווח שהציבה לעצמה". עוד נטען כי אם יותרו הוצאות ההשגחה בניכוי, יהיה בכך משום הטבה כפולה שהמחוקק לא התכוון אליה: הנישומים ייהנו מנקודות זיכוי בגין הטיפול בילדים, ומאידך ינכו את הוצאות הטיפול כהוצאה ביצור הכנסה.

לטענת פקיד השומה, לא היה כל מקום להתיר בניכוי הוצאות טיפול בילדים מכח סעיף 17 לפקודת מס הכנסה, שכן הוצאות טיפול בילדים אינן הוצאות בייצור הכנסה כפי שקובע הסעיף.
"החלטתו של בית המשפט הנכבד קמא מרחיקת לכת היא, ומטשטשת, הלכה למעשה, את הגבול שבין הוצאות עסקיות להוצאות לא עסקיות", נטען. "גם אם הנישום 'נאלץ' לעתים להוציא הוצאות אלה, כדי שיוכל להגיע לעבודתו ולעבוד, הרי שאין מדובר בהוצאות המהוות חלק מהמנגנון מניב הפירות עצמו או כרוכות ומשתלבות בצורה אורגנית בפעילות הייצורית, כפי שמתחייב על פי הדין. דוגמת מלאי, שכר עבודה, דלק למכונות, חשמל, מים, ניקיון וכו'", נטען בערעור.

עוד נטען כי יישום ההחלטה ללא חיוב כללי בהגשת דו"ח וללא הערכות המערכת לשיטת דיווח כללית, יביא לנהירת המונים להגשת דו"ח כדי לממש את זכותם. דבר שמביא את הכנסתם למסלול הרגיל של נישומים וסיכול תכלית הניכוי במקור והפטור מהגשת דו"ח. רשויות המס, נטען, אינן ערוכות ואינן מסוגלות כיום לטפל בדו"חות שיגישו עתה מאות אלפי נישומים, שעד כה לא הגישו דו"חות. "מדובר, אפוא, בנסיגה לאחור של כל מערכת המס בישראל, פגיעה בתמריצים לתעסוקה, וסטייה מהמדיניות המקרו כלכלית שמהותה הרחבת בסיס המס, ביטול פטורים סקטוריאליים וצמצום שיעורי מס. מדיניות שהושקעה בה מחשבה רבה ועשרות מיליארדי שקל", טוען פקיד השומה.

נימוק נוסף לערעור הוא כי "התרת הוצאות טיפול בילדים בניכוי מההכנסה תהיה הטבה משמעותית יותר, ככל שרמת ההכנסה עולה. כך יצא שמהחלטה זו תהנינה בעיקר השכבות העליונות והמבוססות, בהן ממילא שיעור הנשים העובדות הוא גבוה. השכבות החלשות, לעומת זאת, שאותן יש לעודד לצאת לעבודה, לא תהנינה מכך כלל, משום שבהן רובן של הנשים, אף אם הן יוצאות לעבוד, אינן מגיעות לסף המס. כך יוצא שפסק דינו של בית המשפט קמא שנועד לעודד יציאת נשים לעבודה, מחטיא את מטרתו גם מבחינה זו. שיטת הזיכוי, לעומת זאת, מיטיבה יותר עם בעלי ההכנסות הנמוכות", נטען.

פקיד השומה מוסיף כי סוגיות הוצאות הטיפול בילדים הוסדרה על ידי המדינה בדרכים אחרות שנראו לה מתאימות, כגון נקודות זיכוי, סבסוד למעונות יום, מס הכנסה שלילי, קצבאות ילדים ומערכת חינוך חובה. לכן כל תוספת עליהם הם ענין למחוקק ולא לבית המשפט.