ירידה של 60% בהשקעות בחברות סטארט אפ ברבעון השלישי

מאת דבי קאופמן

ברבעון השלישי של 2001 השקיעו קרנות ההון סיכון הישראליות בחברות סטארט-אפ 150 מיליון דולר, לעומת 392 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד; מדובר בירידה של כ-60% בהשקעות. הסכום שהשקיעו משקיעים זרים בחברות סטארט-אפ בישראל ברבעון השלישי ירד אף הוא ב-60% והגיע ל-280 מיליון דולר, לעומת הרבעון השלישי ב-2000 - כך אמר מנכ"ל קרן ההון סיכון גיזה, זאב הולצמן, בהסתמך על נתונים שאספה חברת המחקר IVC, שגם בראשה עומד הולצמן.

עוד עולה כי ברבעון השני של 2001 השקיעו הקרנות הישראליות בחברות סטארט-אפ 201 מיליון דולר והשקעתן של קרנות זרות הסתכמה ב-275 מיליון דולר, ב-5 מיליון דולר פחות לעומת הרבעון השלישי.

הולצמן הציג את הנתונים בישיבת ועדת משנה למשבר ההיי-טק, בראשותו של ח"כ מודי זנדברג. בישיבה, שהתכנסה אתמול לראשונה, השתתפו, בין היתר, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, המדען הראשי בתמ"ס כרמל ורניה, בכירים מתעשיית ההון סיכון וחתן פרס ישראל בתחום ההיי-טק עוזיה גליל.

לדברי הולצמן, ב-2000 הוקמו בישראל כ-850 חברות סטארט-אפ חדשות, לעומת 150 חברות שהוקמו ב-2001. "מתוך 900 חברות סטארט-אפ הנתמכות על ידי קרנות ההון סיכון, נסגרו או עשויות להיסגר בתקופה הקרובה כ-400 חברות, כששאר החברות שיישארו יצטרכו לקצץ", אמר.

עוד אמר הולצמן כי תעשיית חברות הסטארט-אפ צורכת הון של 4-3 מיליארד דולר בשנה; זאת כאשר לקרנות ההון סיכון הישראליות נותרו 1.5 מיליארד דולר בלבד להשקעות חדשות לשלוש השנים הבאות. לפיכך, העריך כי הקרנות לא ישקיעו יותר מ-400-300 מיליון דולר בשנה.

הולצמן אמר כי חברת סטארט-אפ נאלצת לפטר 20 עובדים בממוצע, ובסך הכל מדובר בכ-8,000. לדבריו, מתוך 1,000 חברות סטארט-אפ שאינן נתמכות הון סיכון, בסך הכל נסגרו וצפויות להיסגר כ-500 ויפוטרו בממוצע 15 עובדים. בסך הכל מדובר ב-7,500 מועסקים. בסיכום כולל תפטר תעשיית ההיי-טק 25-20.5 אלף עובדים.

מבין ההצעות שהועלו בישיבה לטיפול במשבר, נמנית הצעת ראש פורום המנכ"לים של המי"ל, ארז מלצר, לחדש את התוכנית הממשלתית יוזמה מ-1993. בנוסף מציע מלצר לסבסד את ההשכלה הגבוהה; לעודד השקעות של משקיעים מוסדיים ישראלים על ידי הקלות נוספות במיסוי; להרחיב את פעילות החממות ואת פעילותו של ורניה.

בסיום הדיון אמר ח"כ זנדברג כי הבעיה הראשונה שהוועדה תנסה לקדם היא בעיית המפוטרים. "נקיים פגישה עם האוצר ונראה כיצד ניתן לשלב את המפוטרים בעבודה מיידית, תוך כדי ניצול הידע שנצבר אצלם לטובת המדינה", אמר. אחת ההצעות שהציע היא שילובם של המפוטרים במערכת החינוך.