השר פרידמן נגד "הצדק החלוקתי": לחקלאים מגיעות זכויות בקרקע גם לאחר שינוי ייעודה

החלטת בג"ץ מ-2002 ביטלה החלטות קודמות של מועצת מקרקעי ישראל, שהקנו לחקלאים זכויות בנייה למגורים, זכויות להקמת פרויקטים לתעסוקה וזכויות לשיווק מגרשים בשכונות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים. בין היתר, החלטה 727 שבוטלה הקנתה למתיישבים 21% משווי מגרש לבנייה ששיווק המינהל. במרכז המדינה שווי הזכויות שבוטלו מגיע למאות מיליוני שקלים.



הרכב בג"ץ בעתירת הקשת הדמוקרטית, בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק, פסק שהמינהל משמש נאמן הציבור לקרקעות המדינה, ועליו לשמור עליהן לתועלת הציבור כולו, ושבהחלטות ממ"י, שאותן ביטל, ניתנו לסקטור ההתיישבותי טובות הנאה בלתי מוצדקות. בפסיקה טבע ההרכב את המושג "צדק חלוקתי".



שופטי בג"ץ דחו את טענות המתיישבים, לפיהן מי שהחזיק בקרקעות, עיבד אותן ושמר עליהן עשרות שנים בשם ערכי "חלוציות" ו"גאולת קרקע", רכש לעצמו זכויות בקרקע ולפיכך זכאי להתחלק עם המדינה ברווחים שיופקו משינוי ייעוד הקרקעות. בעקבות הפסיקה ביטלו קיבוצים ומושבים רבים עסקות של הפשרת קרקע חקלאית, וכן הופסקה כמעט לחלוטין הקמת שכונות קהילתיות חדשות בקיבוצים ובמושבים.



עוד אמר פרידמן שהוא יתמוך בחקיקה שתעגן את זכויות המתיישבים בקרקע באמצעות "חוזי חכירה לדורות", שימנעו אפשרות לסלק את החקלאים מקרקעותיהם בהודעה מוקדמת של 90 יום. כמו כן הוסכם בפגישה, כי משרד המשפטים יתמוך בהצעת חוק פרטית שמגבש ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), העוסקת בעיגון זכויות המתיישבים בקרקע, שתוגש לכנסת בתמיכת הממשלה. יועצת התקשורת של השר פרידמן מסרה בתגובה כי השר הביע תמיכה בהגנה על זכויות המתיישבים בקרקע, מבלי להתייחס באופן פרטני למתווה ומסגרת ההגנה הראויה.