כלכלת ארה"ב לא נמצאת כיום במצב של מיתון למרות ההאטה הכלכלית בעקבות המשבר בשוק הדיור האמריקאי בעקבות הגידול ביצוא מארה"ב. כך אמר היום יעקב פרנקל, סגן יו"ר AIG ונגיד בנק ישראל לשעבר, במהלך ועידת הנשיא בירושלים.
את הדברים אמר פרנקל במהלך פאנל שעסק בכיוון אליו צועדת כיום הכלכלה העולמית. בנוסף לפרנקל, השתתפו בפאנל גם אבי ג'וזף כהן, אסטרטגית ההשקעות הראשית של גולדמן סאקס; דומיניק שטראוס-קאהן, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF); וצ'אנג קסאויי, לשעבר סגן יו"ר הקונגרס הלאומי הסיני ומהמעצבים המובילים של המדיניות הסינית בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה והמדע. בתשובה לשאלה האם הגרוע מכל במשבר האשראי כבר חלף, אמר פרנקל כי המשבר הנוכחי היה בלתי נמנע.
"לפני שלוש שנים, אמרו לנו שמחירי הבתים בארה"ב עלו יותר מדי. אמרו לנו שהדבר הוביל לעלייה חדה מדי בהוצאות האישיות והממשלתיות. אמרו לנו שהדולר חזק מדי. אמרו לנו שהמטבע הסיני חלש מדי. אמרו לנו שארה"ב עומדת לסבול מדיפלציה. כעת, מחירי הבתים נופלים. הגירעון תקציבי בארה"ב מתכווץ. היואן מתחזק. הדולר נחלש. ארה"ב חוששת כעת יותר מאינפלציה מאשר דיפלציה. צריך לשאול - האם לא ציפינו לזה? האם זה לא היה צריך לקרות?", אמר פרנקל.
"הסוגיה האמיתית שבפנינו היא משבר האשראי. מגזר הדיור בארה"ב נמצא במיתון עמוק, אך לא זאת הסיבה שכולנו מודאגים. מגזר הדיור, בסך הכל, אחראי ל-6% בלבד מהתמ"ג האמריקאי", אמר פרנקל. המשבר הפיננסי, קבע פרנקל, החל בשוק המשכנתאות. "המשכנתאות בארה"ב מחולקות למשכנתאות טובות ומשכנתאות גרועות. משכנתאות הסאבפריים הוגדרו כמשכנתאות הגרועות ביותר, לכן יש לשאול מדוע הן הפכו לכל כך נפוצות".
הבעיה האמיתית היא שרבים מהנכסים הרעילים שהיו בתחילה מאוד מוגדרים ומאוד מוגבלים התפשטו לכל המערכת וקשה לדעת איפה הם נמצאים. אם אתה לא יודע איפה הסיכון נמצא, אתה יושב בחיבוק ידיים ומחכה שהעננים יתפזרו, וזה המצב היום", אמר פרנקל. "משבר במגזר אחד, הדיור, הפך למשבר שמאיים על התמ"ג. משבר בשוק אחד, המשכנתאות, הפך לבעיה של שוק המשכנתאות כולו. משבר בכלכלה אחת, ארה"ב, הפך למשבר גלובלי".
למרות ההאטה, טען פרנקל, כי כלכלת ארה"ב לא נמצאת במצב של מיתון בעקבות העלייה החדה בפעילות היצוא. "כל אחוז שיורד מהתמ"ג בגלל שוק הדיור, התחזקות היצוא מפצה עליו", אמר פרנקל, שהוסיף כי השווקים המתעוררים, בראשות סין והודו, הם הקטרים המניעים כיום את הצמיחה הגלובלית. "לפני 20 שנה, אף אחד לא חשב שנדבר על סין ועל הודו, ולא על גרמניה, כקטרים של הצמיחה הגלובלית".
"70% מהצמיחה העולמית כיום נובעת ממדינות מתפתחות, ורק 30% ממדינות מפותחות כמו ארה"ב. מדובר בפרדיגמה חדשה לחלוטין, והיא מצריכה שינוי דיסק בחשיבה שלנו", הדגיש פרנקל.
המשבר הפיננסי הנוכחי הוא יוצא דופן
שטראוס-קאהן, שנכנס לתפקידו כיו"ר קרן המטבע בשנה שעברה, אמר כי המשבר הפיננסי הנוכחי הוא יוצא דופן משום שהוא נוצר בארה"ב לאחר שמשברים פיננסיים קודמים ב-50 השנים האחרונות לא נוצרו בארה"ב. "חלק גדול מהמשבר הפיננסי מאחורינו, אך קשה לדעת האם הגרוע מכל כבר חלף. אפשר לומר שהמשבר הפיננסי כבר חלף ברובו, אך אי אפשר לומר שהמשבר הכלכלי חלף", אמר שטראוס-קאהן. לדבריו, אפילו אם הכלכלות המתפתחות מצליחות לשמור על צמיחה גבוהה, אין הפרדה (Decoupling) בינן לבין כלכלת ארה"ב והן אינן חסינות בפני משברים בארה"ב.
שטראוס-קאהן הדגיש גם את ההאצה באינפלציה ברחבי העולם, בנוסף לאיומים על הצמיחה: "כולם שמעו על העלייה במחירי הסחורות, כמו הנפט והעלייה במחירי המזון, שהיא ככל הנראה הדרמטית ביותר. כלכלות באפריקה, שיישמו מדיניות כלכלית נבונה ורשמו צמיחה חסרת תקדים מבחינתן בשנים האחרונות צפויות להאט בעקבות העלייה במחירי המזון ואי השקט החברתי שהיא יוצרת. לא מדובר רק בשאלה הומניטארית או כלכלית, אלא גם בשאלה דמוקרטית".
אבי ג'וזף כהן, שאיחרה במעט לפאנל, אמרה כי עוד לפני שפרץ משבר האשראי העולמי, חשבו כלכלני גולדמן סאקס שהלוואות הסאבפריים היו זולות מדי וקלות מדי להשגה. "לכן חשבנו שחלק משוקי הדיור והנדל"ן התחממו יתר על המידה. מה שראינו ברבעונים הקודמים היה ההשפעה של המצב הזה". לדבריה, הפסגה של שוק הדיור האמריקאי "לא היתה לפני שלושה חודשים או חצי שנה, אלא לפני שלוש שנים".
התמ"ג האמריקאי, אמרה כהן, ככל הנראה ירשום צמיחה שלילית ברבעון השני אך יתאושש בהמשך השנה, בין השאר, בשל העלייה ביצוא. "אנו צופים לראות התייצבות. היצוא שלנו גדל ב-10%-8% מדי שנה, ולא רק מפני שהדולר מוערך בחסר מול היורו. אנו מעריכים שרק שליש מהשיפור ביצוא קשור למטבע. השאר קשור לערך הגבוה של המוצרים שאנו מייצרים. אנחנו מאמינים כי ב-2009 תהיה לנו שנה של צמיחה כלכלית. היא לא תהיה 4%, אך היא תהיה חיובית", אמרה ג'וזף-כהן.
בחודשים האחרונים, אמרה כהן, חוותה כלכלת העולם תקופה שבה "התיאבון לסיכונים לא היה קיים כלל", בניגוד לשנתיים הקודמות, בהן התיאבון לסיכונים בקרב המשקיעים היה מוגזם". מדובר אמנם בסימן טוב מבחינת התמחור בשוקי ניירות הערך והסיכונים, אולם גם בסימן רע: "כשאין מוכנות להלוות, שום דבר לא קורה מבחינה כלכלית".
"בימים האחרונים רמזו בן ברננקי והנרי פולסון שלדעתם כבר עברנו את הגרוע מכל במשבר הנוכחי, אבל אנחנו לא בטוחים בכך. אנחנו לא יכולים להסתכל בדפי המאזנים של בנקים אחרים. אנחנו לא יכולים לראות כיצד הם תימחרו את הסיכונים שלקחו. אנחנו לא יכולים לדעת האם הם מוכנים להלוות למוסדות אחרים. אבל המצב כן השתפר. חלק מהלווים חזרו לשוק, חלק מהבנקים חזרו להלוות כספים - זה סימן טוב", קבעה כהן. "עברנו מתקופה של תיאבון מוגזם לסיכונים ותנודתיות נמוכה מדי, לתקופה של תנודתיות גבוהה מאד ונטייה להימנע מסיכונים. כעת אנו רואים שגם רמת התנודתיות חוזרת לרמה נורמלית", טענה כהן.
צ'אנג קסאויי, שלו זה ביקור ראשון בישראל, העריך כי כלכלת ארה"ב אמנם האטה, אך אמר כי היא צפויה להתאושש בהמשך השנה מבלי להיכנס למיתון. צ'אנג התייחס גם לעלייה במחירי הנפט, וקבע כי למחירי הנפט הגבוהים יהיו שתי השפעות עיקריות: הם יוביל לירידה בביקוש אם ימשיכו לעלות ויאיצו את הפיתוח של דלקים חלופיים. "בסופו של דבר מחירי הנפט הגבוהים יפגעו גם ביצרניות הנפט, לא רק בצרכנים", אמר צ'אנג.
"אומרים שיש הפרדה בין כלכלת ארה"ב לכלכלת סין - אני לא חושב כך. אני חושב שהיצוא מארה"ב יגדל והיבוא מסין יקטן, והצמיחה הסינית תרד כתוצאה מכך ל-10%-8% השנה", אמר צ'אנג.
איל התעשייה ההודי רטאן טאטא, שעלה לבמה כדי לשאת דברים, אמר כי הכלכלה ההודית קשורה לכלכלה העולמית באמצעות היצוא וההשקעות הזרות, ולכן גם היא תאט ככל הנראה בעקבות המשבר. "בשוק של גלובליזציה, למדינות מתפתחות יש רצון להשתלב בקרב הכלכלות הגדלות. לדבר נלווית תחושה של אחריות כבדה, ואנו בהודו מעוניינים בכך למרות שכנראה לעולם לא נהפוך לקטר הצמיחה העולמית כמו סין", טען טאטא.
בהתייחסו לכלכלת ישראל, אמר פרנקל כי מצבה הכלכלי של ישראל בעוד תקופה של 15-10 שנים תלוי בהתנהלותה כיום. לפני 15 שנים, אמר פרנקל, התאוששה ישראל מאינפלציה גבוהה, ההשקעות הזרות היחידות שזרמו למדינה היו כספי תרומות, והרעיון של השתלבות ישראל ב-OECD היתה בבחינת חלום פרוע. "בתקופתי כנגיד בנגד ישראל, חל משבר בשווקים המתעוררים. אני חושב שהעובדה שהמשבר הפיננסי ב-1998 הורגש אצלנו רק בעיתונים מהווה לקח גדול עבורי, כשאני מבקש לחזות את עתידה הכלכלי של ישראל עוד 15 שנים", אמר פרנקל.
ג'וזף-כהן, התייחסה לעתידה של כלכלת ישראל, ואמרה כי "הנושא החשוב ביותר הוא חינוך. בעולם כולו אנחנו רואים רמות חסרות תקדים של אי-שוויון, ובישראל ובמדינות אחרות פערי ההכנסות נמצאים ברמות סין. אם נתבונן בשיעור האבטלה בישראל, שיעור האבטלה בקרב בעלי ההשכלה האקדמית הם נמוכים ביותר. את אותו דבר ניתן לראות בארה"ב. השאלה כיצד ישראל תיראה עוד 15 שנים תלויה מאד באופן שבו מערכת החינוך תתנהל ותוודא שהתלמידים מוכשרים כראוי לעבודות שייווצרו בשוק".