היועץ המשפטי של רשות המסים, עו"ד (רו"ח) משה מזרחי, הנחה את כל פקידי השומה בישראל במסמך פנימי שהפיץ להם שלא לקיים את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, הקובע כי יש להכיר לצורכי מס בהוצאות על טיפול בילדים. במסמך, שהופץ לפקידי השומה לפני כחודש והגיע לידי TheMarker, קובע מזרחי: "פסק הדין חרג, לעמדתנו, מתפישת היסוד בסוגיית התרתן בניכוי של הוצאות".
במכתבו לפקידי השומה קובע מזרחי כי תביעות לניכויים בדו"חות השוטפים יש לסמן באופן מיוחד ולתייק בתיק נפרד. פקידי השומה מונחים "לדרוש ראיות להוכחת אופייה של המסגרת הטיפולית (מעון, צהרון וכיוצא באלה), גיל הילדים בכל שנת מס, גובה ההוצאה ואם התשלום כולל תשלום בגין ארוחות ובגין העשרה".
לגבי תביעות להחזר הוצאות בגין שנים קודמות, מזרחי מנחה את פקידי השומה לדרוש הגשת דו"ח מסודר בצירוף ראיות. הוא כותב במפורש: "לא יינתנו בשלב זה החזרי מס העולים מאותן בקשות". גישה זו - אי יישום בפועל של פסק הדין - ספגה ביקורת גורפת מצד משפטנים.
מזרחי מנחה כי לגבי שנים שכבר ניתנו בהן שומות מס סופיות, אין להיעתר לבקשות לפתיחת שומות. בשומות שבהן לא יוכר הניכוי ממליץ מזרחי לפקידי השומה להגיע להסכם עם הנישום על דחייתה של הגשת השגה עד שיוכרע ערעור המדינה על פסק הדין.
ערעור תקיף של המדינה
המדינה עירערה אתמול בבית המשפט העליון על ההחלטה כי יש להכיר לצורכי מס בהוצאות טיפול בילדים, מפני שהן נעשות לשם יציאת ההורים לעבודה. בערעור נטען כי השופט מגן אלטוביה - שקיבל את ההחלטה לפני כחודש וחצי, בערעור של עו"ד ורד פרי נגד פקיד שומה גוש דן - התעלם מההשלכות התקציביות העצומות שצפויות להיות להחלטתו, הנאמדות במיליארדי דולרים בשנה. "בעלות תקציבית בסדר גודל כזה יש כדי לשנות את תקציב המדינה כולו. ברור שלא ניתן לעשות זאת בפרשנות שיפוטית בלא בחינת רוחב כוללת", נטען בערעור. רשות המסים הודיעה שלא תקיים את פסק הדין עד להחלטה בערעור.
בערעור טוען פקיד השומה, באמצעות עוה"ד קמיל עטילה ויעל ורבה-זלינגר מפרקליטות המדינה, כי פסק הדין לא התייחס בצורה נאותה "לכל ההשלכות המאקרו-כלכליות שהוא יוצר, שהן בגדר נחשול של ממש ופגיעה ביכולת המדינה לנהל מדיניות כלכלית בהתאם ליעדים ארוכי הטווח שהציבה לעצמה". ההחלטה, כך נטען, תוביל להטבה כפולה - נקודות זיכוי וגם ניכוי של הוצאות הטיפול.
פקיד השומה מוסיף כי סוגיית הוצאות הטיפול בילדים הוסדרה על ידי המדינה בדרכים נוספות, כגון סבסוד למעונות יום, מס הכנסה שלילי, קצבאות ילדים ומערכת חינוך החובה - וכי תוספת על כך היא עניין למחוקק ולא לבית המשפט. לטענתו, ההטבה שעליה הוחלט היא רגרסיווית, והשכבות החלשות לא ייהנו ממנה ולא יעודדו לצאת לעבודה, מכיוון שרוב הנשים בהן אינן מגיעות לסף המס.
פקיד השומה מוסיף וטוען כי הוצאות טיפול בילדים אינן הוצאות בייצור הכנסה כמשמעותן בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה, ואינן "משתלבות בצורה אורגנית בפעילות הייצורית, כפי שמתחייב על פי הדין - כמו מלאי, שכר עבודה או דלק למכונות". עוד נטען כי יישום ההחלטה ללא חיוב כללי בהגשת דו"ח וללא היערכות המערכת לשיטת דיווח כללית יביא לנהירת המונים להגשת דו"ח כדי לממש את זכותם, מה שיסכל את מנגנון הניכוי במקור והפטור מהגשת דו"ח. רשויות המס, כך נטען, אינן מסוגלות לטפל בדו"חות שעשויים להגיש מאות אלפי נישומים.